שרשרת הסערות הפוליטיות, החברתיות, המשפטיות והביטחוניות שאופפות את מדינת ישראל בשנים האחרונות דחקו לתחתית סדר היום הציבורי את העובדה שבבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהל אחת לשבוע, כבר שלוש שנים, מה שהפרקליטות מגדירה כאחד מתיקי השחיתות החמורים שידענו. פרשת הצוללות – או "פרשת כלי השיט" או "תיק 3000" – עוסקת בהטיה לכאורה של מכרזים הקשורים לרכש צוללות וספינות לחיל הים. במרכזה עומדות בעיקר שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני "טיסנקרופ" לרכישת שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו, וספינות טילים להגנה על אסדות הגז בשווי 430 מיליון אירו.
הפרשה הקיפה לאורך השנים סכומי כסף אדירים ושורת חשודים ונאשמים בשוחד, מרמה, הלבנת הון, העלמת מס ואפילו עבירות על חוק מימון מפלגות. היו ביניהם לוביסטים אזרחיים, בכירי מל"ל, קציני צבא, אנשי עסקים וגורמים אחרים מעומק קרביה או שוליה הרחבים של המערכת הפוליטית.
בהתאם להיקפה ולחומרת החשדות והאישומים, מתנהלת הפרשה באפיקים שונים, חלקם מקבילים זה לזה – המשפט המרכזי, משפטי "משנה" ואפילו ועדת חקירה ממלכתית. אף שחלפו כשמונה שנים מתחילתו, לא נראה שהתיק וההסתעפויות השונות שלו אפילו קרובים לסיום, מה גם שההשלכות שלו לא אמורות להיות רק פליליות, אלא מצופה מהן לכלול גם תיקון עומק בסוגייה הרגישה של תהליכי הרכש במערכת הביטחון. שלוש שנים אחרי הגשת כתבי האישום, ynet עושה סדר בתמונת המצב בפרשה:
האישומים ועד המדינה שהתחרט
תיק הצוללות פרץ לחיינו בנובמבר 2016 לאחר שנחשפו בתקשורת טענות לפרשת שחיתות רחבת היקף שנגעה לרכש הביטחוני של המדינה בתחום כלי השיט. בעקבות הפרסומים החלה חקירת סמויה של המשטרה שבמסגרתה עלו חשדות נגד סוכן של תאגיד "טיסנקרופ" הגרמני בישראל, מיקי גנור, ונגד אנשי ציבור ומעורבים נוספים. ב-2017 חתם גנור על הסכם עד מדינה ומסר עשרות עדויות מפורטות, מסמכים ועוד - אולם ב-2019 הוא חזר בו מן ההסכם עם הפרקליטות ולכן בוטלה חסינותו.
במאי 2021 הגישה נגדו פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום חמור בין היתר בגין שוחד. כמו כן הוגשו אישומים נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף; מנהל לשכת ראש הממשלה דאז ומקורבו של בנימין נתניהו, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג (שמאז הגיע להסדר טיעון והורשע); איש העסקים תא"ל (מיל') שי ברוש; היועץ הפוליטי לשעבר של השר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר. התיקים נגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר ("צ'ייני") מרום ונגד מקורבו של נתניהו עו"ד דוד שמרון, נסגרו ללא כתב אישום.
לפי כתבי האישום, ב-2009 ביקש בר יוסף לקדם את מינויו של גנור, שעמו היה לו קשר אישי, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. במשך השנים רכשה ישראל מהקונצרן הגרמני כלי שיט, ותפקידו של הסוכן הוא לשווק ולקדם את פעילות התאגיד בארץ. אם הסוכן מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משוויה. ככלל, מדובר בסכומים המגיעים למיליוני אירו עבור כל עסקה.
בפרקליטות טוענים שכדי לקדם את מינוי גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים דאז האלוף מרום. יחד, נטען, פעלו השניים ב-2009 מול נציגי המספנה הגרמנית. נטען שבין גנור ובר יוסף נרקמו הבנה, ציפייה והסכמה שאם יזכה גנור בעמלות מעסקאות בין טינסקרופ לישראל – הוא יגמול לבר יוסף.
גנור מונה רשמית לסוכן התאגיד באוקטובר 2009, ועל פי כתב האישום הוא פעל מאז לקידום עסקאות תוך הסתייעות בנאשמים אחרים. עוד נטען כי בתקופת כהונתו במל"ל פעל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט מול טיסנקרופ. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, שבמסגרתו מסר לו מידע וסייע לקדם רכש של כלי שיט תוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו.
על פי כתב האישום, ב-2011 החל בר יוסף לפנות לגנור - באמצעות מקורבו שי ברוש - בדרישות שונות לקבלת תשלומים וכן בבקשות להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן שמהן יתוגמל בר יוסף כמתווך. כל זאת, כאמור, בעודו מכהן בתפקיד בכיר ורגיש במל"ל ועוסק באופן אינטנסיבי בקידום עסקאות שמהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. על פי הפרקליטות, עד פרוץ החקירה העביר גנור לברוש תשלומי שוחד בסך 420 אלף שקל בעד פעולותיו של בר יוסף. הכסף הוסווה באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ (את בר יוסף מייצג הסנגור ז'ק חן, שמייצג גם את בני הזוג אלוביץ' בתיק 4000).
