הצהובון הבריטי "דיילי מייל" פרסם אתמול (ה') ריאיון נרחב עם ולאדה פטפוב, הצעירה בת ה-25 שתמונתה נמלטת מזירת הטבח במסיבה ברעים ב-7 באוקטובר כשעל כתפיה של אדום זכתה לסיקור ברחבי העולם. בכתבה, שבה כינה את פטפוב "Lady in red", תיאר העיתון את התיעוד שלה כאחת התמונות האייקוניות והזכורות ביותר ממתקפת הטרור של חמאס.
פטפוב, ילידת אוקראינה, התראיינה לעיתון בחוף הים באשדוד, וסיפרה בדמעות על אותו יום מחריד, שבו התפצלה מבן זוגה מתן למשך רוב היום, ראתה חברים נורים ונרצחים, ברחה מהמחבלים – והמתינה שעות ארוכות עד שהתאחדה עם בתה בתה השלוש רומי בביתה.
"לא ממש דיברתי עם אף אחד על מה שקרה, זה עדיין כואב לי מאוד", סיפרה פטפוב. "שיתפתי את המשפחה שלי בזוועות של אותו היום, ואני עדיין מודה לאלוהים בכל בוקר על כך שנשארתי בחיים. לפעמים אני מרגישה אשמה ששרדתי, שאחרים לא הצליחו להינצל ושמה שקרה לי נמשך רק 18 שעות הכאב של אחרים נמשך. אני חושבת על החטופים בעזה, אסור לנו לשכוח אותם".
בריאיון ל"דיילי מייל" סיפרה פטפוב: "מה שמוזר זה שבכלל לא רציתי ללכת לפסטיבל. זאת הייתה החלטה של הרגע האחרון. מתן השיג כרטיסים והלכנו עם חברה, אבל הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר כשיצאנו לדרך ביום שישי אחר הצהריים. רומי הייתה שקטה כל כך, ובדרך כלל היא תמיד רועשת ורצה ומשחקת עם הצעצועים שלה. באותו יום היא לא זזה, ואני בטוחה שהיא ידעה שמשהו נורא עומד לקרות".
הטבח במסיבת הטבע
(צילום: רויטרס)
פטפוב סיפרה לעיתון הבריטי כי אחרי שהגיעו לאתר הפסטיבל, היא, מתן וחברתה מאי הקימו מחנה והעבירו את הערב בדיבורים. "אני זוכרת שהאווירה הייתה מוזרה מאוד, אנשים נהנו ורקדו אבל לי לא הייתה אנרגיה ולא רקדתי כמו שאני רגילה לעשות כשאני הולכת לפסטיבלים כאלה".
הצעירה מספרת שבסביבות השעה שלוש לפנות בוקר נשכבה לישון. "כן חשבתי אז שזה מוזר לקיים פסטיבל קרוב כל כך לגבול עם עזה, שמעת לעת נורות ממנו רקטות, אבל חשבתי לעצמי שבטח המארגנים חושבים שזה בטוח ושאחרת הם לא היו מקיימים אותו", אמרה. על הרגע ב-6:30 בבוקר שבו העירה אותה אזעקה באפליקציה בטלפון סיפרה: "חיפשתי את מתן ומאי ומיד שמעתי ירי. הוא היה חזק וקרוב מאוד אלינו. במשך כמה שניות לא ידעתי מה קורה ואז מתן פשוט צעק שאנחנו צריכים לרוץ למכונית.
"אני חושבת שבהתחלה אנשים חשבו שזאת עוד מתקפת רקטות רגילה מעזה, ורק בהמשך, כשהסתכלנו בטלפונים שלנו, הבנו שזאת ממש פלישה ושהמחבלים האלה רוצים להרוג אותנו. אבל אני לא מבינה למה, אפילו עכשיו. זה היה רק פסטיבל מוזיקה, פסטיבל של שלום, אנשים רקדו והם באו ורצחו אותם, חלק מהחברים שלי – ובשביל מה?".
ולאדה סיפרה ל"דיילי מייל" שהיא, מתן ומאי נכנסו מהר למכונית והאיצו לעבר היציאה, אבל גילו שהדרך חסומה על-ידי כלי רכב אחרים. "כולם צפרו, אני הייתי במושב הנוסע ומתן נהג כשמאי מאחור, ואז ראינו לפנינו גבר לבוש במדי צבא. חשבנו שזה חייל ישראלי ושנהיה בסדר, ואז בחור שישב כמה מכוניות לפנינו יצא וה'חייל', שעכשיו אני יודעת שהיה מחבל, ירה בו. כולנו השתופפנו וכדורים התחילו לפגוע במכוניות מסביבנו. אני לא יודעת איך, אבל לא נראה שהם פגעו בנו.
"מתן הצליח לעשות רוורס כדי לנסות למלט אותנו מהצד השני. היה כאוס. היו מכוניות נטושות מכל עבר. שוטר צעק לנו להמשיך לנסוע מזרחה אם אנחנו רוצים להישאר בחיים. מתן המשיך לנהוג אבל לא התרחקנו ואז פשוט ראינו מחבלים על מכוניות, אופנועים וטנדרים נעים לעברנו ויורים. ניסינו לנסוע דרך השדה אבל נתקענו, אז כולנו פשוט יצאנו והתחלנו לרוץ על חיינו. זה השלב שבו התפצלתי ממתן ולא ידעתי איפה הוא. התחלתי לרוץ עם מאי והגענו לעצים ושתינו בכינו.
"לא ידענו מה לעשות או לאן ללכת והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה רומי. ראיתי כל הזמן את הפנים שלה ואמרתי שמישהו חייב לשרוד בשבילה. אז מאי ואני התחלנו לרוץ שוב, וזה השלב שבו רואים אותי בסרטון נכנסת לרכב של המלאך שלי, בחור בשם יוסף בן אבו. הוא עצר ואמר לנו להיכנס ועשינו את זה, כל זה כשהירי נמשך. היינו שמונה במכונית, זאת הייתה קיה פיקנטו וכולנו היינו אחד על השני. התקשרתי למתן ואמרתי לו שאני בסדר והוא אמר שגם אותו אספו ושהוא בסדר".
ולאדה ומאי הגיעו לבסיס צאלים, ומתן הגיע לאורים: "הכול נמשך שלוש שעות, אבל זה עבר מהר כל כך. החלק הארוך ביותר היה בבסיס לפני שיכולתי לצאת הביתה כדי לראות את רומי. נתתי לה את החיבוק הכי גדול בחיים".
פורסם לראשונה: 20:59, 07.12.23
