בישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) עסקו השרים בהארכת שירות המילואים, אך הדיון גלש לסוגיית חוק הגיוס ולמתקפות אישיות. כמה מהשרים תקפו את שר הביטחון יואב גלנט על התייצבותו נגד חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה ללא הסכמה רחבה, ובשלב מסוים הצטרף למתקפות הללו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו - שטען כי מהלכיו של גלנט יסייעו להפלת הממשלה, ויפגעו במאמץ לשחרור חטופים. שר הביטחון השיב על כך בביקורת חריפה.
לאחרונה, נזכיר, אישרה הכנסה להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת כפתרון זמני. גלנט היה היחיד מהקואליציה שהתנגד לחוק, שאינו עונה על הצורך הנוכחי של צה"ל, אך חלק מחברי הקואליציה אמרו כי ידאגו לשנותו במסגרת הדיונים בוועדת חוץ וביטחון - כך שכשיעלה להצבעה בקריאה שנייה יחולו בו לטענתם שינוים מהותיים. האופוזיציה טענה כי מטרת החוק הנוכחי היא לפטור הלכה למעשה את רוב החרדים מגיוס.
לדברי נתניהו, "זה שיא הציניות. הרי חוק הגיוס הוכן על-ידי גנץ ומערכת הביטחון, בממשלה של לפיד, בנט וליברמן. אז מה השתנה? מה שהשתנה זה הנכונות של החרדים להתגייס בעקבות המלחמה". לדבריו, "יש כאן הזדמנות היסטורית לעשות את הדבר הנכון ולהביא לגיוס של אחינו החרדים. מי שנותן לאופוזיציה זכות וטו, נותן להם את האפשרות למנוע גיוס חרדים במטרה אחת: להפיל את הממשלה, דבר שיעצור את שחרור החטופים ויביא תבוסה במלחמה".
גלנט מסר בתגובה לדברים הללו: "זוהי שעה רגישה. צריך לעשות הסכם להשבת החטופים - הניסיון הפוליטי לקשור בין שחרור החטופים לבין פטור מגיוס לחרדים הוא מסוכן וחסר אחריות". כשברקע המתיחות בין השניים, יקיים נתניהו הערכת מצב - בין היתר עם גלנט עצמו - סביב המגעים לקידום העסקה.
שר התקשורת שלמה קרעי ביקר את גלנט גם הוא, ואמר: "מגיע לכאן שר הביטחון ודורש כאן דבר שחשוב לביטחון המדינה, זה חשוב לכולנו. אבל את זה הוא מוכן להעביר גם בלי האישור של גנץ". קרעי הוסיף: "אבל חוק אחר שגם צפוי לגייס חיילים, שאם לא יעבור, יגרום למלחמת עולם? בין היתר בגלל החוק הזה, שיביא להפלת הממשלה, מה שיפגע בביטחון המדינה וייתן ניצחון לסינוואר". אז השיב לו השר גלנט: "בלי אישור של גנץ אני לא מוכן".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל ציינה: "זה מה שיש לנו להגיד?", אך קרעי עקץ אותה: "כבר יצאת בטריקת דלת, מוזמנת לצאת שוב", ופנה שוב לגלנט: "הסכמה רחבה זה שם קוד ללתת לגנץ מפתח להפלת הממשלה". גלנט הסביר לשרים את המצב, ותהה: "האיום גובר והסד"כ יורד. מאיפה אתם מתכננים שנביא חיילים? איך אתם רוצים שצה"ל ימשיך להילחם? אנחנו חייבים עוד כוחות לצבא".
השרים מתחו ביקורת על גלנט במהלך הישיבה ואמרו: "צריך להעביר את שני החוקים יחד גם בלי הסכמה של גנץ והאופוזיציה". שר הביטחון אמר להם: "הצורך בשטח ברור, אבל כבר חודשים שהצרכים הפוליטיים והרצון להרוויח כותרות גדולים יותר. על כל יושבי החדר הזה מוטלת האחריות לתת לצה"ל את התנאים היסודיים בשביל להמשיך להילחם. האנשים הוא התנאי הראשון שבהם, בלי זה אין כלום".
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שתרמה להפלת הממשלה הקודמת, אמרה: "בממשלה שהייתי בה, בתור יו"ר הקואליציה, גנץ לא חיפש הסכמות רחבות, זה בכלל לא עניין אותו לדבר עם האופוזיציה. עכשיו כשכבר הביאו חוק גיוס שהיה מוסכם רק עליהם, פתאום הוא לא מוסכם. כל ההתנגדות אליו כעת היא אך ורק פוליטית. אז לא שמעתי את היועמ"שית – הכול עבר חלק". היא פנתה לשרים החרדים, ואמרה להם: "תביאו את הקדושה לצה"ל. אתם צריכים להיות בתפקידים בכירים, כולל במטכ"ל". גלנט עקץ בתגובה: "בשביל להיות רמטכ"ל, צריך להתחיל מטוראי".