נאשם נוסף הוא דוד שרן, ששימש ראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת ראש הממשלה נתניהו. הפרקליטות טוענת שהוא פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. על פי האישום, בשנים 2016-2013 שילם גנור לשרן – בשלוש הזדמנויות ובאמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) - סכום כולל של כ-130 אלף שקל.
עד פרוץ החקירה שולמו לגנור על ידי טיסנקרופ כ-10 מיליון אירו - חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.
היכן עומד התיק?
התיק המרכזי, שבו גנור הוא הנאשם המרכזי, נמצא בשלבים ראשוניים בלבד: שייקה ברקת, שהיה סוכן טיסנקרופ בישראל במשך יותר מ-20 שנה עד שהוחלף על ידי גנור, העיד ראשון. מפאת גילו (90) הוא העיד עדות מוקדמת במשך כמה ישיבות.
במקביל מתנהל משפט זוטא, שהוא מעין הליך מקדים ונלווה (ראו להלן), והוא עוסק בקבילות הודאותיו של גנור בחקירה, שכאמור נתן גרסאות במהלך החקירה – אך חזר בו מהסכם עד המדינה לפני הגשת כתבי האישום. לכשיסתיים משפט הזוטא, יחל רשמית שלב ההוכחות שיכלול כ-300 עדים, כך שהדרך ארוכה עד לסיום המשפט.
בנוסף מתנהל בפרשה משפט נוסף, קטן בהרבה, שבו נאשם יועץ התקשורת ליבר בתיווך בין גנור לשרן. הוא הופרד משאר האישומים בפרשת הצוללות, ובתחילת אפריל החל כבר שלב הסיכומים.
למה חשוב משפט הזוטא?
אחרי שחתם על הסכם עד מדינה מסר גנור כ-50 עדויות מפורטות. הוא תיאר בהן מעשים פליליים לכאורה, תוך שהוא הפליל מעורבים אחרים, ואז כאמור התחרט. עורכי הדין שלו, עמית ניר ורוית צמח, טוענים שהגרסאות הללו אינן קבילות, מאחר שהוא חש מצוקה בעת החקירה, ובהסכם עד המדינה הופעל עליו לחץ להפליל אחרים, בהם ראש הממשלה נתניהו וסביבתו. הם מתעקשים שהיוזמה להיות עד מדינה לא באה מגנור, ושהיה צורך באישור היועץ משפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגדו.
עו"ד רוית צמחצילום: משה אהרון
עו"ד ז'ק חןצילום: שלו שלום
עו"ד עמית ניר אם הגרסאות שהציג גנור בחקירותיו יוכרזו כקבילות, הדבר יקשה מאוד על שורת נאשמים אחרים בתיק הצוללות, ולכן מדובר בהליך חשוב. עד כה העידו במשפט הזוטא שישה חוקרים מרכזיים מטעם התביעה, בהם מפקד להב 433 מוטי לוי, שאמר: "הטענה שניסינו להגיע לראש הממשלה היא שקרית. זה לא עלה בשום שלב של החקירה. אם היה חשד, היינו מפסיקים את החקירה ופועלים לקבלת האישורים הרלוונטיים".
בקרוב יסתיימו חלקה של התביעה במשפט הזוטא וההגנה תתחיל לזמן את עדיה. אחת מהם ככל הנראה תהיה המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ליאת בן ארי.
מה למדנו ממשפט ליבר על תיק 3000
בתיק הקטן שבו מואשם יועץ התקשורת יצחק ליבר הפרקליטות כאמור כבר הגישה סיכומים, וההליך שהתנהל שפך מעט אור על הפרשה הכללית. באחד הדיונים במשפט בפברואר 2023 זומן גנור להעיד ותקף את חוקריו: "במשך שש שנים אולצתי להיות עד מדינה. הפחידו אותי בסדרת שבי, הפחידו אותי בעבירות מס הזויות נגד המשפחה, הציבו את כולם לחקירות. לא עמדתי בזה. סיפרתי שקרים בכל אשר רצו".
לדבריו, "נכנסתי למנהרה הזאת כשהמטרה מהיום הראשון או השני או השלישי זה ביבי. ואם לא ראש הממשלה, אז יובל שטייניץ או דוד שמרון, דוד שרן וכו'. ואם סטיתי מה'נרטיב', דאגו הקצינים הבכירים ליישר אותי לאן שצריך, והצליחו. אחרי שנתיים כבר לא עמדתי במסכת השקרים וביקשתי לצאת מן ההסכם".
נתניהו, נזכיר, מעולם לא היה חשוד בפרשת הצוללות, וגם לא השר לשעבר יובל שטייניץ. כאמור, התיק נגד עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו של נתניהו, נסגר.
