השלטונות בקזחסטן הודיעו אחר הצהריים (יום א') כי במהלך שבוע המחאה חסרת התקדים שטלטלה את המדינה נהרגו 164 בני אדם, בהם גם שני ילדים. בהודעה של משרד הבריאות הקזחי, שצוטטה בסוכנות הידיעות הרוסית "ספוטניק", לא צוין אם ההרוגים הם אזרחים כולם, או שבמניין נכללים גם אנשי כוחות הביטחון – שבסוף השבוע נמסר כי 18 מהם נהרגו בעימותים עם המפגינים. אחד ההרוגים, נזכיר, הוא צעיר ישראלי שלפי מכריו לא לקח חלק במחאה.
תיעוד שהפיצה התקשורת הרוסית: שוטרים בקזחסטן יורים במהלך המהומות
(צילום: TASS)
25 צפייה בגלריה
מכשיר כספומט הרוס באלמטי. יותר מ-100 בתי עסק ובנקים נבזזו לפי השלטונות
(צילום: רויטרס)
מניין המתים הקשה הזה התפרסם אחרי שבסוף השבוע הכריז הנשיא קסים-ג'ומרט טוקאייב כי יפעל לדכא ביד קשה את המפגינים, שאותם כינה "טרוריסטים ופורעי חוק", והורה לכוחות הביטחון לירות בהם ללא אזהרה – על מנת להרוג. בבוקר נמסר מלשכתו כי הסדר שב על כנו בכל רחבי קזחסטן, אך לדבריה כוחות הביטחון ממשיכים ב"פעולות ניקוי".
בהודעת לשכת הנשיאות נאמר עוד כי הרשויות השיגו מחדש שליטה על שורה של מבני ממשל שעליהם השתלטו המפגינים, בעיקר בעיר אלמטי, העיר הגדולה במדינה ובירתה הכלכלית – שהפכה למוקד המחאה נגד השלטון. שדה התעופה, שגם עליו הצליחו המפגינים להשתלט לזמן קצר, עדיין סגור, אולם צפוי לפי הרשויות לחזור מחר לפעילות.
בסך הכול, כך נמסר, נעצרו במהלך המהומות 5,800 בני אדם, אך ייתכן שרבים מהם כבר שוחררו מאז מעצרם. טוקאייב האשים שרבים מהמפגינים הם כאלו שהוכוונו או אומנו על ידי גורמים זרים, ובהודעה הבוקר של לשכתו נטען כי "מספר משמעותי" מבין העצורים הם אזרחים זרים. מעבר לכך ההודעה לא פירטה על זהותם של אותם זרים לכאורה.
נשיא קזחסטן: "הוריתי לירות ללא אזהרה כדי להרוג"
(צילום: רויטרס)
בקזחסטן אומדים כעת את הנזק הרב שחוללו המהומות והעימותים עם כוחות הביטחון: לפי משרד הפנים שם, הנזק לרכוש עומד על כ-198 מיליון דולר. בהודעה שפרסם נטען כי יותר מ-100 בתי עסק וסניפי בנקים ניזוקו או נבזזו במהומות, ויותר מ-400 כלי רכב נהרסו. המרכולים והספורמרקטים שנסגרו נפתחו היום מחדש, אחרי שבמדינה הביעו חשש מאפשרות של מחסור במזון. במסגרת דיכוי המהומות הממשלה הפילה את רשת האינטרנט, והבוקר הגישה אליו עדיין הייתה מוגבלת מאוד: רק אתר לשכת הנשיאות וכמה אתרי חדשות מקומיים היו נגישים.
רוב המהומות אירעו כאמור באלמטי, ולפי ההודעה בצהריים של משרד הבריאות הקזחי, 103 ממקרי המוות התרחשו שם. החיים שם, כך נראה, חוזרים אט-אט לשגרה, ותושבים נראו יוצאים לרכוש מזון וציוד בחנויות ובשווקים. אולם הנוכחית הביטחונית שם עדיין גבוהה, והמתיחות ניכרת: שוטרים שהוצבו בכיכר המרכזית בעיר ביצעו ירי אזהרה לאוויר, כדי למנוע מתושבים להתקרב לאזור. כתב של סוכנות הידיעות רויטרס דיווח כי בקרבת הכיכר נסעו שני כלי רכב צבאיים שעליהם הותקנו מכונות ירייה. מחסומים הוצבו גם בכניסות אל אלמטי.
