במערכת המשפטית הגדירו את היוזמה החדשה של הליכוד ל"ריכוך" עילת הסבירות כ"נון סטרטר" וריכוך "קוסמטי". לדברי בכירים במערכת, כבר היום על פי הנוסח שעבר הלילה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אין לראשי ערים חסינות מעילת הסבירות שכן החוק מדבר בפירוש על חסינות מביקורת שיפוטית רק לראש הממשלה ולשרים.
באשר לכך שיו"ר הכנסת יהיה כפוף לביקורת שיפוטית, הוסבר כי גם כאן מדובר בהטעיה. על פי הנוסח שעבר, יו"ר הכנסת, כנושא תפקיד, כפוף לביקורת שיפוטית בעילת הסבירות - אבל דווקא בית המשפט העליון נמנע למעט מקרים נדירים מביקורת שיפוטית עליו, הן מפאת הכבוד שהוא רוחש למוסד ולעומד בראשו כמייצג הריבונות, והן בגלל המתח הקשה בין הרשויות.
רוטמן: "עילת הסבירות לא חלה על חקיקה בכנסת, זה ספין"
(צילום: ערוץ כנסת)
במקרה נדיר אחד, בשנת 2020 התחולל עימות חזיתי בין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לבין יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לאחר שחמישה שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה, הורו פה אחד לאדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23.
הנשיאה חיות תקפה אז בהחלטתה את אדלשטיין, וכתבה: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף".
לוין במליאה, לפני ההצבעה
(צילום: ערוץ כנסת)
בליכוד הציעו, כאמור, כי עילת הסבירות תבוטל רק בכל הנוגע להחלטות ממשלה ושרים. ל-ynet נודע כי יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מעוניינים בנוסח הנוכחי, אולם בליכוד יש קולות הקוראים לריכוך נוסף על רקע "יום השיבוש" והמחאות בכל רחבי הארץ. בליכוד מעוניינים להוריד את גובה הלהבות כדי לא לאפשר הסלמה של המחאות.
בינתיים, ועדת החוקה של הכנסת התכנסה כדי לדון בקידום החקיקה ובהכנת הצעת החוק לביטול עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית. רוטמן הופתע מהפרסום על ריכוך חוק עילת הסבירות שמבקשים בליכוד, ואמר כי "למען הסר ספק, עילת הסבירות לא חלה על חקיקה בכנסת ולא תמשיך לחול על חקיקה בכנסת. אין קשר בין עילת הסבירות לחקיקה בכנסת, זה מצטרף לספין בנוגע להוצאת ראשי ערים מהחוק והם לא כתובים שם מלכתחילה".
