מהיעדר הספק המוחלט של השופטים עד לספק בקרב הציבור – שחלחל גם לבית המשפט העליון: 15 שנה לאחר שטלטלה את המדינה כולה, פרשת רצח הנערה תאיר ראדה עדיין לא קרובה לסיום, ובספטמבר הקרוב יחל דיון מקדים במשפט החוזר לרומן זדורוב, מי שהורשע כבר כמה פעמים במעשה הנורא – אך עדיין חלקים גדולים מהציבור, בהם גם אמה של תאיר, סבורים כי ייתכן מאוד שהוא זכאי.
"תפרו לו תיק". סיור בקצרין, לפני ההחלטה על משפט חוזר
(צילום: אביהו שפירא)
רצח הנערה בת ה-13 התרחש ב-6 בדצמבר 2006, בתא שירותים של מבנה חטיבת הביניים של בית הספר התיכון "נופי גולן" שבקצרין. זדורוב, שעבד אז כרצף במסגרת עבודות שיפוצים בבית הספר, נעצר כמה ימים לאחר הרצח בחשד למעורבות במעשה. לאורך החקירה הוא הודה באוזניו של מדובב כי הוא רצח את הילדה, הודה גם בפני החוקרים, חזר בו מההודאה והודה פעם נוספת – ואף שחזר את המעשה. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי, ערער לעליון, הורשע מחדש במחוזי, ערער שוב והורשע בעליון – וכעת זוכה למשפט חוזר במחוזי. להלן סקירה של ההשתלשלות המשפטית הכמעט בלתי-נגמרת של הפרשה.
ינואר 2007: כתב האישום מוגש, המניע לא מפורט
40 יום לאחר הרצח הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד זדורוב בגין רצח בכוונה תחילה ושיבוש הליכי משפט. בכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז צפון, נטען כי זדורוב הבחין בתאיר כשעלתה לשירותים בקומה השנייה ונכנס בעקבותיה, "כשבלבו גמלה ההחלטה להמיתה". עוד נכתב כי "הנאשם שיסף את גרונה, חתך פעם נוספת את צווארה ופצע אותה בחזה, בפניה ובידיה". באישום לא פורט המניע לרצח.
ספטמבר 2010: זדורוב מורשע פה אחד ונידון למאסר עולם
לאחר יותר משלוש שנים של דיונים, שבמהלכם נשמעו יותר מ-120 עדים והוגשו אלפי מסמכים ועדויות נוספות, זדורוב מורשע פה אחד ברצח – ונידון באותו המעמד למאסר עולם.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, יחד עם השופטים חיים גלפז ואסתר הלמן, תיאר את מהלך חקירתו של זדורוב ואת ההודעות וההודאות שמסר זדורוב, שעיקרן בהתוודות מפורטת בפני המדובב והודאות בפני חוקרי המשטרה, בהן פירט כיצד רצח לכאורה את ראדה.
השופטים הסבירו כי ראיות אלו עמדו במוקד ההרשעה, לנוכח העובדה כי לא נמצאו באותו שלב בזירה ממצאים ביולוגיים, או טביעות אצבע הקושרים אותו לרצח. נקבע ביחס להתוודות בפני המדובב כי זדורוב עשה זאת מבחירה וללא אילוץ.
בהכרעת הדין ציינו עוד השופטים כי זדורוב ידע שבעה פרטים "מוכמנים" (כאלה שרק הרוצח יכול לדעת אותם) ובהם לבושה ותסרוקתה של הילדה בעת הרצח, מיקום חלק מהפציעות ועוד. השופטים שללו את הטענות כי הפרטים נמסרו לזדורוב על ידי החוקרים, וכן את הטענה כי אלה הנחו אותו במהלך השחזור.
אב בית הדין, השופט כהן, אמר אז: "אין לנו ספק שהנאשם שבפנינו הוא הרוצח של הנערה תאיר ראדה. עדותו רצופה שקרים, מניפולציות וחוסר עקביות. הוא לא סיפק הסברים". השופטת אסתר הלמן כתבה כי עדותו של זדורוב במשפט הותירה בה "רושם בלתי מהימן, מתחמק ומניפולטיבי".
מרץ 2013: העליון מחזיר את התיק למחוזי
זדורוב ערער בנובמבר 2012 על הרשעתו ולצד הערעור צירף ארבע ראיות חדשות שאותן ביקש להציג. שופטי העליון – עדנה ארבל, יורם דנציגר וצבי זילברטל – הסכימו כי שתיים מארבע הראיות ייכללו בדיון מחודש בבית המשפט המחוזי.
עורכי הדין של זדורוב ביקשו לדון בחוות דעת של מומחה בעל שם עולמי להשוואת טביעות נעל, וויליאם בוזדיאק, שקבע כי מסקנותיו של מומחה התביעה – שאותן אימץ בית המשפט המחוזי בפסק הדין הקודם – מוטעות. בוזדיאק טען כי לא ניתן לקבוע בוודאות כי סימני הדם הם טביעות נעל בכלל ובטח שלא של זדורוב בפרט.
הראיה השנייה עסקה בחוות דעת של המומחית לרפואה משפטית, ד"ר מאיה פורמן-רזניק, שממנה עלה כי לפי מראה החתך שנמצא על פניה של ראדה, אין זה סביר שהחתך בוצע באמצעות סכין יפנית – כלי הרצח שאותו תיאר זדורוב בהודאותיו.
כמו כן טענה המומחית כי החבלות בראשה של ראדה אינן מתיישבות עם הודאות זדורוב. שופטי העליון הבהירו כי הכרעת הדין בעניינו של זדורוב עומדת בעינה, אלא אם בית המשפט המחוזי בנצרת יחליט אחרת.
פברואר 2014: המחוזי מרשיע בשנית את זדורוב
השופטים בדיון המחודש בבית המשפט המחוזי – שניים מההרכב המקורי ואחד שהחליף את השלישי שהלך לעולמו – שמעו את שני מומחי ההגנה בוזדיאק ופורמן-רזניק, והחליטו לדחות את חוות הדעת שלהם. הם קבעו כי אין בהן כדי לשנות את ההכרעה בעניין אשמתו של זדורוב.
השופט יצחק כהן העדיף את הקביעה כי מדובר בסכין חדה, ייתכן סכין יפנית, כפי שזדורוב עצמו הודה באוזני המדובב. קביעת המומחה ההגנתי, ולפיה לא ניתן היה לזהות טביעת נעל בדם על מכנסיה של ראדה, הוגדרה על ידי השופטים "מביכה ולקויה באופן בסיסי".
בית המשפט המחוזי מצא אז כי על אף שיש בחלקן של הראיות החדשות כדי להקהות חלק מהממצאים שנקבעו בפסק הדין הראשון – עדיין יש במכלול הראיות האחרות שבתיק ובהסברים השונים שניתנו לגבי הפערים כדי להוכיח את אשמתו של זדורוב בביצוע הרצח מעבר לספק סביר.
דצמבר 2015: העליון דוחה את ערעור זדורוב ומרשיע אותו שוב
בית המשפט העליון מרשיע מחדש את זדורוב ברצח, אולם הפעם הפסיקה לא נעשית בפה אחד: השופט יורם דנציגר, שישב בראש ההרכב, היה היחיד מבין השלושה שקבע שיש לזכותו. לעומתו, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל דחו את הערעור.
דנציגר אמנם סבר שיש לזכות את זדורוב, אבל גם הסביר שעדיין הוא היה כפסע מהרשעה: "חרף קיומה של תשתית ראייתית המאפשרת לכאורה את הותרת ההרשעה על כנה, נותר בכל זאת ספק סביר באשמת המערער. לפיכך אציע לחבריי לקבל את הערעור ולזכות את המערער. ואולם, אדגיש כבר כעת כי מדובר במקרה גבולי של זיכוי מחמת הספק, זיכוי שהוא כ'פסע' מהרשעה".
דנציגר מצא שיש ראיות שעומדות בסתירה להודאות של זדורוב, ובהן חתך הסכין ועקבות הדם. הוא קבע שהממצא שהחתך על סנטרה של ראדה בוצע בידי סכין משוננת עומד בסתירה להודאות. בנוסף דנציגר טען שעקבות הנעליים הזרות בתא השירותים מפחיתות את עוצמת הראיות. אולם כאמור שני השופטים האחרים הותירו את ההרשעה על כנה.
יולי 2016: נדחית בקשה של זדורוב לדיון נוסף בעליון
נשיאת העליון דאז, השופטת מרים נאור, דוחה את בקשתו של זדורוב לקיים דיון נוסף בעניינו. בין היתר אמרה: "טענתו של זדורוב בנוגע לחילוקי הדעות בהרכב אינה מגלה עילה לקיום דיון נוסף. כפי שכבר נקבע, השופטים אינם תמיד תמימי-דעים, ולעיתים מתעוררות מחלוקות באשר לעקרונות המנחים או באשר לתוצאה הסופית. כל אלה כשלעצמם אינם מהווים עילה לדיון נוסף".
(צילום: שמוליק דודפור)
הנשיאה נאור התייחסה בדבריה לתשומת הלב הציבורית הנרחבת שקיבלה אז הפרשה, בין היתר לאור שידור הסדרה "צל של אמת" חודשים ספורים לפני כן, בה עלה לראשונה שמה של א"ק, שבן זוגה א"ח טען בפני המשטרה כי התוודתה בפניו שרצחה את תאיר ראדה (אתמול, לצד ההחלטה לקיים משפט חוזר לזדורוב, הפרקליטות סגרה את התיק נגד א"ק – אולגה קרבצ'נקו – מחוסר אשמה).
"גם היותה של סוגיה בעלת תהודה ציבורית או תקשורתית אינה בגדר עילה משפטית לקיום דיון נוסף", כתבה אז הנשיאה נאור. "יש להבחין בענייננו בין העניין הציבורי לבין דרישות הדין. בית המשפט לא יורה על קיום דיון נוסף מקום שאין הצדקה משפטית לעשות כן, יהיה העניין הציבורי רב ככל שיהיה".
מאי 2021: העליון קובע – יש לקיים משפט חוזר
המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר קובע – באחת מהחלטותיו האחרונות לפני פרישתו – כי יש לקיים משפט חוזר לזדורוב, בבית המשפט המחוזי בנצרת. זאת בעקבות בקשה למשפט חוזר של סנגורו ירום הלוי, שטען לקיומן של ראיות חדשות.
מלצר התמקד בראיה שהתמקדה בעקבה מגואלת בדמה של הנערה. "מחוות הדעת החדשות של חלק מהמומחים שהתייחסו לסוגיה זו, עלה כי לא תיתכן נזילת דם מגופה כחמש שעות לאחר הרצח (פער הזמנים בין מועד רצח המנוחה לבין מועד גילוי גופתה)", כתב מלצר. "המשמעות האפשרית של קביעה זו היא כי העקבה (שלא שייכת לזדורוב) הוטבעה בזמן ביצוע הרצח, או סמוך לו – וגילוי זה איננו עולה בקנה אחד עם גרסת המדינה, לפיה העקבה על גבי מכסה האסלה הוטבעה על-ידי 'מחלץ אלמוני' שהגיע לזירה לאחר גילוי הגופה כחמש שעות לאחר הרצח".
עוד כתב השופט כי "לפי תזה אפשרית נוגדת שהעלה זדורוב, מבצע הרצח (או אחד ממבצעי הרצח) הוא שהטביע את העקבה שעל מכסה האסלה, ורק לאחר מכן (אך עדיין בפרק זמן סמוך לרצח) דם המנוחה נזל עליה. מאחר שמוסכם כי העקבה איננה שייכת לזדורוב – הרי שבמצב דברים זה, אם תתקבל עמדת המומחים מטעם זדורוב, קיים קושי להצביע עליו כמי שביצע את מעשה הרצח (ולכל הפחות, יש בכך כדי להטיל ספק ממשי בגרסה כי הוא ביצע את הרצח)".
השופט מלצר ציין כי "מבלי לקבוע מסמרות בדבר, דומני כי השינוי שחל בעמדתה של המשיבה (המדינה) בדבר האפשרות לזליגת הדם מספר שעות לאחר המוות ובדבר הפעולות הרפואיות והחקירתיות שנעשו בגופה, וכן חוות הדעת הנוספות שהוגשו, מצריכות בירור נוסף".
יולי 2021: הפרקליטות מחליטה לקיים את המשפט החוזר
חודשיים לאחר הפסיקה הדרמטית של בג"ץ, הודיע אתמול פרקליט המדינה עמית איסמן שהפרקליטות החליטה שתנהל משפט חוזר נגד זדורוב, אחרי שהקים צוות פרקליטים ותיקים שלא היו מעורבים עד כה בניהול התיק ובחנו מחדש את הראיות בו. "לאחר בחינת הדברים ולאחר שקיים דיונים בלשכתו, החליט פרקליט המדינה לאמץ את העמדה לפיה קיים סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל, וכי יש עניין ציבורי של ממש בניהול משפטו בשנית", נמסר מטעמו.
ספטמבר 2021: דיון ראשון ומקדים מתוכנן במשפט החוזר
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת אשר קולה, שיעמוד בראש הרכב של שלושה שופטים במשפט החוזר, הודיע הבוקר לצדדים כי הדיון הראשון בתיק יתקיים ב-12 בספטמבר. מדובר בדיון מכין, אך עוד קודם לכן עשוי להתקיים דיון בשאלת המשך מעצרו של זדורוב, וסנגורו צפוי לבקש את שחרורו. בהודעה של הפרקליטות לבית המשפט על ההחלטה לקיים משפט חוזר, מוגדר זדורוב כעציר – להבדיל מאסיר שדינו כבר נגזר.
