ממשלת תאילנד הודיעה הבוקר (יום ה') כי מספר האזרחים התאילנדים שנרצחו במתקפת הטרור של חמאס בסוף השבוע עלה ל-21. עוד 16 תאילנדים מוחזקים כבני ערובה בעזה. מבין מדינות העולם, תאילנד היא המדינה ששילמה את מחיר הדמים הגבוה ביותר במתקפת הטרור – אחרי ישראל כמובן – והמוני קרובים של נפגעים ממתינים בה למידע על גורל יקיריהם.
הפעם האחרונה שבה נוּפּּר פנסה-ארד שמעה מבנה, סומקואן פנסה-ארד בן ה-39, שעבד והתגורר בישראל, הייתה ביום שבת. היא סיפרה שבשיחה ביניהם היא שמעה קולות ירי ופיצוצים, והוא ביקש ממנה להישאר חזקה אם משהו יקרה לו. "אמרתי לו 'אל תדבר ככה, הלב שלי יתרסק אם לא תחזור'", היא משחזרת. יום אחר כך נודע כי נרצח במתקפה.
כמו רבים מהתאילנדים שנרצחו ונחטפו בפוגרום החמאסי, סומקואן הגיע לישראל כדי לעבוד בחקלאות ולשלוח כסף למשפחתו בתאילנד, כך שתוכל לפרוע הלוואה שלקחה. ביום ראשון עדכנו חבריו לעבודה את משפחתו כי מחבלי החמאס ירו בו. "האובדן של הבן שלי הוא האובדן הגדול ביותר בחיי", אמר אביו, קרבואן פנסה-ארד, בעוד האם מוחה דמעות. "לא רציתי שהבן שלי ייסע לישראל, כי זו מדינה שנמצאת במלחמה. פחדתי שהוא ימות, אבל הוא לא הסכים להקשיב הוא היה צריך לדאוג למשפחה שלו כדי לשמח אותה. הוא התעקש שמקבלים על זה כסף טוב".
לפי נתונים של ממשלת תאילנד, כ-30 אלף אזרחים תאילנדים עובדים בישראל, רובם בענף החקלאות, ורובם באים מהאזורים הכפריים בצפון-מזרח תאילנד. כ-5,000 מהאזרחים האלה ביקשו מממשלתם להשיב אותם הביתה מאז תחילת המתקפה.
מחכים בנמל בבנגקוק: "הוא הבן היחיד שלי"
בנמל התעופה הבינלאומי סוברנהומי בבנגקוק המתינו היום קרובי משפחה מודאגים לטיסה מסחרית ובה 15 אזרחים תאילנדים ששבו מישראל, כמה מהם פצועים. יניסה תוויקאה, שבנה סופיפאט קונגקאווה עבד מהשנה שעברה במטע אבוקדו בארץ, סיפרה שהיא לא ישנה כבר ימים. "הבן שלי הוא הכול עבורי. דאגתי. הוא הבן היחיד שיש לי. בכיתי כל יום כי ידעתי שהוא גר באזור הסכנה".
אמו ורעייתו של סומה סאה-ג'ה, תאילנדי שעבר לישראל כדי לעבוד בחקלאות לפני שנתיים, המתינו בכיליון עיניים שישוב הביתה מאז המתקפה, שבה הוא נורה ברגלו. "לא נרדמתי בלילה שעבר, כל כך התרגשתי ודאגתי", סיפרה אשתו ננטוואן בת ה-30. "אין לנו הרבה כסף, אז הוא נסע לישראל. הוא אדם ממש טוב". סוויאנג פאלין, בת 69 שהגיעה לנמל התעופה כדי לקבל את פניו של בנה, סיפרה שבאמצעות העבודה בישראל הוא סייע כלכלית לכל משפחתו. "שום סכום של כסף לא חשוב יותר מחיי אדם", אמרה.