רוב המכוניות שהוצתו – בין אם מדובר ברכבים פרטיים או בניידות משטרה – כבר פונו מרחובות העיר, אולם אחת הדרכים עדיין הייתה חסומה על ידי אוטובוס שרוף. הנזק במרכז אלמטי ניכר: כספומטים שנשברו ונבזזו, חלונות מנופצים ובניינים שעלו באש, בהם מטה העירייה שעליו המפגינים השתלטו ובהמשך הציתו אותו.
צוות העובדים באחד הקניונים בעיר סיפר לרויטרס כי מצלמות האבטחה שם תיעדו בוזזים מנסים לשדוד מכשיר כספומט במקום, לובשים בגדים שגנבו מהחנויות שם – ויוצאים מהמתחם כשהם עוטים על גופם שניים או שלושה מעילים. "הם הגיעו במכוניות בלי לוחיות רישוי במהלך הלילה, הם הרסו הכול", אמר ירקין ז'ומקוב, מנהל בקניון. "הם לקחו כל מה שהם היו יכולים – נעליים, בגדים, מוצרי קוסמטיקה".
מחאת ההמונים שהוציאה עשרות אלפי בני אדם לרחובות היא הגדולה ביותר – והקטלנית ביותר – שפקדה את קזחסטן מאז צאתה לעצמאות בעקבות התפרקות ברית המועצות. הסיבה המיידית לפרוץ המחאה ביום ראשון בשבוע שעבר הייתה זינוק במחירי הדלק, אך היא התפשטה במהרה מאזורי הפריפריה במערב המדינה אל עבר הערים הגדולות, בראשן אלמטי, ומה שהחל כמחאה כלכלית הפך עד מהרה להתקוממות פוליטית נרחבת יותר, הכוללת דרישות לחיסול העוני והשחיתות, להחלפת השלטון ולדמוקרטיזציה של המדינה.
קזחסטן, ששוכנת במרכז אסיה, היא מדינה ענקית: היא מדורגת עשירית בעולם בשטחה, ששווה לשטח מערב אירופה כולו. אוכלוסייתה מונה 19 מיליון בני אדם, שכ-70% מהם מוסלמים וכ-26% נוצרים. היא חולשת על עתודות עצומות של נפט, גז טבעי, אורניום ומתכות יקרות. המשאבים האלה אפשרו לה לטפח מעמד ביניים רחב ולהצמיח קבוצה של אילי-הון בעלי עושר עצום, אבל רבים מתושביה הפשוטים מתמודדים עם קשיים כלכליים עמוקים. השכר הממוצע בקזחסטן עומד על פחות מ-600 דולר לחודש, והשחיתות במערכת השלטונית והבנקאית בה נרחבת.
מאז צאתה לעצמאות ב-1991 ועד לשנת 2019 – במשך 28 שנה – שלט בקזחסטן הנשיא הכל-יכול כמעט נורסולטן נזרבייב. תחת שלטון הברזל שלו קזחסטן נהנתה אמנם מיציבות, אך האופוזיציה במדינה דוכאה בחריפות, וכל ניסיון מחאה נגד המשטר הושתק במהרה – לא פעם במחיר דמים כבד. נזרבייב נהנה מפולחן אישיות הולך וגדל, ברחבי קזחסטן הוצבו פסלים בדמותו ושלטי חוצות הנושאים את פניו, ולפני פרישתו מהנשיאות שונה שמה של עיר הבירה אסטנה לנורסולטן, כך שתנציח אותו.
ב-2019 התמנה לנשיא קזחסטן קסים ג'ומרט-טוקאייב, שסומן על-ידי נזרבייב כיורשו בטרם פינה את הכיסא. נזרבייב עצמו מונה ליושב ראש מועצת הביטחון של קזחסטן ול"מנהיג האומה", תואר כבוד נצחי שהקנה לו בין השאר חסינות מהעמדה לדין. מתפקידו החדש המשיך להפעיל את השפעתו, והוא נחשב בעיני רבים כמי שמאחורי הקלעים עדיין שולט בפועל במדינה. ואכן, רבים מהפגינים הפנו את תסכולם אל עבר נזרבייב: במהלך ההפגנות נשמעה לעתים קרובות הקריאה "לך מכאן, איש זקן!", שכוונה לנשיא לשעבר בן ה-81. מפגינים נראו גם מפילים פסלים בדמותו, בין השאר בעיר טלדיקורגן.
