באסם, צעיר בסוף שנות ה-20 לחייו, הוא אחד המורדים הנמצא עכשיו "סוף-סוף", כמו שהוא מגדיר, בבירה הסורית דמשק. "אני לא מהעיר הגדולה", סיפר היום (שבת) ל-ynet ול"ידיעות אחרונות", "והתרגשתי מאד להגיע ל'שאם', שמה הערבי של עיר הבירה, בתור אחד מהמורדים". על רקע נפילתו של משטר אסד, אמר באסם: "יש למשפחה שלי חשבון ארוך מאוד עם ה'ראיס', שאני יכול לקרוא לו סוף-סוף 'הראיס לשעבר'".
באסם הוסיף: "אסד הכניס לבית הסוהר את אבי, שני דודיי וילדיהם, ועוד חמישה קרובי משפחה. שניים מהקרובים מתו בכלא, ככל הנראה מעינויים, אחד הצליח להשתחרר לאחר ששילם שוחד לסוהריו, וברח מסוריה בלי לעצור אצל המשפחה. גורלם של שני אסירים נוספים לא ידוע". אביו של באסם, כך סיפר הצעיר, נפטר בגיל 67 בכלא, "לא ברור אם מת ממחלה מידבקת או שגם הוא כרע תחת סבל העינויים".
הוא הסביר: "אני לא יכול להזדהות בשמי המלא כשאני מדבר עם עיתונאית ישראלית. התמונה לא ברורה עדיין. המנהיג שלנו, אל-ג'ולאני (כינויו המחתרתי שבו הקפיד להוסיף את שמה של רמת הגולן – ס.פ.), לא התווה בינתיים את העמדה כלפי ישראל, אבל יש לנו היתר לשוחח עם ישראלים".
באסם סיפר: "בקרוב אוכל סוף-סוף להתחתן ולהקים משפחה". לדבריו, הוא מצפה לקבל עבודה תחת המשטר החדש. "אני מאמין שאל-ג'ולאני, שניהל את המערכה, יהיה הנשיא החדש, ועוזריו הבכירים ימלאו תפקידי שרים ויועצים עד שייערכו הבחירות". הבחירות, ציין, ימתינו עד שהעניינים בסוריה יסתדרו. "אני יודע שאתם, בישראל, עקבתם אחרי מה שקרה אצלנו בשבועיים האחרונים. אף אחד, גם אנחנו, לא היה יכול לנחש שהעניינים יתגלגלו במהירות ושאסד יסולק מהשלטון וייעלם", אמר.
יש לך מושג איפה אסד?
"כמו כולם, אני יכול רק להצביע על שלוש אפשרויות: או שעלה על מטוס שהמתין בנמל התעופה הצבאי ונעלם, לא ברור לאן, או שהמטוס יורט ואז הוא מצא את מותו, הכלב, או שהוא מתחבא בסוריה. מה שברור לכולנו, ושמענו מהבכירים בהיאת תחריר א-שאם, אסד כבר לא נמצא בדמשק. ברח כמו כלב פחדן". אחרי הריאיון, נציין, נודע כי אסד נמלט לרוסיה.
גולה סורית, בתו של בכיר לשעבר בשלטון הסורי שנולדה בדמשק ומתגוררת כיום באירופה, אמרה: "לא יהיה מוגזם לומר ש-25 מיליון אזרחים סורים יושבים עכשיו על הרשתות החברתיות וכותבים מדם ליבם. סוף-סוף הסיוט הסתיים. המשטר האכזרי בא אל קיצו. בשאר אסד ברח, לא אכפת לי לאן, העיקר שעקבותיו נעלמו. ממש לא אכפת לי אם נהרג בתאונת מטוס, מסתתר בסוריה או שעקבותיו יתגלו ביום מן הימים בטהרן או ברוסיה. במקום אחר לא יקבלו אותו".
מחמוד, יליד דרעא שבגבול ירדן, ציין: "אני מקווה שחלום הבלהות הסתיים ונוכל לחיות כמו בני אדם רגילים". לא נוח לו לשוחח איתי, אני מרגישה, אך בגלל ההיכרות בינינו הוא מוכן לומר, בזהירות: "אני לא מקבל החלטות, אבל שותף לתחושת ההקלה של 25 מיליון אזרחי סוריה. רק לעלאווים, בני משפחתו של הנשיא הרוצח בשאר, יש סיבה טובה לדאוג. אני יכול לנחש שהאופוזיציה, התופסת עכשיו את השלטון, לא תעשה להם הנחות. תזכרי, הסורים הם עם אכזר".
מה לגבי ישראל?
"אני לא יודע ולא יכול לנחש. אם אני שופט לפי הראיונות של המנהיג אל-ג'ולאני ל-CNN ו"לניו יורק טיימס", הוא רוצה להיפתח לעולם הגדול, להציע ולקבל סיוע. אני מניח שישראל לומדת את אל-ג'ולאני".
אניסה, אשת אקדמיה מדמשק, נזהרת בכל מילה: "בינתיים השלטון החדש עוד לא תפס פיקוד מלא, אבל הינה, ראש ממשלת סוריה כבר הוזעק למלון 'ארבע העונות' בדמשק למסור את השלטון. הוא יצא מלווה בלוחמים חמושים. אני מבינה שראש הממשלה רוצה להישאר בתפקיד, לעשות העברת שלטון מסודרת, והוא גם פוחד לגורלו. אני מעריכה שיש כבר שורה של מתמודדים שרוצים וערוכים להיכנס לתפקיד. נראה אם תהיה העברת שלטון מסודרת. מוקדם מדי לומר. ישראל? תעשי לי טובה ואל תסבכי אותי. לא רוצה ולא יודעת מה לומר".
