השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוא זה שעומד מאחורי ההנחיה לפעול להתחלת העבודות להקמת חוות הטורבינות ברמת הגולן, הנחיה שהציתה מהומות גדולות בקרב התושבים הדרוזים. היום נפצעו במהומות 27 בני אדם, בהם 17 שוטרים שמצבם קל. בהפגנות היה מעורב גם ירי חי מצד המוחים הדרוזים, וחמישה מהם נפצעו באורח קשה.
שישה מפגינים נעצרו בסך הכול במסגרת המחאה, ובכוונת המשטרה לבקש את הארכת מעצרם. במשטרה ציינו כי עם תום המהומות, "המעגל ייסגר והמעורבים בהובלת האלימות ייתפסו ויובאו לדין". כלל הפצועים טופלו תחילה בבית החולים זיו בצפת, משם פונו חלקם לבית החולים רמב"ם בחיפה.
"אני אוהב את החברה הדרוזית וסבור שכמו שיש לנו ברית דמים יש לנו גם ברית אחים", אמר בן גביר, "הנחיתי את המשטרה להוציא לפועל את מבצע 'רוחות הגולן' לאחר שנדחה פעם אחר פעם בגלל איומים של קומץ אנשים שיזרקו בקבוקי תבערה ואבנים".
לדבריו, "למדינת ישראל אסור להיכנע. מדובר בחברה פרטית שקנתה אדמות כדת וכדין, והולכת לעשות שם טורבינות, חשמל ירוק שיעשה הרבה טוב למשק הישראלי. לא יכול להיות שמדינת ישראל לא תוכל להוציא לפועל את המבצע ולאפשר לחברה פרטית את זכות הקניין שלה. משילות חייבת להיות גם בדרום, גם בצפון וגם ברמת הגולן".
בשלוש השנים האחרונות, המשטרה והממשלות הקודמות לא אפשרו לחברת אנרג'יקס להקים את הטורבינות מאחר שהפעילות הזו הוגדרה נפיצה ומסוכנת. בן גביר קיים בחודשים האחרונים ישיבות עם פיקוד המשטרה והמחוז הצפוני, וביקש שיפעלו כדי "להחזיר את המשילות", כלשונו.
במשטרה גיבו את ההנחיה ונערכו לקראת אבטחת העבודות, וזאת לאחר שחברת אנרג'יקס חתמה כבר לפני שנים על חוזי החכירה ושולמו כספים רבים לבעלי הקרקע, להנהגה ולרשויות המקומיות. במשטרה קראו היום למנהיגי העדה לקבל על עצמם את קיום ההליך החוקי שנעשה בפרויקט הטורבינות ולהביא להרגעת הרוחות ולהימנע מהפצת פייק ניוז ברשתות החברתיות.
מוקדם יותר טענו גורמים בעדה הדרוזית כי ראש העדה שייח מואפק טריף וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו על "הודנה", שבמסגרתה יופסקו העבודות להקמת הטורבינות, ובמקביל ייפסקו ההפגנות עד לאחר חג הקורבן שיחול בשבוע הבא בימים רביעי עד שבת.
נתניהו נפגש עם טריף בלשכתו בירושלים. בפגישה השתתף גם ראש השב"כ רונן בר. "אני רואה בחומרה ובדאגה את מה שקורה כרגע ברמת הגולן", אמר נתניהו. מנגד, גורמים בממשלה הכחישו את הסיכום, הורו להמשיך את העבודות כרגיל ולא להיענות לדרישות הדרוזים - שהושגו לטענתם בעזרת "מהומות אלימות". בלשכת רה"מ הבהירו: "אין שום סיכום על 'הודנה', להפך - יש דרישה חד משמעית של נתניהו להפסיק מיד את האלימות וההתפרעויות".
גורמים במשטרה לחצו גם כן שלא להיכנע לדרישות, שאותן כינו כ"ניסיון סחיטה תוך שימוש באלימות קשה ומסוכנת". לדבריהם, ההתעקשות על אכיפת המשילות היא צעד חשוב שאין לחזור ממנו. ראשי העדה והכפרים שבצפון הגולן דנים כעת בהמשך אופי המאבק, והמאמצים להגעה להסכמות סופיות ולגישור הפערים נמשכים.
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ציין: "קיבלתי דיווח משייח מואפק טריף שהמצב בסדר ובשליטה. הוא נפגש עם ראש הממשלה והייתה ישיבה טובה, וראש הממשלה הבטיח לו דברים טובים. אני הייתי כאן בגולן עם האנשים. הצלחנו להרגיע את השטח, להחזיר את האנשים לבתים. לטובת כולנו, אנחנו חייבים להגיע להפסקת עבודות עכשיו, לעבור את החג. נשב עם השייחים כאן, ונראה איך אנחנו יכולים להגיע לסיכומים. הם צריכים להיות מקובלים גם על השייחים, וגם על הממשלה".
