"תמיד תהיה חי בליבנו, ילד שכולו נשמה": אלפי בני משפחה, חברים וקרובים ליוו למנוחות הערב (רביעי) בהר הרצל את רב-סמל דוד יהודה יצחק בן ה-23, שנהרג אמש מירי עם תחילת יציאת הכוחות ממחנה הפליטים ג'נין לקראת סיום מבצע "בית וגן".
האב משה בנימין ספד לבנו: "אני שואל את עצמי איך אפשר להכיל את הנשמה הטהורה שלך. תמיד חזרת הביתה עם אורחים שהכרת, שהבאת עם החיוך המתוק שלך. רציתי לספר לכולם על החופשות שלך מהצבא, כשחזרת בלי מדים, ועל הסיכות שרכשת בעמל - אבל מיד שמת אותן במגירה כדי שאף אחד לא ירגיש לא נעים. אתה ראית את הצרה של כל אחד כאילו היא הצרה שלך ממש. ילד שכולו נשמה, צללת ללבבות של כולם וחתרת לאמת הפשוטה והנעימה".
הוא הוסיף: "אני רואה את הצוות שלחם איתך שהפכו לאחיך, ורוצה לספר לך שהיום גם הפכת לבן משפחה אצל כל בית בישראל. סבא הרב עזריאל אמר שצריך לקבל את הדין באהבה, אז תודה הקב"ה שהשאלת לנו את דוד ל-23 שנים. אמא והילדים אוהבים אותך ותמיד תהיה חי בליבנו. סליחה אם פגענו".
איתן יצחק, אחיו של דוד, נפרד ממנו בדמעות: "אחי היקר, לא היינו תאומים, יש בינינו הפרש של שנה וחצי, אבל עשינו את אותו מסלול בחיים. התגייסנו ביחד, והיינו אמורים להשתחרר עכשיו ביחד. למדתי ממך מהי תרומה ונתינה, ואיך מכניסים אורחים. היית מגיע לשבתות והולך לשחק עם כל החברה ב'נח"ל'. אף פעם לא השווצת איפה אתה משרת, "אני בגולני" אמרת למי ששאל. היית כל כך צנוע ועניו, לא הראית לאף אחד את עשרות הגביעים והמדליות בשחמט שיש לך. לימדת את כולנו מהי דבקות במטרה. זכיתי להיות אח שלך 22 שנים, אני אוהב אותך".
אחיו הקטן יהונדב ספד: "דוד, אח שלי האהוב והגדול, אהבת כל אדם ולא משנה מי הוא. תמיד היית הראשון להגיע לכל מקום שצריכים אותך, תמיד באת לעזור. המסר של דוד הוא לאהוב כל אדם לא משנה מי הוא ומאיפה הוא. פשוט לאהוב".
נועה, אחותו של דוד, סיפרה: "כשהגיעו להודיע לנו על נפילתך לא הופתעתי, הרגשתי זאת. לא היית שייך לעולם הזה. היית בן אדם עם הלב הכי גדול שיש, תמיד חיפשת לעזור ולתת. הלוואי וכולנו ניקח קצת מהטוב שלך ונהיה טובים יותר ומאוחדים".
מפקדו של דוד, סגן-אלוף מ', ספד: "היית לוחם ומלאך. אדם עם לב זהב, מסור ומלא אמונה שהחזיקה כל הדרך. לאורך כל השירות היית חלק מוביל במשימה, וכעת סיכנת חייך לטובת אזרחי ישראל. לוחם איתן, מקצועי וחד, וגם בקרב הזה חתרת להצליח".
המפקד סיפר כי דוד השאיר חותם בכל מקום שאליו הגיע. "תמיד חתרת להיות מוסרי על הצד הטוב ביותר, הערכים שלך מושרשים בך מבית. אתה האגוזיק האידיאלי", הוא אמר. סא"ל מ' ציין בשם היחידה כולה: "איבדנו אדם ולוחם מדהים. כלל חיילי אגוז והיחידה מבקשים להשתתף בכאב המשפחה. אנו מרכינים ראש ונהיה לצדכם לתמיד. דוד, בשם כולנו אני מצדיע לך על מי שהיית ולנצח תישאר".
