שבוע ההכרזה על הזוכים בפרסי נובל ייצא מחר לדרך, אבל בירושלים, סביר להניח, העיניים נשואות בעיקר להודעה שתינתן באוסלו ביום שישי, על זהות הזוכה או הזוכים בפרס נובל לשלום: בדיוק שנה אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וההסתערות של צה"ל על עזה בתגובה, בין המועמדים המובילים לזכייה נמנים כמה שהענקת הפרס להם עלולה להביך את ישראל.
לפי דיווחים זרים, בין המועמדים המובילים לפרס השנה מוזכרים סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים אונר"א, שישראל תובעת לפרק ומאשימה כי עובדיה השתתפו בטבח ביישובי העוטף; בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שמקדם תביעה נגד ישראל בגין רצח עם בעזה; ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שנתפס בישראל כמי שגינה את הטבח במילים רפות בלבד (במיוחד זכורה הצהרתו כי הטבח "לא בוצע בחלל ריק") ורק בסוף השבוע הוכרז בארץ כאישיות בלתי-רצויה אחרי שלא גינה מפורשות את איראן על ירי הטילים הבליסטיים שביצעה.
ובכל זאת, ההיסטוריה של הפרס מלמדת כי הוועדה הנורבגית שקובעת למי להעניק אותו עשויה בהחלט גם להפתיע, ואפילו להחליט שלא להעניקו כלל. בעבר נרשמו כבר 19 פעמים שבהן נמנעה מהענקת הפרס, האחרונה ב-1972. "אולי זו השנה שבה הוועדה צריכה פשוט להימנע מלתת אותו ולמקד את תשומת הלב בעובדה שהעולם שרוי במלחמות", אומר דן סמית', ראש מכון מחקר לשלום עולמי בשטוקהולם.
לפי כללי הפרס יש אלפי בני אדם שזכאים להמליץ על מועמדים לזכייה בפרס נובל לשלום, ואיתם נמנים חתני הפרס לשעבר וכלות הפרס, חברי פרלמנטים ופרופסורים להיסטוריה או למשפטים באוניברסיטאות. ועדת הפרס עצמה שומרת את שמות המועמדים חסויים למשך 50 שנה ומכריזה רק מי זכה, אבל הממליצים עצמם יכולים לבחור לגלות לעולם על מי המליצו.
השנה הוגשו בסך הכול 286 מועמדים לפרס, בהם אישים מפורסמים כמו האפיפיור פרנסיסקוס ומנחה סרטי הטבע דייוויד אטנבורו. בחלק מסוכנויות ההימורים מככב כפייבוריט שמו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, שמת בפברואר במושבת עונשין ברוסיה (ולדברי חבריו למעשה חוסל), אבל זכייה שלו אינה אפשרית משום ששום אדם אינו יכול לזכות בפרס נובל לאחר מותו. מועמד מוביל אחר בסוכנויות, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, גם הוא לא צפוי לזכות בהתחשב בכך שהוא מנהיג של מדינה הנמצאת במלחמה.
עוד הוגשה ככל הידוע מועמדותם של מייסד אתר ההדלפות ויקיליקס ג'וליאן אסאנג', היזם המיליארדר אילון מאסק, ונשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, בגין חלקו בחתימה על הסכמי אברהם בין ישראל למדינות ערב.
דווחו כמועמדים: "בצלם" וראש לשכת אל-ג'זירה בעזה
לדברי מומחים, בהינתן העובדה ששנת 2024 התאפיינה יותר מכול בהתפשטות המלחמה במזרח התיכון, כניסתה של מלחמת רוסיה-אוקראינה לשנתה השלישית ומרחץ הדמים בסודן שבו נעקרו יותר מ-10 מיליון תושבים, ועדת הפרס עשויה לבחור להתמקד בפעילים הומניטריים המסייעים להקל את סבלם של אזרחים באזורי מלחמה, למשל ארגונים העוזרים לנפגעי המלחמה בסודן להתמודד עם הרעב ההולך ומתפשט שם.