יאסר גדבאן, ראש מועצת ראש מועצת כסרא סמייע, הוסיף: "אחרי פגישה של המנהיג הרוחני של העדה השייח מואפק טריף עם ראש הממשלה, ראש השב"כ וגורמים נוספים, אין שום התקדמות. אנחנו מבקשים להוציא את הכוחות מהשטח ולתת לנו לחגוג את חג הקורבן כמו שצריך. המשטרה תקבל הנחיות מהממשלה. הממשלה לא מחוברת לשטח ולא יודעת מה קורה בו. אנחנו דורשים להפסיק מיד ולבטל את הפרויקט".
כוחות משטרה רבים נכחו היום באזור העבודות, אל מול הפרות הסדר של המפגינים, שכללו הבערת צמיגים, יידוי אבנים, ירי זיקוקים ואף השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה. מאות מפגינים ניסו לפרוץ לתחנת המשטרה בכפר מסעדה תוך שימוש בירי חי, יידוי אבנים וירי זיקוקים. המחאות נגד הקמת המתחם ניצתו כבר אתמול, וגם אז נרשמו עימותים בין שוטרים למפגינים דרוזים, שדיווחו על כמה פצועים. ההפגנה הגדולה היום התרחשה ברקע קריאות שנשמעו ברשתות החברתיות אתמול לדרוזים מרחבי הגליל להגיע לגולן, ואף לחסום את צומת אליקים.
זו אינה הפעם הראשונה שהדרוזים מפגינים נגד הקמת המתחם שבו טורבינות הרוח. בדצמבר 2020, הפגינו תושבי הכפרים הדרוזים ברמת הגולן כשהחלו העבודות להקמתן, ומאז לא שבה המדינה לנסות ולהקים אותן בשל החשש מעימותים נוספים. באותם אירועים, ארבעה שוטרים נפצעו ושמונה מפגינים נעצרו, וביישובים הדרוזיים הכריזו על שביתה כללית, שבמסגרתה נסגרו גם בתי הספר - במחאה על הקמת הטורבינות.
מובילי המחאה טענו אז כי הקמת הטורבינות תפגע בהם ובאדמות החקלאיות ששייכות להם. "נמשיך במאבק שלנו עד הסוף ולא נתייאש. אלו האדמות שלנו וחייבים לשמור על כל מטר ולא להפקיע לנו את הפרנסה", אמרו מפגינים. "המדינה מקפחת אותנו בכל תחום, ועכשיו פוגעים באדמות שלנו".
גם בעמותת שומרי הגולן התנגדו להקמת החוות בעבר, לאחר שבדצמבר 2021 סוכם בין משרד הביטחון לחברת אר"ן על הקמת חוות רוח של עד 41 טורבינות. "זו בשורה עגומה ומצערת מאוד", מסרו אז מעמותת שומרי הגולן. "מתרחש כאן מחדל אחר מחדל: התעלמות מוחלטת מזעקת תושבי האזור המופגנת בשנים האחרונות בעיקשות רבה, מה שמעיד על ניתוק מהשטח וחוסר הבנה של המיעוט הדרוזי בגולן ורגישות היחסים עמו. בנוסף, התעלמות, על סף האבסורדית, מהמשמעות של טורבינות רוח ענקיות שעתידות, לפי המגמה הנוכחית, לכסות את הגולן ולשנות את אופיו מקצה לקצה תוך פגיעה חמורה בטבע הגולני הייחודי, כאשר כל המיזמים הללו יניבו כמות חשמל מזערית ביותר. זו דוגמה חיה לאנרגיה לא מקיימת - זו שחסרונותיה עולים בהרבה על היתרונות".
ראש מועצת דליית אל-כרמל הסביר כי אומנם הקמת מתחם הטורבינות הייתה "הסיבה המיידית" למחאות האלימות, אך ציין כי "זו תוצאה של כעס וזעם גדול מאוד. אנחנו נמצאים בהתרסקות טוטאלית של היחסים. הדרוזים בכרמל ובגליל יצאו אתמול להפגין נגד כל שיטת הדיכוי התכנוני, שיטת האכיפה של 'חוק קמיניץ', כל הבעיה שגורמים לה בתכנון וחוסר התקצוב".
"חוק קמיניץ", שאושר בכנסת ב-2017, החמיר את הענישה על עבירות תכנון ובנייה במטרה להגביר את האכיפה נגדן. מרכיב מרכזי בחוק הוא הגברת העיצומים שאפשר להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר באמצעות החמרת הענישה הכלכלית נגדם. כמו כן, הוא אפשר להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי.