בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכה הבוקר (שלישי) עדותה של דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת, במסגרת משפט נתניהו. היה זה יום העדות השלישי שלה, והיא נחקרה בחקירה ראשית בידי עורכת הדין ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. היא סיפרה על ההתנהלות תמוהה של מנכ"ל משרדה שלמה פילבר מול מנכ"לית בזק ועל הפרת סיכומים שהיו לו מולה.
נויפלד העידה לגבי ניסיונות "ביטול ההפרדה המבנית בבזק". לפי כתב האישום, בדו"ח רשמי בנושא ובמסמך המדיניות שמשרד התקשורת אימץ אותו, הומלץ לבטל מגבלות שהוטלו בעבר על קבוצת בזק ושחייבו אותה בהפרדה מבנית בין השירותים השונים שהיא סיפקה. ההפרדה נועדה לצמצם את כוחה המונופוליסטי, וביטול ההפרדה היה יותן יתרון כלכלי עצום לבזק. אלא, שמשרד התקשורת התנה את הביטול ביישום אפקטיבי של רפורמה אחרת - השוק הסיטונאי. הפרקליטות טוענת כי המהלך לביטול ההפרדה, קודם על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם.
עו''ד דנה נויפלד בבית המשפט, אתמול
(צילום: אלי מנדלבאום)
לפי האישום, ב-22 בדצמבר 2016 הביא פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". נטען כי במכתב זה כלל פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה בנושא, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. בכך סייע לכאורה פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב בפועל. בזק דיווחה לציבור המשקיעים על קבלת המכתב, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר כך שהוספה לו חובת השימוע, והתיקון דווח לציבור.
משפט נתניהו - עדויות קודמות:
נויפלד העידה על כך: "קיבלתי טלפון בקשר למסמך והודעות לגביו. גם מעיתונאי וגם אולי מאגף תקציבים. היה רעש במערכת, התחילו לשאול איך יצא המכתב שמופיע בו שדובר על ביטול ההפרדה המבנית אחרי שאני הודעתי שיהיה רק אחרי שימוע. המכתב הזה לא אומר אמת. אפשר להבין ממנו שיש החלטה בעניין ביטול ההפרדה התאגידית בבזק, במקום מכתב שנועד להיות מכתב כוונה. התקשרתי לפילבר ואמרתי 'הרי דיברנו על עריכת שימוע'. הוא אמר לי 'כן, כן, נעשה שימוע'. אחר כך יצאה הודעה מתקנת על זה שזה יהיה בכפוף לשימוע. המכתב תואם את מה שבזק רצתה. כי שימוע לוקח זמן וגם אולי ההחלטה תשתנה. קיבלתי טלפונים לא זוכרת אם נציג מאגף התקציבים שסימס לי ישירות או לא או בעקיפין".
עורך דין ז'ק חן שמייצג את אלוביץ' מחה: "היא לא זוכרת מי התקשר, וזו עדות שמועה".
נויפלד המשיכה: "התקשרתי לפילבר די כעוסה, ואמרתי שהמכתב עצמו לא עולה בקנה אחד עם מי שדובר בו עד כה. שאלתי אותו 'איך יכול להיות שזה יצא בניגוד למה שדיברנו עליו?' הוא ניסה להסביר לי שזה לא סותר שאין כוונה לא לקיים שימוע".
סנגורו של נתניהו עו"ד בעז בן צור העיר: "אנחנו נמצאים בכל הסיפור הזה בצד, חודשים ארוכים שהשר הנגבי נמצא ולא רלוונטי לנתניהו". הוא התכוון לכך שנתניהו העביר בשלב זה כבר את סמכויותיו כשר תקשורת בענייני בזק לשר צחי הנגבי, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע שנתניהו לא יוכל לעסוק בענייני בזק ביוני 2016, כמה חודשים קודם לכן.
עוד קודם לכן, בתחילת הדיון, הציגה הפרקליטות לעדה כמה מסמכים בטענה שאלו הועברו בין גורמים בבזק לפילבר ללא ידיעת גורמים המקצועיים במשרד התקשורת. בין היתר הוצג מסמך מספטמבר 2016 שמנכ"לית בזק סטלה הנדלר שלחה לפילבר ונראית כטיוטה של מסמך מדיניות. במייל נכתב: "מצ"ב הטיוטה בהתאם לתיקונים שסיכמנו. נעקוב אחרי השינויים". למייל מצורף מסמך מדיניות שבראשו נכתב "לערוך כמכתב של המנכ"ל לשר הנגבי". כותרת המסמך היא "הנדון: הפרדה מבנית בקבוצת בזק". נויפלד אמרה כי לא ידעה על קיומו של מסמך זה.
4 צפייה בגלריה
מנכ"לית בזק סטלה הנדלר בזמן מעצרה ב-2018. שלחה לפילבר מכתב שנראה כמו מסמך מדיניות
(צילום: אוראל כהן)
אז הוצג מסמך מדיניות ששלח פילבר ב-7 באוקטובר 2016, לאחר קבלת מסמך ההערות מגורם בבזק, שכותרתו הייתה: "מסמך מדיניות בנושא השוק הסיטונאי". עו"ד ז'ק חן, סנגורו של אלוביץ', התנגד ואמר: "המסמך לא נכתב בבזק. כל תשובות העדה נובעות מזה שנכתב בבזק, על בסיס מצג לא נכון".
היועצת המשפטית נויפלד התייחסה לתוכנם של המכתבים: "מסמכים עוברים מגורם מפוקח (כמו בזק - ג"מ) למשרד התקשורת. אבל מה ששונה כאן, שזה נועד להיות מכתב משר התקשורת לגורם המפוקח (לבזק בין היתר - ג"מ) כמסמך מדיניות. זה נראה כמו מסמך של המשרד, שהשר אמור להוציא, ולא אמור להגיע מגורם מפוקח למשרד".
מסמך אחר שהוצג הוא תכתובת בין פילבר למנכ"לית בזק הנדלר מ-9 באוקטובר 2016 שמעביר את טיוטת מסמך המדיניות לגבי ביטול ההפרדה המבנית מהמייל הפרטי שלו וכותב לה: "לעינייך בלבד". נויפלד השיבה: "יש מסמכים שעוברים, השאלה היא מה ההסבר ולמה עושים את זה. להעביר ככה באמצע עבודה כשהדרג המקצועי לא סיים לעבוד עליו? למה שמסמך יעבור כשכתוב 'לעינייך בלבד'? העברת מסמכים באופן כזה בין המנכ"לים מבלי שהגורמים המקצועיים רואים את זה - לא ככה אמורים להתנהל".
