השתתפו בפשיטה, רצחו, חטפו: על פי המידע המודיעיני שבידי ישראל, מתוך 12 עובדי אונר"א שלפי החשד השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, היו גם כאלה שרצחו וחטפו ישראלים. הבוקר אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי "אחד מהם מת, וגורלם של שניים אינו ידוע". לדבריו, תשעת האחרים פוטרו.
2 צפייה בגלריה
משאית אונר"א ליד מעבר רפיח. 9 מדינות הפסיקו את המימון
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh/File Photo)
מהמידע שבידי ישראל, ישנם גם עובדי אונר"א אחרים שהעבירו אמצעי לחימה. אותם עובדים שהיו מעורבים בטבח הפלילו עצמם בצורה חד-משמעית, ובידי ישראל גם אינדיקציות לשימוש בטרור במתקנים של אונר"א בלחימה. באמ"ן עושים כעת בליץ בניסיון לאיתור אינדיקציות לגבי עובדים נוספים בסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים שהיו מעורבים בטבח.
גורמים בצבא העבירו למשרד החוץ מידע ראשוני על עצם זה שאנשי אונר"א לקחו חלק בטבח ביום פתיחת המלחמה. בין יום חמישי לשישי בלילה התקבלה פנייה באמ"ן בבקשה להיפגש עם שגריר ארצות הברית בישראל ג'ק לו ועם דיוויד סאת'רפילד, השליח האמריקני לעניינים הומניטריים.
ביום שישי אחרי הצהריים ראש אמ"ן אהרון חליוה נפגש עם שניהם והציג להם את החומר המודיעיני הגולמי שבידי ישראל, ושעות ספורות אחר כך הודיעו האמריקנים על החלטתם הדרמטית להפסיק את מימון אונר"א. החומר המודיעיני ברובו הוא מסווג, אבל ייתכן שחלק מהחומר יפורסם היום.
קומה ממולכדת בגן ילדים של אונר"א
(צילום: דובר צה"ל)
מארק רגב, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר בריאיון לרשת הבריטית "סקיי ניוז" כי "מחבלי חמאס פרסמו ברשתות החברתיות הרבה מהרציחות שלהם. הפרצופים והאנשים המעורבים בטבח התגלו בשל התיעוד, וכך התגלו מחבלי הארגון שבאופן רשמי עבדו באונר"א. חלקם זוהו כאשר נתפסו, נחקרו ונשאלו עבור מי הם עובדים".
מזכ"ל האו"ם גוטרש הבטיח להעניש כל עובד או"ם שהיה מעורב בטרור, אבל הפציר בממשלות השונות להמשיך את התמיכה באונר"א: "עשרות אלפי הגברים והנשים שעובדים עבור אונר"א, ושמתמודדים עם המצבים המסוכנים ביותר לעובדים הומניטריים, לא צריכים להיענש. אף שאני מבין את החששות, אני בעצמי זועזעתי מההאשמות, אני מפציר בממשלות שהשעו את הסיוע להבטיח לפחות את המשך פעולות אונר"א".
אמש מחה הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, על החלטתן של ארה"ב, גרמניה, בריטניה ושש מדינות נוספות על הפסקת המימון. לזריני אמר שהחלטתן "מזעזעת", והזהיר שהיא מאיימת על המשך הפעילות ההומניטרית באזור – ובמיוחד בעזה. הוא קרא למדינות לשקול שוב את החלטתן.
המדינות שהפסיקו את המימון שלהן לאונר"א עשו זאת בעקבות חקירה שבה פתחה הסוכנות – בחשד שכמה מעובדיה לקחו חלק בטבח ה-7 באוקטובר. אונר"א הבהירה כי היא התירה את חוזיהם של אותם עובדים. לאחר ההודעה האמריקנית על הפסקת העברת הכספים לאונר"א, הצטרפו אליה בריטניה, קנדה, איטליה, אוסטרליה, פינלנד, הולנד, גרמניה ושווייץ, שהחליטו גם הן להקפיא את המימון.
אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, יהודה ושומרון ורצועת עזה. רוב כספי הארגון מיועדים להפעלה של בתי ספר. תקציב אונר"א עומד מדי שנה על כמיליארד דולר או יותר, ומעל ל-90% מהמימון שלה מגיע מתרומות של המדינות שעצרו את המימון לסוכנות.
ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לאונר"א, ונכון ל-2022 העבירה לה 344 מיליון דולר. אחריה ניצבת גרמניה, עם 202 מיליון דולר, והאיחוד האירופי - עם 114 מיליון דולר (שאותם הבטיח לקצץ עקב ההסתה בספרי הלימוד). אוסטרליה, בריטניה, קנדה ופינלנד העניקו יחד מימון של 66 מיליון דולר.
ישראל לוחצת כבר שנים לסגור את אונר"א, אך מדי שלוש שנים עצרת האו"ם מחדשת את המנדט לפעילות הסוכנות, שנכון להיום יפוג תוקפו ב-30 ביוני 2026. ממשל טראמפ הפסיק את המימון האמריקני לאונר"א, אך ממשל ביידן החזירו - למרות הטענות הישראליות על הסתה בספרי הלימוד שלה, העסקת פעילי טרור והנצחת בעיית הפליטות הפלסטינית.
