ממדי מחדל החלפת העוברים באסותא הולכים וגדלים, במיוחד מאז שנודע כי לבני הזוג שסומנו על ידי בית החולים כהורים הביולוגיים, אין כל קשר גנטי לעוברית. ואולם, מאז התפוצצות הפרשה כל בעלי התפקידים בבית החולים בראשון לציון, בהם מנהל המעבדה, ד"ר פבל איציקסון, והמנהל הרפואי של בית החולים, ד"ר שי גלור, נותרו בתפקידם.
הנהלת רשת אסותא ממעטת להתייחס באופן פרטני לנושאי התפקידים עצמם ולמשמעות מבחינת המשך תפקודם - על אף שממדי הכישלון מתבהרים. יש להדגיש כי ד"ר יוסי חסון, שמשמש ראש יחידת ה-IVF כיום בבית החולים, לא ניהל את המחלקה בעת האירוע, ומי שעמד בראשה באותו זמן הוא ד"ר אריק כהנא, שמאז סיים את תפקידו כמנהל, אך ממשיך לעבוד כרופא במחלקה.
נשים שטופלו ומטופלות ביחידת ההפריה זעמו על מה שכינו "היעדר לקיחת אחריות" מצד מי מבעלי התפקידים, אך מנגד השיבו באסותא כי אין זה הזמן למה שכינו "עריפת ראשים". בתוך כך, נמשכים המאמצים לאיתור ההורים הביולוגיים של העוברית שהוחזרה לרחמה של האישה ההרה שנמצאת במחלקת היולדות של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, לקראת לידתה שצפויה להתרחש בקרוב מאוד.
שלשום (שני) התקיימה פגישה טעונה בין כמה נשים שעברו טיפולים בבית החולים (שבבעלות מכבי שירותי בריאות) להנהלה. "כל אחת מאיתנו מצפה לטלפון, שאולי יקרא לנו לבדיקות המשך, שמא אנחנו מועמדות חדשות להתאמה גנטית לעובר. יש דאגה גדולה בקרב הנשים ויש חוסר ודאות שקשה מאוד להתמודד איתו", אמרה אחת מהן.
מטופלת נוספת, שעברה הליך להחזרת עובר סמוך למועד שבו האישה ההרה במרכז הפרשה עברה הליך דומה, אמרה כי "אנחנו מחכות בחשש לטלפון, ומטופלות אחרות מחפשות לעשות בדיקות גנטיות באופן עצמאי".
"אין להם מושג מה קרה", אמרה מטופלת בבית החולים. "מדובר על כאוס, תוהו ובוהו. אף אחד לא יודע מה קרה, ובגלל זה הם גם לא יידעו איך למנוע את זה בעתיד. אף אחד לא לוקח אחריות, והדג מסריח מהראש. אם היו יודעים מה קרה היו גם יודעים את מי להעניש: האם זה מי שאחראי על המדבקות? האם זה מי שאחראי על המבחנות או על ההעברות? כנראה שמנהל המחלקה שם היה אחראי על הכל וצריך היה לדעת על כך לפחות לאחר המקרה. משהו חייב להשתנות ומישהו צריך לשלם בתפקיד שלו".
אישה נוספת שביקרה בבית החולים לאחרונה סיפרה כי עברה תהליך שאיבת ביציות תחת חששות כבדים. "אני מקווה שהעובר שלי לא הועבר או יועבר למישהי אחרת. אני לא סומכת עליהם, ואני שוקלת להעביר את העוברים לאבחון טרום-השרשתי. יש הרבה נשים שהפסיקו וביום שעברתי שאיבת ביציות הייתי היחידה, המחלקה הייתה כמעט ריקה. זו ירידה דרסטית לעומת המספרים הקבועים. באופן אישי אני חוששת שהעובר שלי הלך לאיבוד בדרך, איך אני יכולה לדעת שהוא באמת לא שרד? יש פחד עצום בקרב הנשים, בעיקר שיחזירו לנו עוברים שהם לא שלנו. אנחנו עוברות כל כך הרבה בדיקות ואז פתאום קורה שהעובר בכלל לא תקין, עם מום בלב. יש הרבה מחשבות בימים האחרונים ואני חוששת מאוד לקראת ההחזרה הבאה שלי".
עובדים לשעבר באסותא התייחסו בתמיהה לעובדה שכל בעלי התפקידים נשארו. "זה אבסורד", אמרה עובדת לשעבר. "היו צריכים להעיף משם את כולם ולהחליף צוות, אבל הם לא עשו את זה כי חלק מהעובדים שם מכניסים לאסותא הרבה כסף. ברור שמה שחשוב כרגע זו האישה, אבל ברמה הניהולית זאת קטסטרופה. ניהול כושל במשך המון שנים, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ברמה הארגונית, אם רוצים להמשיך ולנקות את המצפון גם ברמת ניהול הסיכונים – צריך להחליף את הצוות. היו תלונות בעבר על ניהול כושל, ואף אחד לא משלם את המחיר".
יש לציין כי במהלך ההיריון ישנן שתי אפשרויות לבדוק התאמה גנטית לעובר: באמצעות בדיקת המשך לבדיקת מי שפיר שבודקת את ה-DNA של העובר ובאמצעות בדיקה נוספת בשם NIPT שמיועדת לאיתור תסמונת דאון, תסמונת אדוארד ותסמונת פאטו, אך בפועל יכולה לשמש גם לבדיקת התאמה גנטית בין העובר לאישה הנושאת אותו. אך בפועל, לנשים המטופלות אין יכולת לבקש את הבדיקה הגנטית בעצמן.
לאחר הלידה, כלל הבדיקות להתאמה גנטית בישראל מחייבות צו של בית משפט, אך ישנן חברות בינלאומיות שמציעות לבצע בדיקות להתאמה גנטית באמצעות ערכה ייעודית שאת הבדיקה מבצעים באמצעות מטוש, שולחים אותו למעבדה בחו"ל – ומקבלים תוצאות תוך כשלושה שבועות להתאמה גנטית.
באסותא אמרו בתגובה כי "כל המאמץ מופנה בשלב זה לתיקוף המתודולוגיה, וגילוי מקור הכשל על מנת שנוכל להגיע למציאת האמת ולהמשיך בתיקונים והשינויים שכבר הופנמו. "עריפת ראשים" איננה תוכנית פעולה רצינית. אסותא ראשון לציון מחזקת את צוות היחידה על עבודה נאמנה לאורך שנים, ואלפי מחזורי הפרייה מוצלחים בשנה, לשביעות רצון המטופלים ותמשיך להפיק לקחים מידיים".
פורסם לראשונה: 22:01, 25.10.22