סילמן הוסיפה בציניות כי "אם אורית סטרוק הייתה רמטכ"ל - אולי לא היה 7 באוקטובר". היא טענה ששרת ההתיישבות סטרוק שואלת שאלות חכמות ולכן אולי אם הייתה הרמטכ"ל ומאתגרת את המערכת אולי לא הייתה מתרחשת מתקפת הפתע של חמאס.
"חובה שהגיוס יוסכם על כל הסיעות הציוניות"
גלנט הוסיף בישיבה כי "מול האיום הגובר בצפון מסרבים להאריך את שירות הסדיר, מול הטרור ביהודה ושומרון מסרבים להאריך את גיל הפטור ממילואים, מול התוקפנות האיראנית עושים פוליטיקה במקום להגיע להסכמות". שר האנרגיה אלי כהן פנה אליו בתגובה: "בתור שר האנרגיה אני פונה אליך שר הביטחון שתקדיש את אותה האנרגיה שאתה מקדיש להארכת השירות ל-36 חודשים בשביל להעביר את חוק הגיוס".
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת חוץ וביטחון על חוק הפטור מגיוס, הציג גלנט בפני חברי הכנסת את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק. בנוסף, הוא הציג הצעה שעלתה במשא ומתן עם החרדים, שלפיה במקום שיעדי הגיוס יוגדרו בחוק שיעבור - הם יעברו בנפרד כתקנות ממשלה. כך, מספר החרדים שהתגייסו בכל שנה יהיה נתון לשינוי, חרף היעדים שייקבעו.
עם זאת, גלנט טען כי במהלך הדיון הוא "קרא להעביר את גיוס החרדים בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה", וכי לא הציע בפועל שנושא היעדים יעוגן בתקנות ולא בחוק עצמו. "שר הביטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה"ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה"ל", הוסיף. כזכור, גלנט עצמו הצביע בכנסת נגד החוק והוא אמר כי לא יתמוך בחוק גיוס שלא יהיה בהסכמה גם עם האופוזיציה. דברים דומים השמיע גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לאחר שאמר: "או שיהיה חוק בהסכמה – או שלא יהיה חוק".
קרעי מסר בתגובה: "תסתכלו על הציטוטים שיוצאים מישיבת הממשלה מטעמו של גלנט. שר הביטחון הכושל הוא זה שעושה פוליטיקה על גב חיילינו. כשהוא רוצה לקבל ליטוף תקשורתי, הוא דורש הסכמה של גנץ. למרות שהוא יודע שזה פוגע בביטחון המדינה. כשאין לו עניין פוליטי, הוא לא דורש זאת, ואז מוציא ציטוטים כגיבור גדול וא-פוליטי. הביתה! מי ששבוי בתפיסה של רפיסות ופוליטיזציה של המערכת, לא ראוי להנהיג את חיילינו ולא יעזרו לו כמה ציטוטים מחמיאים בתקשורת".
כמו כן, במהלך הישיבה זעמו השרים על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקיצוץ בתקציבים. השרה גמליאל אמרה לו: "קיצוץ מחפיר, לא מתנהלים בצורה כזאת - חוסר מקצועיות של שר האוצר. רוצים לסגור משרד אתם מוזמנים, לא עושים צחוק מאנשים. אגב כל שלוחותיו של שר האוצר לא מקבלים ביטוי בקיצוץ". שר הבריאות אוריאל בוסו הוסיף: "לא מבין איך אתם עושים את הדבר הזה, בית חולים בנהריה 30% תפוקה, אז עכשיו נקצץ עוד מנהריה?".
רק ביום שלישי ועדת הכספים אישרה את העברת כ-1.19 מיליארד שקל מעודפי תקציב משרד רה"מ משנת הכספים 2023, לשימוש בשנת הכספים 2024, מתוכם כ-750 מיליון שקל כספים קואליציוניים ועבור משרדים מיותרים.
לוועדה הוסבר על ידי נציגי משרד האוצר והמשרדים עצמם כי מדובר בכספים שניתנה לגביהם התחייבות בשנת 2023, אבל הם לא הועברו ליעדם. כך למשל, למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק הוקצו 302 מיליון שקל. נוסף על כך הועברו למשרד עוד 15 מיליון שקל למרכיבי ביטחון בשטחים.
בישיבת הממשלה גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף: "משמעות הקיצוץ פגיעה ישירה בשוטרים, בלוחמי האש בצפון, ובכיתות הכוננות. והכי חמור, נתתם לפני חודשיים כסף להקים אגפים בשב״ס, אנחנו באמצע פרויקט בינוי ענק, ועכשיו אתם מקצצים את הבנייה שתקצבתם, ואז תתלוננו שאין מקומות כליאה? יש רזרבה במשרד האוצר, הגיע הזמן שתשתמשו בה".