באמצע שנות ה-80, בימי הפגנות השמאל נגד ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, אפשר היה להבחין בקהל בילדה קטנה מאוקספורד מצטרפת לשאגות: "מגי, מגי, מגי – החוצה, החוצה, החוצה". לילדה הקטנה הזו קראו אליזבת. אליזבת טראס. לימים היא נעשתה מוכרת כליז טראס, ואם לא תהיה הפתעה ענקית, ביום שני הקרוב היא תשלים את המהפך הפוליטי שלה ותוכרז כראש הממשלה הבאה של בריטניה מטעם המפלגה השמרנית, אותה מפלגה שהונהגה על-ידי "אשת הברזל" ושנגדה נהגה טראס להפגין עם הוריה. בירושלים רואים בטראס ידידה גדולה של ישראל, ומאמינים שתחת שרביטה ימשיכו היחסים עם בריטניה להעמיק ולפרוח.
את הנסיקה לראשות הממשלה אמורה טראס להשלים דרך הבחירות הפנימיות הנערכות כעת במפלגה השמרנית: בחודש יולי נכנע ראש הממשלה השמרן בוריס ג'ונסון ללחץ עליו להתפטר, בעקבות שערוריית מסיבות הקורונה ופרשת כריס פינצ'ר, ובכך נתן את האות לקרב ירושה בבחירות-בזק בתוך המפלגה. מבין 11 מועמדים שהחלו את המרוץ הגיעו לקו הסיום שרת החוץ טראס ושר האוצר לשעבר רישי סונאק, ומאז יולי מצביעים 180 אלף חברי המפלגה כדי לקבוע מי מהשניים ימונה למנהיג השמרנים – ומתוקף הרוב שלהם בפרלמנט יהפוך מיד גם לראש הממשלה. הסקרים בקרב חברי המפלגה נותנים לטראס יתרון דו-ספרתי על סונאק, ולכן כל דבר פרט לניצחון שלה ייחשב להפתעה מרעישה. התוצאות יוכרזו ביום שני, ובהנחה שתנצח, כבר למחרת תיסע טראס לטירת בלמורל שבסקוטלנד, ושם תפגוש את המלכה אליזבת ותקבל ממנה את המינוי לראש הממשלה.
בירושלים אמנם מצטערים מאוד על לכתו של בוריס ג'ונסון, שנחשב לידיד ענק של ישראל, אבל בטוחים שגם מחליפתו המסתמנת תהיה נוחה למדי לממשלה הישראלית. "טראס אוהבת מאוד את הערכים הישראליים, היא חיובית מאוד כלפינו, וכך צפוי להיות גם הקבינט שלה", אומר בכיר בירושלים. אישים ישראלים המכירים אותה אומרים כי אמנם בניגוד לג'ונסון, שהתנדב בצעירותו בקיבוץ ופיתח רגש חם במיוחד לישראל, לטראס אין קשר אישי לארץ, אך בהיותה אדם החותר כל העת לשותפויות שיסייעו לבריטניה במאבקה הכלכלי היא רואה ביכולות הטכנולוגיות של ישראל דבר ההופך את הקשרים איתה לנכס. "אני חושבת שבריטניה יכולה ללמוד המון דברים מישראל", הצהירה לאחרונה. "רמת היצירתיות והחדשנות בה מרשימה, והטכנולוגיה פנטסטית".
האופטימיות בירושלים בנוגע לטראס נובעת גם מהעובדה שבהיבט המדיני היא אינה עוסקת בהרחבה בסוגיות שבאופן מסורתי מקשות על ישראל, כמו גורל ההתנחלויות. יתרה מכך: בחודש שעבר, בהתבטאות חריגה ביותר, הכריזה כי אם תיבחר לראש ממשלת בריטניה היא תשקול לנקוט צעד דומה לזה שביצע דונלד טראמפ ולהעביר את השגרירות הבריטית לירושלים. זהו מהלך שאם יתבצע יהיה לא פחות מרעידת אדמה מדינית, ועצם ההצהרה על הנכונות לשקול אותו נחשבת להבעת תמיכה מצד טראס בישראל. למעשה, שום בכיר בריטי לא ניפק עד כה הצהרה מרחיקת לכת שכזו.
את ראש הממשלה יאיר לפיד מכירה טראס מפגישותיהם כשרי החוץ של שתי המדינות, ובמכתב ששלחה לאחרונה ללובי של תומכי ישראל במפלגה השמרנית היא אף כינתה את לפיד "ידידי הטוב". בנובמבר אשתקד, בצל חידוש שיחות הגרעין בין טהרן למעצמות, כתבו השניים מאמר משותף שפורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"טלגרף" הבריטי, ובו הבטיחו: "נפעל לילות כימים כדי למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית". טראס גם ציינה לא מזמן כי לבקשתו של לפיד היא דאגה שבריטניה תצביע בעד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם, וכי עשתה זאת למרות עמדתם של פקידים במשרד החוץ בלונדון, שהזהירו כי הדבר יגרום לבריטניה להיראות מבודדת.