קודם לכן השבוע סיפרו קרובי משפחתם של חלק מהנעדרים התאילנדים על ההמתנה מורטת העצבים למידע על גורל יקיריהם. אביו של נת'פורן אונקאוו, שהגיע לישראל לפני שנתיים כדי לעבוד בחקלאות, סיפר: "שאלתי אותו אז, 'אתה בטוח שאתה רוצה לנסוע למדינה המסוכנת הזו, שבה יש מלחמות כל הזמן?', אבל הוא אמר שהכול בסדר". כעת נת'פורן הוא אחד מ-16 התאילנדים שנלקחו בשבי החמאס, ואביו ממתין ללא שינה לעדכונים עליו בכפר באן נונג סאנג שבצפון המדינה.
אביו ואמו של נת'פורן זיהו אותו בתמונה שהופצה בסוף השבוע ברשתות החברתיות, ושבה נראו בני הערובה יושבים כשידיהם ככל הנראה קשורות. "הוא הלך לשחק כדורגל עם חבר, אז הוא ניתק את הטלפון", סיפרה אמו על השיחה האחרונה איתו, ביום שישי. בקול רועד אמרה: "אני רוצה שהם ישחררו את הבן שלי. אין לי מילים. זה חושך מוחלט. תעזרו לחטופים בהקדם האפשרי. זה הדבר היחיד שאני רוצה לומר לממשלת תאילנד".
נת'פורן הוא המפרנס היחיד של המשפחה: בכל חודש הוא שולח להוריו בין 30 אלף ל-40 אלף באהט (812 עד 1,083 דולר), ובכסף הזה הם משלמים את שכר הלימוד של אחותו בת ה-12.
19 תאילנדים במקלט: "אמא בודקת כל שעה אם יש חדש"
קנייראת סוריאסרי, שבעלה אוואט סוריאסרי נמנה גם הוא עם החטופים, סיפרה על הזעזוע שפקד אותה כששמעה את הידיעה. "כשנודע לי שהוא אחד מבני הערובה הלב שלי צנח. אני מחכה לחדשות טובות". היא סיפרה שבעלה, שאותו תיארה כבחור חברותי, שמח ואכפתי, עבר לישראל ב-2021 כדי להרוויח שכר גבוה יותר וכך לבנות בית טוב יותר לה ולשני ילדיהם. "יש לנו הרבה חובות, ועבודה בחו"ל משתלמת יותר מעבודה בתאילנד", הסבירה. כשנשאלה מה הייתה אומרת לו אילו יכלה לפגוש אותו כעת השיבה: "הייתי אומרת לו 'התגעגעתי אליך, ולא אתן לך לנסוע רחוק שוב'. והייתי מחבקת אותו".
חטוף אחר שנמצא בעזה הוא אנוצ'ה אנגקאווה בן ה-28, שעבד במטע אבוקדו בעוטף עזה מאז מרץ 2022. "אני מרוסקת", סיפרה רעייתו וונינדה מא-אסה. "דיברתי איתו ביום שבו הוא נחטף. ניהלתי איתו שיחת וידאו לפני מה שקרה, ודיברנו רגיל". למרות איומי חמאס להרוג חטופים, וונינדה מקווה שבעלה ישוב בשלום: "אני מקווה שהוא ישרוד. התקווה שלי עומדת על 100%. אני צופה בסבלנות בחדשות וממתינה לשמוע עדכונים טובים".
ג'יטוואן פרומסודורן , קרובה של חטוף אחר, סיפרה שמשפחתה איבדה קשר עם בן דודה אדיסק פנגסואן, שגם הוא עבד בחקלאות ליד עזה מאז מרץ 2022. "אחרי תחילת המתקפה הוא סיפר לנו שכל החברים שלו נורו למוות, אבל הוא הצליח לברוח למקלט. הוא נשאר שם תקוע עם 19 תאילנדים, אבל לא היו להם אוכל ומים. הוא אמר לנו שהוא רוצה לצאת כדי להביא קצת, אבל פוחד למות. המשפחה שלנו, ובמיוחד אמה שלו, נמצאת עכשיו במצוקה. היא בודקת איתי כל שעה אם שמעתי משהו מהבן שלה".