גורמים בליכוד אמרו הערב (שני) כי במסגרת המו"מ הקואליציוני עם יהדות התורה, הועלו דרישות דוגמת איסור ייצור חשמל בשבת והרחבת חופים מופרדים - שאותן לא תקבל המפלגה. "הליכוד לא מסכים על איסור ייצור החשמל והרחבת החופים, ודברים נוספים שהועלו בשיחות. כל הסכם סופי ישמור על הסטטוס קוו שהיה נהוג שנים בענייני דת ומדינה", הוסיפו הגורמים.
לפי דיווח של עמית סגל בחדשות קשת, הליכוד ויהדות התורה סיכמו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין שתי המפלגות על שורת צעדים מרחיקי לכת לטובת החרדים. בין השאר, נקבע בהסכמים כי תחנות הכוח שמייצרות חשמל יפסיקו לעבוד בשבת, ולטובת זה - ייאגר חשמל מבעוד מועד, כדי למנוע חילול שבת. מלבד זאת, נקבע בהסכם כי הממשלה תממן גניזת ספרי קודש, תתעדף חרדים במינויים לחברות הממשלתיות, תרחיב את מספר החופים המופרדים - ותערוך רפורמה בקבורה, שבמסגרתה יתאפשר לכל אזרח שיבחר להיקבר בקרקע לעשות זאת. ההסכם קובע עוד כי יתוגברו לימודי התנ"ך לחילונים, שילמדו גם תלמוד.
עוד נקבע בהסכם כי נציג הרבנות ישתתף בוועדה להיתר עבודות בשבת, שהממשלה תקים מכונים שיענו על שאלות הלכתיות שיתקבלו מהציבור ושערים חרדיות נוספות יזכו להנחות בתחבורה הציבורית. החינוך החרדי, כך נקבע בהסכמים, יזכה לתקציב של לפחות 100 מיליון שקל. במקביל, נקבע כי תבוטל רפורמת הבגרויות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, מנהלי בתי חולים יוכלו לאסור הכנסת חמץ בפסח, וגם שכל שירות ממשלתי שניתן כיום באינטרנט - יינתן גם בטלפון ופנים אל פנים. מלבד זאת, תיבחן גם סגירה של האגף הרפורמי במשרד התפוצות ותבוטל רפורמת הטלפונים הכשרים.
גורמים ביהדות התורה טענו הערב: "הליכוד מדליף מידע רגיש מתוך חדרי הדיונים כדי להזמין לחץ ציבורי נגדנו שיסייע לו במשא ומתן". המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה טרם הושלם, ועד כה חתמו שתי המפלגות רק על הסכם תפקידים. בהסכם נקבע כי יו"ר ועדת הכספים יהיה ח"כ משה גפני, שר הבינוי והשיכון יהיה יצחק גולדקנופף, ח"כ אורי מקלב יהיה סגן שר במשרד התחבורה וח"כ מאיר פורש ישמש שר לענייני ירושלים ומסורת. מטעם יהדות התורה יהיה גם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, יו"ר הוועדה לפניות הציבור וסגן שר במשרד הרווחה.
ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד מסר בתגובה: "ההסכם בין יהדות התורה לליכוד הוא הסכם כניעה מחפיר. ביבי חלש להדהים ומוביל אותנו למדינת הלכה. מוכר את הדמוקרטיה הישראלית בשביל האינטרסים האישיים שלו. אם הם חושבים שאנחנו נשלם מיסים, נלך לצבא, נממן את מי שלא עובד והם גם יגידו לנו איך לחיות יש לי חדשות בשבילם - לא ניתן להפוך את ישראל למדינה חשוכה. נתניהו חלש ומוכר את החופש שלנו תמורת החופש שלו".
שרת החינוך היוצאת יפעת שאשא ביטון הגיבה גם היא: "אחרי שביקשו לבטל לימודי ליבה לילדים חרדים, עכשיו הם מתערבים ופוגעים גם בילדים שבחינוך הממלכתי, כאשר הם מבקשים למנוע מהם לקבל מיומנויות וכלים מתקדמים במסגרת הבגרות החדשה שהובלנו במקצועות הספרות, האזרחות, ההיסטוריה והתנ"ך. נתניהו סחיט, מפרק את מערכת החינוך ואת המחיר ישלמו הילדים של כולנו".