בריאיון שהעניקה לאחרונה ל"ג'ואיש כרוניקל" הצהירה טראס כי אם תיבחר לראש הממשלה תהיה "נחושה לחלוטין" בתמיכתה בישראל ובמאבק באנטישמיות. היא ציינה כי קשרי הידידות שלה עם הקהילה היהודית בבריטניה נמשכים שנים ארוכות: "גדלתי בלידס, שם יש קהילה יהודית גדולה, והיו לי הרבה חברים יהודים בבית הספר. אחד החברים הקרובים שלי עבר בסופו של דבר לתל-אביב, ולא מזמן פגשתי אותו שם כשהגעתי לביקור רשמי". היא הבטיחה להילחם באנטישמיות בבריטניה ולפעול בנחישות לכך שכל בתי הספר והאוניברסיטאות שם יהיו בטוחים ליהודים, בצל הדיווחים על הִתרבּוּת התקריות האנטישמיות במוסדות חינוך.
טראס על החדשנות בישראל: "אנחנו יכולים ללמוד המון"
במכתב ששלחה בחודש שעבר לשמרנים תומכי ישראל התחייבה טראס גם להמשיך להילחם ב-BDS: "חשוב לי שהציבור ילמד על הסכנות הטמונות באנטישמיות ועל התפקיד שהיא ממלאה בקידום רגשות אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים", אמרה. מנגד, כמה אנשי ציבור ומוסדות בבריטניה האשימו אותה בניצול סוגיית האנטישמיות ככלי לתעמולה פוליטית, ואף טענו כי דבריה שלפיהם הקמת עסקים היא "ערך יהודי" נגועים בסטראוטיפים אנטישמיים, גם אם לא התכוונה לכך.
הצפה ב"פליקר": טראס השתלטה על אלבומי הממשלה
טראס בת ה-47, נשואה ואם לשתי נערות, החלה את דרכה הפוליטית כחברת פרלמנט ב-2010, ובמרוצת השנים התקדמה בסולם הדרגות בממשלותיהם של דייוויד קמרון, תרזה מיי ובוריס ג'ונסון. את מעמדה בצמרת הממשלה החלה לבסס ב-2019, אז התמנתה לשרה האחראית על הסחר הבינלאומי וחתמה על הסכמי סחר עם יפן ואוסטרליה, בימים שבהם בריטניה התקשתה להשלים את הברקזיט – הפרישה מהאיחוד האירופי – וחוסר הוודאות איים לטלטל את כלכלתה. ההצלחה ההיא נתנה לה תדמית של אדם שמצליח לספק תוצאות. בספטמבר אשתקד קודמה לתפקיד שרת החוץ, האישה השנייה בלבד בתולדות בריטניה שמכהנת בתפקיד זה, ואם תנצח בפריימריז תהפוך בשבוע הבא לאישה השלישית שמכהנת כראש הממשלה הבריטית, אחרי מרגרט תאצ'ר ותרזה מיי.
טראס נחשבת פופולרית במיוחד בקרב המחנה הניצי של המפלגה השמרנית, ועוד לפני התפטרותו של ג'ונסון הוזכרה כפייבוריטית לנצח במרוץ להחלפתו. תומכיה אוהבים את מסרי החירות, הפטריוטיות והסחר חופשי שהיא מעבירה בנאומיה, אך מבקריה מזהירים מההתבטאויות הלוחמניות שהיא מנפקת לא פעם, וטוענים כי הן מעידות על כושר שיפוט לקוי וחוסר ניסיון. בין השאר מזכירים לה כיצד בפברואר השנה ניפקה הצהרות שעודדו אזרחים בריטים לצאת להילחם באוקראינה. כמה לוחמים בריטים נפלו לאחרונה בשבי הרוסי, וכעת הם עומדים בפני עונש מוות. בשבוע שעבר עוררה כעס כשנשאלה אם עמנואל מקרון, נשיאה של צרפת, שהיא בעלת ברית חשובה ביותר של בריטניה, הוא ידיד או אויב של הממלכה, ובצעד לא דיפלומטי הצהירה: "אי אפשר עדיין לדעת". מקרון עצמו מתח ביקורת על דבריה, ובמפלגת הלייבור שבאופוזיציה טענו כי הם מוכיחים שהיא אינה כשירה.
