ניר אורבך, ג'ידא רינאווי זועבי, מאזן גנאים ועידית סילמן הם כיום שמות מאוד מוכרים בפוליטיקה הישראלית. הם בוודאי מוכרים הרבה יותר מהערך הפרלמנטרי שהביאו בתור חברי כנסת לאזרחי מדינת ישראל בתקופת כהונתם הקצרה. הם לא חוקקו חוקים גדולים או נשאו נאומים בלתי נשכחים ואנחנו מכירים אותם רק כי הם העמידו למכירה פומבית את עצמם ואת הערכים שאיתם נשלחו לפרלמנט. הם מוכנים – בנימוקים אידיאולוגיים קלושים שהרי הכל היה ידוע עם הקמת הממשלה ביוני שעבר - לערוק למפלגת אופוזיציה או להצביע עם המרבה במחיר. ואם יש חברי כנסת למכירה אז יש גם קונים.
מתברר ששוק הבשר הגדול בישראל נמצא לאו דווקא בהייטק. יום יום מסתובבים בכנסת ישראל ציידי עריקים שלא היו מביישים את המשטרה הצבאית. תפקידי שר, מנכ"לים של משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, שריונים לכנסת אחת או שתיים, 100 מיליון לפה ו-200 מיליון לשם - הכל על השולחן.
כשעריק נלכד, המתווה כבר ברור. בתוך החדר לוחצים יד על המחיר והמיקום של השריון, ובראיון בחוץ הכול עקרונות ואידאולוגיה. כל עריק בתורו עולה על העץ האידאולוגי המתאים. ביום חמישי טוענת קונסולית שנגחאי המיועדת בנחרצות ש"הקואליציה מתנכלת בצורה מחפירה לחברה שבאתי ממנה", ולכן היא פורשת. וכבר ביום ראשון, אחרי פגישה ומסמך דרישות של כמה מאות מיליונים, היא מעדכנת ש"האלטרנטיבה גרועה יותר". והנה, הקונסולית לעתיד-לשעבר שוב חברת קואליציה מן המניין עד הפעם הבאה.
נתניהו על אורבך: "עשה את המעשה הנכון"
(מתוך טלגרם)
משה דיין אכן אמר שרק חמור לא משנה את דעתו, אבל גם הוא לא דמיין את המחיר היקר שיעלו לנו, אזרחי ישראל, הדעות החדשות של חברי הכנסת. לצורך הדיון נתעלם מהעבירות הפליליות שכרוכות בחלק מההצעות ונתמקד בשחיתות המוסרית של סחר הסוסים הפוליטי. הפיכת הפוליטיקה לשוק שבו הכול עומד למכירה חותרת תחת יסודות השיטה הדמוקרטית. אם לפתק בקלפי אין שום ערבות לטווח האידאולוגיה שאותה תקדם המפלגה, אז למה בעצם לטרוח ולצאת להצביע? הרי ממילא הסוחר הטוב ינצח. בשביל מה להעמיד פנים של ימין ושמאל שמתווכחים בפאתוס על יהודה ושומרון, אם הכול זה עניין של שרידות פוליטית או של כמה מאות מיליונים לעיריית נצרת?
יהונתן טלגם בתוך השיטה המשחיתה הזו, "השריון תמורת עריקה" הוא התשלום הגרוע ביותר. זו בעצם מכירה של מקומות לכנסת הבאה כאילו מדובר מושבים במופע סטנדאפ. השיטה של שריון חברי כנסת עריקים לא משחיתה רק את הבחירה הנוכחית של האזרחים שהצביעו לאותה רשימה, אלא גם את הבחירה העתידית שלהם. שריון עריק ברשימה לכנסת הבאה יוצר מעין מעגל סגור של שחיתות פוליטית שלנו האזרחים שמצבעים לרשימת מועמדים - ולא למועמדים ספציפיים - אין כמעט דרך לצאת ממנו.
לפי ההערכות הראליות נראה כי בכנסת הבאה יהיה יותר מח"כ אחד שהוא עריק משוריין. זו לא גזירת גורל והגיע הזמן שנשמיע קול נגד מי שמבזה את הפתק שלנו. בליכוד, התקשורת כבר הנחיתה משוריין אחד או שניים. אבל רשימת הליכוד לכנסת היא לא סידור עבודה. לנו כחברי המפלגה יהיה מה לומר בנושא.
- יהונתן טל הוא מנכ"ל "מלוכדים - הפורום הלאומי בליכוד"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
