שר הבינוי והשיכון זאב אלקין מודאג מאוד מאז פרוץ המלחמה באוקראינה לפני יותר משבוע. אלקין, יליד חרקוב, עלה לארץ בשנת 1990. הוא השר היחיד בממשלה שיש לו קרובי משפחה שנמצאים כעת בערים המופצצות באוקראינה: אחיו, אזרח ישראלי, מתגורר בעיר חרקוב עם שתי בנותיו הקטנות; ויש לו עוד משפחה קרובה בעיר זפרוז'יה שגם היא נמצאת בחזית הלחימה.
אלקין גדל בחרקוב ומכיר כל פינה בעיר השנייה בגודלה באוקראינה. במהלך השבוע קיים כמה שיחות עם אחיו בטלפון כאשר ברקע שמע היטב את קולות ההפצצות. בהיעדר מקלט או מרתף המשפחה של אלקין באוקראינה מסתתרת מתחת למדרגות. אלקין היה הבכיר הישראלי היחיד שהעריך כבר לפני כמה שבועות שפוטין יפלוש לאוקראינה, וזאת בניגוד לשר האוצר אביגדור ליברמן שהיה משוכנע שפוטין לא יפלוש.
לנוכח התחזיות שלו – זאב אלקין ייעץ לאחיו לצאת מאוקראינה – שבועות לפני פרוץ המלחמה. "תצא משם, הולכת להיות מלחמה", אמר לו. אלקין האח העריך כמו נשיא אוקראינה זלנסקי שלא תהיה מלחמה ואפילו עקץ את השר הישראלי: "אם תהיה מלחמה בישראל אתה לא תעזוב את הארץ". גם אחרי שפרצה המלחמה האח לא רוצה להתפנות - לצאת מהאזור זה דבר מסוכן בפני עצמו.
הוא מסרב להתראיין לכלי התקשורת מאז פרצה המלחמה באוקראינה, אך לידי ynet הגיעו כמה ציטוטים מישיבת הקבינט המדיני ביטחוני, ובה נשמע אלקין מבקר בחריפות את מדיניות הממשלה. הוא טוען כי מדינת ישראל לא מתגייסת לחילוץ יהודים מאוקראינה. אלקין אמר בישיבת הקבינט: "אתם צריכים לראות את זה מזווית של משפחה אחת קטנה שם. תתארו את הסיטואציה. אם משפחה יהודית רוצה לעלות לארץ, הגבר לא יכול לצאת בגלל ההחלטה האוקראינית שגבר בגילי 60-18 לא יכול לצאת מהמדינה".
"מדינת ישראל אומרת לכזאת משפחה שהאישה תיקח את הרכב אם יש לה, תעמיסי עליו ילדים – תשיגי דלק בהנחה שתשיגי כי יש מחסור, תסעי לבד בכבישים שבחלקם יש צבא רוסי ובחלקם הפצצות ושוד, תסעי לאיזשהו מעבר גבול, נסיעה שיכולה להימשך כמה ימים ואז תעמדי בתור במעבר הגבול כמה ימים בקור של מינוס ושלג. לחמם את הרכב היא לא יכולה כי לא יספיק לה הדלק וגם אין לה מספיק אוכל לדרך".
אלקין המשיך בביקורת כלפי מדיניות הממשלה שבה הוא חבר: "נניח שהיא הגיעה למעבר הגבול האוקראיני וחצתה אותו, כאן לא הסתיימו תלאותיה כי אם אתה ישראלי יפגוש קונסול ישראלי. אבל אם את משפחה בודדת אתה צריך לנסוע לאחת הבירות במדינות שגובלות באוקראינה כדי לפגוש נציג של ארגון נתיב. זה פשוט לא מעשי ובנסיבות כאלה אף אישה לא תצא לאף מסע. כל הסיפור מאורגן לא נכון".
שר הבינוי והשיכון הציע להציב במעברי הגבול נציגים של הסוכנות ונתיב עם שלט ביד "מי שרוצה לעלות לישראל". "מהגבול והלאה יש לטפל באנשים בצורה מכובדת. לקחת חסות ולא להשאיר אותם לבד. זאת שגיאה להתמקם בבירות", אמר.
אלקין סבר שזאת הייתה שגיאה להוציא את כל שליחי המדינה מלבוב, שרמת הסיכון בה אינו שונה מרמת הסיכון באשדוד ואשקלון בזמן מבצעים בעזה. "היה צריך להשאיר מוצב קדמי ומשם לנהל אופרציה גם בצד של המעבר", אמר. "אנשים שרוצים לעלות יש לקחת עליהם חסות ולפחות לטפל בהם במעבר. לדאוג להם במעבר לאוכל, שמיכות".
בנוסף הציע לנצל את התשתית של העובדים המקומיים שיש לסוכנות ולנתיב - באמצעות כסף מזומן - ולטפל בהוצאה מרוכזת של יהודים וישראלים מתוך הערים. הוא אמר כי יש לערוך רישום של אנשים שרוצים לעלות, להסביר מה הם צריכים לקחת איתם ולהוציא אותם באופן מרוכז. "זה מבצע שאפשר להרים אותו", העריך אלקין.