מבקרי טראס רואים בה אופורטוניסטית שניחנת ביכולת לנצל הזדמנויות יותר מאשר באידיאולוגיה, ומזכירים למשל כיצד ב-2016 נמנתה עם מתנגדי הברקזיט, אך משהעם הבריטי הצביע בעד הפרישה מהאיחוד האירופי – הפכה לאחת מתומכותיו הגדולות ביותר. עוד הם טוענים כי היא מגלה שאפתנות מוגזמת וכוחנית, ומקדמת את עצמה בדרכים לא ראויות. התנהלותה זו, הם טוענים, באה לידי ביטוי ב"דיפלומטיית האינסטגרם" שהיא מנהלת לדבריהם: בתחילת השנה הבחינו רבים כי העמוד המשותף של ממשלת בריטניה באתר התמונות "פליקר", שאליו מעלים השרים תיעוד מפעילותם, מוצף בתמונותיה של טראס, בעוד תמונות השרים האחרים רק מבצבצות פה ושם.
בחמשת החודשים הראשונים שלה בתפקיד, כשריח הפריימריז במפלגה השמרנית כבר נישא באוויר, פרסמה טראס לא פחות מ-700 תמונות בחשבון הפליקר, הרבה יותר מעמיתיה, ובהן היא תועדה למשל עושה ג'וגינג בניו יורק, נוהגת בטנק באסטוניה וחובשת כובע פרווה בכיכר האדומה במוסקבה. בחלק מהתמונות נראתה כמי שמנסה לחקות – בלבושה ובמעשיה – את מרגרט תאצ'ר, הפוליטיקאית שאותה היא מעריצה כעת יותר מכול לדבריה, ועובדה זו רק הגבירה את הטענות שהיא מנצלת משאבים ממשלתיים לקידום מעמדה הפוליטי, בהתחשב בכך שהתמונות צולמו על-ידי צלמים שנשכרו בכספי ציבור. ביקורת מיוחדת על "דיפלומטיית האינסטגרם" של טראס נשמעה כשצילומיה הציפו את הרשת בימי המתיחות שקדמו לפרוץ מלחמת אוקראינה, המשבר הצבאי הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
ההיסטוריה של טראס אינה חפה משערוריות גם במישור האישי. טראס נשואה מאז שנת 2000 ליו אולירי, שאותו הכירה בוועידת המפלגה השמרנית ב-1997, אך בשנת 2006 נחשף כי לאחר שנישאו, במשך שנה וחצי, ניהלה רומן עם חבר הפרלמנט השמרני מארק פילד. נישואיו של פילד קרסו, הרומן איים על הקריירה הפוליטית שטראס החלה לרקום לעצמה, אך בסופו של דבר נישואיה שרדו והיא הצליחה להיבחר לפרלמנט. בשנים האחרונות תיארה את בעלה כ"אהבת חייה" ואמרה שהם נשואים באושר. היא אף חלקה סיפור אישי על הדייט הראשון שלה עם אולירי, ואמרה שהוא היה מביך במיוחד: השניים יצאו להחלקה על הקרח, והוא נקע את הקרסול.
בדרך לראשות הממשלה היה על טראס להתמודד עם בעיית כריזמה מסוימת. הדיבור שלה נשמע לעתים רובוטי, והיא עצמה הודתה באחד מעימותי הבחירות הטלוויזיוניים: "אני לא המגישה המבריקה ביותר על הבמה הזו". בחודשים האחרונים ניכר כי היא מנסה למתן את סגנונה הנוקשה ולרכך את תדמיתה: בין השאר חשפה את חיבתה לערבי קריוקי ונראתה חמה יותר במפגשיה עם הבוחרים. הטיפוח של תדמית נגישה לטראס אמור להיות חשוב גם למפלגתה: בעוד בקרב השמרנים, אלה שבוחרים כעת את ראש הממשלה בפריימריז, נהנית טראס מפופולריות גדולה, בציבור הרחב, זה שיצביע בבחירות הכלליות ב-2024, היא אינה זוכה עדיין לאהדה דומה, ואם תוביל את המפלגה לבחירות הבאות הדבר עלול להיות בעוכרי השמרנים.
