בית המשפט העליון הציג היום (ב') הצעת פשרה בסוגיית פינוי המשפחות הערביות בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים. לפי ההצעה שהציגו לצדדים השופטים נועם סולברג, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, ארבעה נציגי המשפחות יוכרו כדיירים מוגנים בבתים בשכונה, וכל משפחה כזו תשלם דמי שכירות לעמותת "נחלת שמעון" שרכשה את הקרקעות שעליהן נמצאים הבתים.
בהצעה נאמר כי עד להכרעה סופית על הזכויות בקרקע, יראו ב"נחלת שמעון" בעלים והדיירים ייחשבו לדיירים מוגנים. "עמותת נחלת שמעון מתחייבת להימנע מנקיטת הליכים (פינוי – ג"מ) וזאת עד להשלמת הליכי ההסדר או עד לתום 15 שנה מיום חתימת הסכם הפשרה, לפי המוקדם ביניהם", נכתב.
השופטים הוסיפו כי אם הצדדים לא יתפשרו, יינתן פסק דין. "מבלי לגרוע מטענות הצדדים, ומבלי לקבוע מסמרות כלשהן לגופן של מחלוקות, בית המשפט מניח בפני הצדדים את הצעת הפשרה כלהלן, בניסיון לגשר בין הפערים שבין הצדדים", כתבו. "יודגש כי האמור הוא לצרכי פשרה בלבד, וככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסדר ביניהם, בית המשפט ייתן את פסק דינו על סמך טיעוני הצדדים והחומרים שהונחו בפניו". הצעת הפשרה עלתה בצורה דומה בדיון האחרון בעליון באוגוסט.
הסוגייה הנפיצה הגיעה לעליון במסגרת בקשת רשות ערעור אזרחי של הדיירים במתחם בשכונה במזרח ירושלים. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעור שמונה תושבי מזרח ירושלים, בעלי תעודת זהות ישראלית, שהם או בני משפחתם מחזיקים דירות בשכונה, במתחם נחלת שמעון, סמוך לקבר שמעון הצדיק.
התושבים טוענים כי הם רכשו ב-1956 בתים שנבנו בשכונת שייח ג'ראח על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות.
לטענתם, לא נעשה הסדר לקרקע. בהמשך, השטח הגיע לידיה של "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972. המחוזי קבע כאמור שיש לפנותם ועל ההחלטה ערערו.