חברו של דוד, מלאכי מזרחי: "בשני דיברנו על השחרור והטיול אחרי צבא"
(צילום: לירן תמרי)
הדוד ארנון עצמן סיפר על אחיינו, שהיה אמור לסיים היום את תפקידו בקרבי ולהתחיל הליך שחרור: "הוא הילד הבכור במשפחה, מנהיג כריזמטי מאוד".
"אמא שלו לא ידעה כלום לגבי המבצע, והא עטף אותה ואמר לה שהוא באימונים בצפון", אמר עצמן. "הייתה לו אידיאולוגיה מאוד מוצקה לגבי אהבת הארץ, ושדיברנו על הצבא הוא לא סיפר יותר מידי". עצמן התייחס לכך שבתום התחקיר הראשוני נבדקת גם האפשרות שנפגע מאש כוחות צה"ל, ואמר כי "מעניין אותנו להמשיך את המסורת של דוד ולראות את העיקר. אני בטוח שבצבא יעשו מה שצריך מבחינת תחקירים, אבל לנו זה ממש לא משנה. איבדנו בחור שהיה מנהיג שרואה את העיקר ויש לו כוחות נפש.
"אני מיד מתחיל לחייך כשאני חושב עליו", המשיך עצמן. "הוא היה ילד שובב ומאוד חכם. לצד זה היה מאוד רציני כבר מילדות, הוא היה ילד עם הרבה שאלות ותובנות". עצמן סיפר כי דוד כתב מחברת בתור ילד, שם כתב בין היתר "תהיה אדם טוב" ו"אל תפסיק לחשוב על התכלית". לדברי עצמן, "הוא ראה את העיקר בחיים, והתעקש אפילו לא להחזיק מכשיר סלולרי חכם כדי לא לבזבז זמן.
"לפני שבועיים הוא היה בחופשה מהצבא ודיברנו על החיים אחרי שהוא ישתחרר", הוסיף עצמן. "שאלתי אותו מה הוא ירצה לעשות, והוא השיב 'בינתיים אני ממשיך בצבא'. הוא היה דקה לפני שחרור ורצה לחתום עוד כמה חודשים כי היו צריכים אותו שם. הוא היה צנוע ולא עשה רעש וצלצולים. אפילו אם מישהו היה שואל אותו איפה הוא משרת, הוא היה עונה 'גולני' ולא אומר 'אגוז'".
(צילום: אבי חי)
עצמן סיפר כי דוד התנדב במד"א ובתנועת נוער בבית אל, נותנים חיוך לילד, שאליה מגיעים ילדים עם צרכים מיוחדים, והוסיף כי הוא היה הולך להתנדב גם בזמן חופשות מהצבא. "למרות גילו הצעיר הוא היה מאוד בוגר, היה לו שילוב מיוחד בין העולם הפנימי שיש בו לחיפוש האמת", אמר דודו. "הצוות קרא לו 'דוד' כאילו הוא דוד שלהם כי הוא דאג לכל אחד. היה לו ביטחון עצמי והוא אהב לטייל ומצא זמן לכל דבר".
מלאכי מזרחי, חברו של דוד, סיפר כי קיבל אמש את שיחת הטלפון הקשה שבה אמרו לו להגיע לבית של חברו כי "קרה איזה משהו בג'נין". לדבריו, "אני בדיוק יצאתי לחופשת שחרור והייתי עם המשפחה. דוד היה אמור להזדכות היום על הציוד שלו ולצאת לחפש"ש אחרי שירות ארוך. כבר דיברנו על טיול אחרי צבא.
"דיברנו פעם אחרונה ביום שני", הוסיף מזרחי. "בראשון הוא שלח לי הודעה על העמותה שלו, הוא אסף לה תרומות תוך כדי הפעילות בצבא וניסה לדאוג להכול. ביום שני דיברנו על השחרור ומה הולך להיות הלאה".