היריב שמנגד: "גיק", חובב "מלחמת הכוכבים" וידיד של ישראל
גם מעמדו של רישי סונאק, יריבה של טראס בפריימריז, אינו מן המשובחים כרגע בציבור הכללי. סונאק בן ה-42, בנם של מהגרים הודים מסאות'המפטון, נכנס לפרלמנט הבריטי רק ב-2015, אבל מאז הוא נחשב לכוכב עולה בשורות המפלגה, ועד לפני חודשים אחדים נתפס כמועמד המוביל לניצחון בפריימריז, בין השאר הודות לאופן שבו ניהל את הכלכלה הבריטית בימי הקורונה. אלא שהדרכים שבהן הציע לטפל במשבר הכלכלי הפוקד כעת את הממלכה, וההאשמות שלפיהן בגד בג'ונסון כשהחליט להתפטר מתפקיד שר האוצר ובכך להביא להפלת הממשלה, פגעו במעמדו, וכעת הוא מפגר אחרי טראס בסקרי המפלגה השמרנית בפער גדול, שהגיע באמצע אוגוסט ל-22%. בניגוד לסונאק, טראס נותרה נאמנה לג'ונסון עד לרגע האחרון, ולא התפטרה.
מעמדו של סונאק, איש עשיר שעבד בעבר בבנק ההשקעות גולדמן זקס ובקרן גידור, ואחר כך הקים חברת השקעות משלו, התערער בחודשים האחרונים גם בעקבות דיווחים על אורח חייו הראוותני לכאורה, ובשל פרסומים שלפיהם אשתו חמקה מתשלום מיסים. מבקריו מדגישים את העובדה שהוא נשוי לבתו של המיליארדר ההודי נריאנה מורטי, וב"מירור" הבריטי דיווחו כי לבני הזוג יש לפחות ארבעה בתים, כשהמרכזי שבהם כולל חמישה חדרי שינה ושווה כשבעה מיליון פאונד. הדיווחים האלה יצרו לסונאק, בנם של רופא ורוקחת שהתחנך במוסדות יוקרתיים כמו אוניברסיטת אוקספורד, תדמית אליטיסטית של מי שמנותק מהעם, והיא בעייתית במיוחד בשעה שהבריטים מתמודדים עם עלייה דרמטית ביוקר המחיה.
סונאק, שמעיד על עצמו כ"גיק" וכחובב של "מלחמת הכוכבים", נחשב לנואם טוב יותר מטראס, ואם בכל זאת ידהים וינצח בפריימריז הוא יהפוך לאדם הלא-לבן הראשון שמתמנה לראש ממשלת בריטניה. כמו טראס, גם הוא הדגיש במכתב ללובי הפרו-ישראלי במפלגה השמרנית את תמיכתו בישראל: "אני גאה להיות ידיד של ישראל וגאה בכך שכיהנתי בממשלה שרוממה את היחסים בין בריטניה לישראל לדרגתם הגבוהה ביותר אי פעם". גם הוא הבטיח להיאבק בגרעין האיראני וב-BDS ולקדם את הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבריטניה. באמצע החודש שעבר הצהיר כי הוא מכיר בירושלים כ"בירתה ההיסטורית של ישראל באופן שאי אפשר לערער עליו", והוסיף שיש "קייס חזק מאוד" להעברת השגרירות הבריטית לירושלים ולהכרה בה.
כך או כך, המצב הכלכלי בבריטניה הוא האתגר המרכזי שממתין למנצחת או המנצח במרוץ. בריטניה סובלת מעלייה ביוקר המחיה שכמותה לא ידעה עשרות שנים, ובשבועות האחרונים היא מתמודדת עם שלל שביתות – בנמלים, ברכבות, בדואר ובענפי תעשייה שונים. את המצב הכלכלי מחמירים המלחמה באוקראינה והעובדה שממשלתו היוצאת של ג'ונסון ממתינה למחליפתו או מחליפו כדי לאפשר להם לקבוע את המדיניות הכלכלית העתידית.
טראס וסונאק הואשמו בשבועות האחרונים כי הם מתחמקים בכוונה מלמסור תוכניות מפורטות – בין השאר מחשש שאלה לא ימצאו חן בעיני מצביעי המפלגה השמרנית המכריעים כעת את גורלם הפוליטי – ולא טרחו להסביר כיצד בדיוק יעזרו לבריטים, מצביעי כל המפלגות, להתמודד עם גל ההתייקרויות. הגל הזה צפוי לכלול עלייה שנתית של 80% אחוזים בחשבונות החשמל הביתיים.
טראס הסתפקה לפי שעה בעיקר בהבטחות עמומות לקיצוצי מיסים ולהימנעות מהטלת מיסים חדשים, אך ביום חמישי אותתה כי תסכים גם להעביר קצבאות למשפחות במצוקה שאינן מסוגלות לשלם את חשבונות החשמל. בשבועות שלפני כן טענה כי קצבאות אינן הדרך הנכונה לסייע למתקשים בתשלום החשבונות. סונאק וכלכלנים אחרים טענו כי תוכניתה החלופית, זו שבה תסתפק בקיצוצי מיסים, לא תועיל מספיק למשפחות העניות.