1 צפייה בגלריה
רוברט זסלמן מ-AfD שניצח במחוז זונברג במדינת תורינגיה
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
אנטישמיות בגרמניה הייתה גם טרם הצלחתה האלקטורלית השבוע של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שמועמד שלה נבחר לראשות מחוז במזרח המדינה. האנטישמיות הזאת אמנם הייתה מושתקת מבחינה רשמית, אבל שגשגה במרחב הפרטי והקהילתי. מחקר שפרסמה לאחרונה הקהילה היהודית חשף כי בין רבע לשליש מכלל האוכלוסייה במדינה מסכים - בגלוי או במשתמע - עם קלישאות אנטישמיות. 40% מכלל המשיבים היהודים דיווחו כי קופחו, נדחקו, או אוימו באופן זה או אחר במהלך השנה החולפת.
אמנם, בשבעת העשורים הראשונים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה הושתק באופן פורמלי כל רגש שעלול היה להתפרש כגזעני, אבל גישה זו לא אותגרה מאחר שמספרם של בני המיעוטים היה קטן ונוכחותם במרחב הציבורי כמעט ולא הורגשה. גלי ההגירה ההמוניים של העשור האחרון ממדינות מוסלמיות ואפריקניות לגרמניה עורר את השד מחדש.
דרך חריץ הדלת הזה השתחלה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה. תומכי ה-AfD רואים בניצחון השבוע תגובה לכישלונות הפוליטיקה המרכזית, ומאמינים שמפלגתם מהדהדת חששות של חלק ניכר בציבור, תוך התייחסות לנושאים שהתעלמו מהם כמו הגירה, זהות לאומית והשפעת הגלובליזציה. מנקודת המבט שלהם, הצלחתה מסמלת כיול הכרחי של הזירה הפוליטית, הדורשת התייחסות ותשומת לב מחודשת לאינטרסים ולחרדות של אזרחים "רגילים".
מבקרי ה-AfD טוענים שהמצע הלאומני המתנגד להגירה מהווה איום על הלכידות החברתית, שכן המדיניות הפלגנית והרטוריקה המנורמלת שלו מהווים סכנה של שחיקת הערכים היקרים של הכלה וסובלנות. יתרה מכך, אם השפעת הימין הקיצוני תמשיך להתרחב, עלולים להיפגע הדימוי והמוניטין הבינלאומיים של גרמניה כאומה המחויבת לזכויות אדם.
חרף מספרם המועט בגרמניה (כ-200 אלף איש, 0.2% מהאוכלוסייה), היהודים ממלאים תפקיד סמלי חשוב במדינה ועצם נוכחותם היוותה עד היום חסם לצמיחת מפלגות ימין קיצוני. על כן, אין זה מפתיע שבניסיון להשיג לגיטימציה ולהרחיב את התמיכה בה, ה-AfD מבקשת להרגיע את היהודים וליצור קשר עם ישראל. שני חברי הפרלמנט מטעמה, מתיאס מוסדורף ומארק יונגן, ביקרו לאחרונה במוזיאון יד ושם בירושלים. כוונותיהם נתקלו בספקנות מצד הקהילה היהודית, שמפקפקת בעמדתה האמיתית של המפלגה, שמושכת לשורותיה גורמים מכחישי שואה, כאלה המבקשים לטייח אירועים מהתקופה או קוראים להסרת אנדרטת השואה בברלין.
ד"ר דב מימוןבגרמניה, וגם בישראל, יש הטוענים שהחששות מוגזמים, אבל הקהילות היהודיות באירופה ממלאות לא פעם את תפקיד הקנרית במכרה הפחם: הן אלה המתריעות מפני איומים שעלולים לערער את היציבות החברתית-התרבותית. כך היה ב-2012 בצרפת לאחר הפיגוע בטולוז, אז הזהירו יהודים שהמתקפות עליהם מצד מוסלמים קיצונים סופן להתרחב לכלל הצרפתים, כפי שאכן אירע בפיגועים הרצחניים ב-2015.
בעוד שהצלחת הימין הקיצוני בבחירות לשלטון המקומי עשויה להיראות חסרת משמעות, לניצחון הזה יש השלכות משמעותיות שמצדיקות התבוננות פנימית על הנעשה ברחבי גרמניה. המצב החדש מאלץ את הגרמנים להעריך שוב את חוסנה של הדמוקרטיה שלהם ולהתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים העומדים בפניהם.
- ד"ר דב מימון הוא עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI)
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