במסגרת המו"מ מול המפלגות החרדיות דווח כבר על נכונות מצד הליכוד ונתניהו לשלל דרישות של החרדים, בהן בין היתר ביטול מה שהם מכנים "גזירות" מצד הממשלה היוצאת, כמו המס על המשקאות המתוקים והכלים החד-פעמיים, וכן הגדלת תקציב החינוך החרדי. משמעות המהלך היא שמוסדות שאינם מלמדים את תוכנית הליבה של משרד החינוך במתכונתה המלאה יקבלו תוספת תקציב משמעותית, בלי שיידרשו בתמורה להרחבת היקף הלימוד או להידוק הפיקוח עליהם. בנוסף סוכם על הכפלה של הקצבאות הניתנות לאברכים, והחרדים דורשים גם מתווה גיוס מקל שיאפשר למעשה להעניק פטור אוטומטי לתלמידי הישיבות - וכן פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לבטלו.
דרישות נוספות שהועלו במו"מ כוללות, בין היתר, מתן אפשרות לבצע הפרדה מגדרית באירועים במרחב הציבורי, ביטול רפורמת הכשרות של שר הדתות היוצא מתן כהנא, ביטול הרפורמה בתחבורה הציבורית של שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי ומתן בלעדיות לרבנות בתחום הגיור. בקרב המפלגות החרדיות נשמעו גם קריאות לביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות - באופן שיגביל עלייה לישראל רק ליהודים שמוכרים ככאלה על ידי הזרם האורתודוקסי - אך בסוגיה זו נתניהו עצמו אמר כי הוא "מטיל ספק" בכך שהדרישה תתקבל, אולי על רקע החשש ממשבר חמור מול יהדות התפוצות.
בימים האחרונים, כשברקע גם מתן סמכויות נרחבות בתחום החינוך ליו"ר מפלגת נעם אבי מעוז שמתנגד ללהט"ב ולשירות נשים בצה"ל, הבטיח נתניהו כי הוא זה שינהיג את הממשלה ואת מדיניותה. "הייתי ראש ממשלה 15 שנה, לא פעם שמעתי נבואות זעם, אבל אף אחת מהן לא התממשה", אמר בריאיון לתקשורת האמריקנית בסוף החודש שעבר - וטען כי במהלך שנות שלטונו שמר על האופי הדמוקרטי של המדינה. "ישראל לא תתנהל על פי דיני התלמוד. אנחנו לא הולכים לאסור על קיומם של ארגונים להט"ביים", הוסיף אז. מוקדם יותר היום חזר על הבטחתו ולפיה "נשמור על הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה", וטען כי האזהרות בסוגיה מצד מפלגות המרכז והשמאל, על כך שממשלתו תשנה את הסטטוס-קוו, הן "שקר".
גם מול מפלגות נוספות טרם הושלם המשא ומתן הקואליציוני, ומוקדם יותר היום הזהיר יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר כי לא תקום ממשלה אם לא יקבל את תפקיד ממלא מקום יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, אותו דרש בשבוע שעבר אחרי שחתם גם הוא על הסכם לחלוקת תפקידים עם הליכוד. בן גביר דורש את התפקיד הזה על מנת להבטיח שיוכל לקדם חוקים שונים שאותם הבטיח לבוחריו, כגון מה שהוא מכנה "חוק חסינות לחיילים ולשוטרים". לטענתו, "חברי כנסת בליכוד" הם שמנסים לסכל את מתן התפקיד הזה למפלגתו: "זו דרישה אידיאולוגית, בסיסית וההתעקשות גורמת לנו להבין שאולי לא רוצים להעביר את מה שהובטח לנו", אמר.
לנתניהו, נזכיר, נותר עד יום רביעי בשבוע הבא להודיע לנשיא כי עלה בידו להקים את הממשלה השישית שלו, אולם יקבל אז שבוע נוסף כדי להביאה בפועל להצבעה בכנסת. בתקופה הזו יידרש להשלים, לצד הסכמים קואליציוניים סופיים, גם את החוקים הנדרשת להקמת הממשלה: בהם התיקון לחוק יסוד שיכשיר את כהונתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי כשר, למרות הרשעתו בעבירות מס, והחוק שיעניק סמכויות נרחבות לבן גביר על המשטרה. כדי לקדם את חוקים הללו נדרש מינוי של יו"ר כנסת חדש, ומחר תיערך ההצבעה על מינויו הזמני לתפקיד של ח"כ יריב לוין מהליכוד. ההצבעה הייתה אמורה להיערך כבר הערב, אבל נדחתה מחשש לפיליבסטר ממושך של האופוזיציה המיועדת.