"אונר"א יכולה להיות מועמדת כזו", אומר הנריק אורדל, ראש המכון לחקר השלום באוסלו, "הם עושים עבודה חשובה ביותר למען אזרחים פלסטינים שמתמודדים עם סבל המלחמה בעזה". בסוכנות רויטרס ציינו בפירוש כי זכייה של אונר"א תהיה שנויה במחלוקת בשל האשמות ישראל שחלק מעובדי הסוכנות לקחו חלק פעיל במעשי הרצח, החטיפה והביזה של טבח 7 באוקטובר, ומזכירים שמדינות שונות עצרו בעקבות זאת, רובן רק זמנית, את המימון שלהן לאונר"א. באוגוסט קבעה חקירה פנימית של האו"ם כי "יש אפשרות" שתשעה מעובדי אונר"א אכן השתתפו במתקפה, והם פוטרו. אונר"א מנגד מאשימה שישראל מנסה להביא לפירוקה, כשברקע הטענות הישראליות כי קיומה של הסוכנות ופעילותה רק מנציחים את פליטותם ועוניים של הפלסטינים ומשמרות את התקווה שלהם להשמיד את ישראל.
ועדת הפרס החשאית, הממונה על-ידי הפרלמנט הנורבגי, עשויה גם לרצות להתמקד בצורך לחזק את הסדר העולמי שגובש אחרי מלחמת העולם השנייה ואת הארגון המפקח על הסדר הזה, האו"ם. בשל כך היא עשויה לבחור להעניק את הפרס למזכ"ל גוטרש ואולי לבית הדין הפלילי בהאג. "גוטרש הוא הסמל הגדול ביותר של האו"ם", מסביר אסלה סבין, היסטוריון המומחה לתולדות פרס נובל לשלום, "והתפקיד החשוב ביותר של בית הדין הוא לוודא שהחוק ההומניטרי הבינלאומי נאכף ברחבי העולם".
גופים אחרים שמועמדותם הוגשה לוועדת הפרס, "בגין מאמציהם לקדם שלום בין ישראלים לפלסטינים", הם הארגונים EcoPeace, Women Wage Peace ו-Women of the Sun. לפי דיווחים, עם המועמדים נמנים גם הארגון הפלסטיני "אל-חאק" והארגונים הישראליים "בצלם" ו"שוברים שתיקה", שהנימוק למועמדותם הוא פעילותם לתיעוד של הפרת זכויות אדם נגד פלסטינים. אישים פלסטינים שהומלצו לוועדת הפרס הם ראש לשכת אל-ג'זירה בעזה וואיל דחדוח וכן הינד חודרי, ביסאן דחדוח ומועתז עזייזה, כשהנימוק למועמדותם הוא "האומץ והנחישות שלהם לדווח על מלחמתה של ישראל בעזה".
כך או כך, נותרת כאמור האפשרות שפרס נובל לשלום לא יחולק כלל הפעם. דן סמית' מהמכון לחקר השלום העולמי בשטוקהולם מציין כי לפי מחקרי המכון ההשקעות בבניין הכוח הצבאי ברחבי העולם גדלות כעת בקצב הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה: "המגמה שלילית, ואולי יהיה נכון להסב את תשומת הלב לכך על-ידי הימנעות מחלוקת הפרס", הוא אומר. אורדל מהמכון באוסלו לא מסכים: לדבריו הימנעות מחלוקת הפרס ב-2024 תהיה טעות, "משום שהפרס הוא דרך חשובה לקדם פעילות חשובה למען השלום ולהכיר בה".
ההכרזה על הזוכים בפרסי נובל תחל מחר עם הפרס ברפואה, ותימשך בשלישי עם הפרס בפיזיקה, ברביעי בכימיה ובחמישי בספרות. כל הפרסים האלה יוכרזו על ידי האקדמיה השבדית המלכותית למדעים בשטוקהולם, ואילו פרס נובל לשלום יהיה היחיד שיוכרז על-ידי הוועדה הנורבגית באוסלו. הפרס האחרון, פרס נובל לכלכלה, יוכרז ביום שני הבא.