מפילים את פסל הנשיא לשעבר נזרבייב
אף שנראה שהמחאה דוכאה ברובה הגדול, טרם ברור מה יהיו השלכותיה העתידיות – ונראה שהמוחים הצליחו לפחות במטרה אחת: לפגוע באחיזתו בשלטון של הנשיא לשעבר נזרבייב. כבר בימיה הראשונים של המחאה, כשעוד ניסה לפייס את המוחים, הנשיא טוקאייב הודיע כי הוא תופס את מקומו של נזרבייב כיו"ר מועצת הביטחון (ואף עשה זאת בלי לנקוב בשמו), והיום ערוץ הטלוויזיה הממלכתי במדינה נקט בצעד חריג למדי: הוא הודיע בראש שידורי החדשות שלו כי טוקאייב הוא "הפקיד הבכיר ביותר במדינה", וכי במסגרת תפקידו החדש בראשות מועצת הביטחון הוא מקבל את החלטותיו "באופן עצמאי".
נוסף על כך, אתמול נמסר לפתע כי אחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של נזרבייב, רה"מ לשעבר קרים קג'ימקנולי מסימוב, שבשבוע שעבר פוטר מתפקידו כראש סוכנות הביטחון KNB, נעצר בעוון בגידה במולדת. נזרבייב עצמו לא נראה או נשמע בפומבי מאז תחילת המהומות. דוברו הכחיש שמועות על כך שברח מהמדינה.
הטלטלה בקזחסטן הובילה לחשש ברוסיה מאי-יציבות בקרב שכנתה מדרום – שעמה היא חולקת גבול ארוך וקשרים תרבותיים ענפים – ובהזמנת טוקאייב שלח הנשיא ולדימיר פוטין "כוח שמירת שלום" לקזחסטן, שמורכב גם מחייליהן של מדינות נוספות החברות בברית CSTO ("ארגון האמנה לביטחון משותף") – ארמניה, בלארוס, קירגיזסטן וטג'יקיסטן.
הכוח בן 2,500 החיילים, שברובו הינו רוסי, נשלח לתקופה "מוגבלת" לכאורה כדי לסייע לכוחות הביטחון הקזחיים. הבוקר מסרה לשכתו של טוקאייב כי הכוחות הזרים הללו שומרים כעת על "מתקנים אסטרטגיים" במדינה, מבלי לציין אילו בדיוק. ייתכן שאחד מהם הוא קוסמודרום בייקונור, אתר בקזחסטן שמשמש את רוסיה לשיגור לוויינים וקוסמונאוטים לחלל, ולפיכך יש לו חשיבות אסטרטגית עבור מוסקבה.
הטלטלה בקזחסטן באה בעיתוי גרוע ביותר מבחינת פוטין: ממש מחר ייפתח בז'נבה המשא ומתן בין רוסיה לארה"ב על דרישתה של מוסקבה מוושינגטון לעצור את התרחבות הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) מזרחה ולהסיגה מערבה. בניסיון להרתיע את נאט"ו ריכזה בשבועות האחרונים רוסיה כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ויש חשש ממשי שהיא מתכוונת לפלוש אליה בתוך שבועות אם לא יושג הסכם. התסיסה בקזחסטן הייתה התרחשות לא צפויה מבחינת פוטין, ויכולה להסיח מעט את דעתה של רוסיה, לפחות לזמן קצר, מהגבול האוקראיני.
25 צפייה בגלריה
מחר: ארה"ב ורוסיה יפתחו במשא ומתן על המתיחות באוקראינה. בלינקן פסימי: לא תהיה פריצת דרך
(צילום: AP)
הבוקר התייחסה מוסקבה לשיחות הצפויות מחר בז'נבה, והצהירה כי לא תסכים לכל פשרה במשא ומתן מול ארה"ב. סגן שר החוץ סרגיי רייבקוב, שיוביל את הצד הרוסי בשיחות, אמר כי הסיבה לכך היא מה שכינה "לחץ ואיומים" מצד המערב, הזהיר כי ייתכן מאוד שהשיחות ייקטעו כבר אחרי המפגש הראשון בין הצדדים. דבריו הגיעו יממה לאחר שגורם בכיר בוושינגטון אמר כי ארה"ב לא תהיה מוכנה לדון בהגבלת הנוכחות הצבאית של כוחותיה בשטחן של מדינות נאט"ו. עם זאת, הגורם אמר כי ארה"ב כן מוכנה לדון בהגבלת אימונים צבאיים ובפריסה של טילים באזור. גם בצד האמריקני מביעים פסימיות לקראת השיחות: מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר אחר הצהריים בריאיון ל-CNN כי וושינגטון לא צופה השבוע "פריצת דרך" כלשהי במשא ומתן.
