מבצע "רבות הדרכים", המבצע להשמדת אתר ייצור הטילים במסיאף, מעיד על יכולותיה של ישראל לאתר, להגיע ולהשמיד יעדים שמורים בתת הקרקע, אך ספק אם ניתן ללמוד ממנו על היכולת להחזיר בשלום חטופים חיים ממנהרות החמאס.
ראשית, היא פגעה משמעותית ביכולת השיקום של מערך הטילים המדויקים של חיזבאללה בלבנון, שעל פי הערכות מספרם עמד לפני המלחמה על אלפים בודדים ולאחרונה על עשרות עד מאות.
"ניסוי הכלים" הזה הוא גם איתות ברור על חוסר הסובלנות של ישראל לחציית סף קריטי במאמצי ההתחמשות של אויביה, יכולותיה לאתר, להגיע ולהשמיד יעדים מבוצרים ונכונותה לקחת סיכונים לפעול באזור מאובטח במיוחד.
לוחמי שלדג במבצע בלב סוריה - סדר האירועים
(צילום: דובר צה"ל )
מכון סרס CERS (מצרפתית, המרכז ללימודים ומחקר מדעי) הוקם בשנות ה-70 לקידום המחקר המדעי בסוריה, אך משמש מאז גורם מרכזי בפיתוח יכולותיה הצבאיות, בהן פיתוח וייצור טילים, חומרים כימיים ומערכות נשק אחרות. המרכז מקיים שיתוף פעולה הדוק עם רוסיה, איראן וחיזבאללה.
האתר במסיאף היה היחיד מסוגו בסוריה. הוא נועד לייצר בשנה בין 100 ל-300 טילים מדויקים לטווחים של 70-300 ק"מ ונבנה בחסות איראן ועל בסיס טכנולוגיה ומודיעין ממנה. כחלק מהשיטה האיראנית להסתרה ומיגון אתרים, הוא נחצב בחשאי מצלע ההר למעמקי האדמה וקירותיו נוצקו מבטון מזוין. בנוסף, נפרסו סביבו מערכות הגנ"א (הגנה אוירית) רוסיות מתקדמות.
יכולות הייצור היו "מקצה לקצה", ממכונות CNC לחיתוך ממוחשב של גוף הטיל ועד לחומרי מוצא ומערבלים פלנטריים לייצור הרכיב הקריטי - דלק מוצק להנעה רקטית. שיקומם של המתקן ואמצעי הייצור כרוך בהשקעה אדירה של עשרות מיליוני דולרים, שספק אם עומדים בעת הזו לרשות איראן או סוריה.
כך שמדובר בפגיעה קשה מאוד במערך הרקטי של חיזבאללה, שיתקשה להצטייד בטילים מדויקים להגדלת המאגר שעוד נותר ברשותו ושעסוק במקביל במאמצי שיקום מערכי השיגור והלוגיסטיקה שפעיליהם היו יעד לפעילות ישראלית ממוקדת ומדויקת אחרת.
ומה בעזה?
נועזותה והצלחתה של הפעולה, ממנה חזרו כל לוחמינו ללא פגע, העלו תהיה מדוע לא מתבצעות פעולות דומות לשחרור החטופים מהמנהרות התת קרקעיות בעזה.
הסיכוי שהכוחות הלוחמים יתגלו על ידי המחבלים או שחטופים יפגעו במהלך ההשתלטות גבוה, והוא נוסף לסיכון לרצח חטופים על ידי שומריהם הצמודים במהלך התקפה, כפי שקרה לששת החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב אלמוג סרוסי וכרמל גת, זכרם לברכה.
המשותף לפעילות בכל אתרי תת הקרקע, ביניהם אתרי הגרעין האיראנים, האתר בסוריה, מנהרות החיזבאללה והחמאס הוא הצורך במודיעין מדויק, יכולת הגעה חשאית, יכולת מבצעית ואמל"ח רלוונטי.
השוני הוא הגדרת ההישג הנדרש. השמדת מתקן, אמצעי ייצור או אמל"ח ביעד תת קרקעי עם שמירה היקפית, אינה דומה לחילוצם בשלום של חטופים חיים הנמצאים במנהרות עם שמירה צמודה של מחבלים. סיכול השמירה ההיקפית מסכן רק את הכוחות הלוחמים, ככל שיתגלו במהלך ההתקרבות ליעד או במהלך ההשתלטות עליו.
לעומת זאת, הסיכוי שהכוחות הלוחמים יתגלו על ידי המחבלים או שחטופים יפגעו במהלך ההשתלטות גבוה, והוא נוסף לסיכון לרצח חטופים על ידי שומריהם הצמודים במהלך התקפה, כפי שקרה לששת החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב אלמוג סרוסי וכרמל גת, זכרם לברכה. כך שהסיכוי להשלים את ההישג הנדרש "חילוצם בשלום" קטן עד לא קיים.
גייל שורשצילום: עדי אורניהחזרת החטופות והחטופים החיים למשפחותיהם בשלום היא הישג נדרש בהול וחיוני. פעולה צבאית במנהרות עזה, מורכבת ונועזת ככל שתהיה, מסכנת את חייהם וסיכוייה להצליח קטנים. הדרך להחזרת כל החטופות והחטופים עוברת במבצע מדיני נועז עם נכונות לקחת סיכונים, כמו במבצע הצבאי המוצלח בסוריה.
עו"ד גייל שורש, לשעבר בכירה במוסד, חברת מועצת העיר רמת השרון והועד המנהל של "פורום דבורה"