בסכומים שהגישה הפרקליטות בתיק ליבר היא ביקשה לתת אמון בגרסתו הראשונה של גנור כעד מדינה: "ככלל, כאשר עד מדינה חוזר בו מהגרסאות אשר מסר, ישנן מספר גרסאות שעל בית המשפט להכריע אילו מהן לקבל. בהקשר של גנור, אין גרסה שלו בטרם חתם על הסכם עד מדינה, מהטעם הפשוט שגנור הוא זה שמסר מיוזמתו לראשונה, במסגרת המגעים לחתימה על ההסדר, את שמו של ליבר כשותף לביצוע העבירות בהעברת כספי השוחד לדוד שרן, שאף שמו הוזכר לראשונה בהקשר הפלילי, אך ורק מפיו של הנאשם".
עוד נכתב בסיכומי הפרקליטות כי "בחלק מההודעות לאחר שחזר בו הוא (גנור, ג"מ) מסר גרסה חלקית ולא עקבית, אשר לא התיישבה עם הגרסאות שאותן מסר קודם לכן, והן בעדותו בבית המשפט. בהתאם לכך, נבקש מבית המשפט לקבל את גרסתו הראשונה של גנור כעד מדינה, שהגיעה מיוזמתו שלו, כגרסת האמת, שכן היא הגרסה הקוהרנטית היחידה, המגובה בראיות חיצוניות".
בפרקליטות סבורים כי יש להם מספיק ראיות להרשיע את ליבר, והם מתבססים בין היתר על הודאתו במשטרה ועל עדותו של גנור. מנגד העלתה ההגנה טענת זוטא גם בתיק הזה, על "פעולות לא חוקיות" שנעשו בחקירה. הטענות הללו יוכרעו במסגרת הכרעת דין של השופט בני שגיא. עו"ד לירן זילברמן, שמייצג את ליבר, מסר: "התגובה שלנו לטענות המדינה תוגש בסיכומים".
ההתקדמות בתיק המרכזי
התיק המרכזי מתנהל אצל השופטת טלי חיימוביץ', אחת לשבוע, ובפרשה רחבת היקף מסוג זה המשמעות היא שהוא ימשיך להתנהל עוד שנים ארוכות. מעבר לדיונים ה"רגילים" כולל התיק גם בקשות רבות לצווים, חומרי חקירה וכאמור משפט הזוטא, וכל אחד מאלה בתורו יהיה אחראי לעיכובים.
כך, למשל, לפני כשנה דחתה השופטת חיימוביץ' את רוב בקשות ההגנה לקבל חומרי חקירה שהופקו באמצעות תוכנת "פגסוס" של חברת NSO ("סייפן", בכינויה המשטרתי). זאת אף שהפרקליטות הודתה שהמשטרה עשתה שימוש בתוכנה כלפי שלושה מהמעורבים בפרשה, ובמקרה אחד לפחות חרגה מהצו להאזנות סתר שניתן לה. "לא מצאנו כל אינדיקציה להתנהגות 'פסולה ושערורייתית'", כתבה השופטת וקבעה שרוב המידע שההגנה ביקשה יישאר חסוי, לרבות תוצרי האזנות הסתר. בין היתר היא נימקה זאת בכך שהמדינה עומדת על כך ששום תוצר מהאזנות הסתר לא הועבר לצוות החקירה.
ברשות השופטת הסבירו: "מדובר בתיק עם היקף חומר רב מסווג שהצריך למידה והכנות מיוחדות של הצדדים טרם תחילת שמיעתו. התיק מתנהל אחת לשבוע מתוך אילוץ הנובע מעומס תיקים על השופטת עקב פרישת שופטים רבים במחלקה הפלילית. בשנה הבאה, ככל שימונו שופטים נוספים למחלקה, ייעשה מאמץ להוסיף ימי שיפוט לשמיעת התיק".
ועדת החקירה הממלכתית
מלבד המשפט הפלילי, ובנפרד ממנו, מתנהלת גם ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס שהתבקשה לבדוק את "קבלת ההחלטות בקשר לקניית צוללות וכלי שיט". ההחלטה על הקמתה התקבלה בינואר 2022 על ידי ממשלתו נפתלי בנט.
הוועדה פועלת כל העת, אולם מרבית הדיונים שלה חסויים. בין אלה שכבר העידו מולה עד כה היו ראש הממשלה נתניהו, ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ונפתלי בנט, השר בני גנץ, גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר גבי אשכנזי, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, השר לשעבר יובל שטייניץ, ראש המל"ל לשעבר עוזי ארד, האלוף אליעזר מרום, עו"ד דוד שמרון וראש האגף הביטחוני-מדיני לשעבר עמוס גלעד.
מלבד העדויות קיבלו חברי הוועדה לבדיקה גם אלפי מסמכים רלוונטיים. בספטמבר האחרון פורסם כי 30 איש זומנו להעיד בפני הוועדה, ומלבדם הגיעו לריאיונות במסגרת איסוף החומרים 104 נוספים, בהם הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, אלוף (במיל') רוני נומה ועוד.