עוד הוא הציע להתחיל להיערך להידברות עם הרוסים למקרה שהערים הגדולות באוקראינה ייפלו בידיהם. לדבריו, ישראל צריכה להיות מוכנה לחלץ ישראלים מאוקראינה שנחשבים לעולים פוטנציאליים. "אפשר יהיה להוציא אותם רק בשיח ושיתוף פעולה עם הרוסים", ציין. חלק מהביקורת של אלקין הוטמעה בראשי מקבלי ההחלטות, ובחלק מהמקרים כבר יש הפקת לקחים ושינויים של ממש בשטח.
"רבבות יעלו מאוקראינה, גידול בעלייה גם מרוסיה"
"מדינת ישראל עומדת בפני גל רציני של עלייה מאוקראינה ומרוסיה", כך מעריכים בארגון נתיב של משרד ראש הממשלה. "יש פוטנציאל להגעת עשרות אלפי יהודים מאוקראינה בחודשים הקרובים. להערכתנו נגיע ל-20-30 אלף יהודים שיעלו בארץ. יש צפי לזינוק בעלייה גם מרוסיה".
הארגון מופקד על הנפקת אשרות עלייה ליהודים. מאז המלחמה הקונסולים של נתיב פועלים מחוץ לגבולות אוקראינה ומקבלים קהל בוורשה, בודפשט, בוקרשט וקישינב. עד כה הנפיקו כ-600 אשרות עלייה. מוקדי החירום של הסוכנות קיבלו מעל 5,000 פניות מיהודים באוקראינה שמעוניינים לעלות לארץ. במקביל יש גידול משמעותי בפניות לעלייה גם מרוסיה – כ-500 פניות ביום.
לפי הערכות בממשלה, היהודים לא יגיעו מיד. חלקם לא יכולים לצאת מהבית. מלקח המלחמה ב-2014 עולה כי לקח ליהודים חודשים רבים לקבל החלטה לעלות. לעתים גם שנים. ישנה תופעה שאנשים מבקשים לצאת כתיירים וכאשר הם מגיעים לארץ הם מצהירים על כך שהם זכאי חוק השבות. נתיב החליטה להציב נציג קבוע בנתב"ג כדי לטפל בבקשות האלה. בימים האחרונים כבר הגיעו עשרות "תיירים" שהצהירו על זכאות לחוק השבות.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ושרת הפנים איילת שקד החליטו על הקלות בטיפול במבקשי עלייה מאוקראינה ורוסיה כגון פטור מתעודת יושר, דרישת לאישור קונסולרי למסמכים וכדומה – הכל כדי להקל על היהודים לעלות לארץ.
במקביל, בהנחיית תמנו שטה, משרד העלייה והקליטה החליט להכיר בעולי אוקראינה כעולים נמלטים מאזור קרבות וחירום, ויעניק להם מענק חד פעמי, זאת בנוסף לסל הקליטה ודיור זמני במלונית, או במלון, על פי בחירת העולה. על פי החלטת המשרד, כל עולה בודד שיגיע מאוקראינה יקבל מענק חד פעמי של כ-6,000 שקלים, זוג יזכה ל-11,000 שקלים ומשפחה תזכה ל-15,000.
ההחלטה נובעת בשל העובדה שהעולים המגיעים משם כעת לא נערכו לעלייתם על כל הכרוך בכך ונאלצו לעזוב את ביתם בחיפזון וללא חפציהם. במשרד העלייה והקליטה נערכים בשבועות האחרונים לקליטתם של אלפי עולים מאוקראינה. מהערכה שביצע המשרד מתברר כי העולים שעתידים להגיע, מראשית השבוע הבא, מגיעים עם מעט מאוד ציוד וביגוד בשל הנסיבות.
כמו כן, המשרד ממשיך לפרסם "קול קורא" למציאת בתי מלון נוספים, בתי הארחה, ואכסניות שישכנו את העולים לפחות בימים הראשונים שלהם. המשרד הקצה כ-12 אלף חדרים בבתי המלון בשיתוף פעולה עם התאחדות המלונות בישראל, בתי ההארחה ומקבצי דיור בכל רחבי הארץ. הם יוכלו להישאר שם בין שבוע לחודש ימים עד שיתארגנו.
זרם העולים כבר החל. בלילה שבין רביעי לחמישי הגיעו לארץ כ-50 עולים או זכאי חוק השבות שנחלצו מאזורי הלחימה באוקראינה. אגף משרד העלייה והקליטה בנתב"ג קיבל את פניהם בטרמינל 1, עם נציג נתיב וחולק להם מזון ושתייה. לאחר בדיקות קצרות מועמדי העלייה בחרו ללכת לקרובי משפחה שממתינים להם בארץ ולא למלון שהוצע על ידי משרד הקליטה והוכן מבעוד מועד.
ביום ראשון הקרוב צפויים לנחות בישראל 3 טיסות מיוחדות עם כ-300 עולים במבצע משותף של משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, הקרן לידידות ובסיוע תרומות של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה וקרן היסוד. שתי טיסות עולים ייצאו מוורשה שבפולין ומקישינב שבמולדובה. עוד טיסה מיוחדת של כ-100 יתומים מהעיר ז'יטומיר שבאוקראינה תצא מיאשי שברומניה.
פורסם לראשונה: 22:11, 03.03.22