בהצהרה חריגה יחסית דחה שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס את טענותיו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ולפיהן טיוטת ההסכם שגובשה במשא ומתן מול לבנון על הגבול הימי היא בגדר "כניעה לחיזבאללה". בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות היהודית (JTA), אמר ניידס כי מדובר בטענות "מגוחכות" – וטען שנתניהו עצמו תמך בעבר בהסכם דומה למדי לזה שכעת מקווה לאשר ראש הממשלה יאיר לפיד, אם כי הסיכויים לכך פחתו משמעותית בעקבות דרישות חדשות שהעלו בביירות, דרישות שאותן דחה לפיד.
בריאיון שפורסם אמש (יום ו') דחה ניידס גם את טענותיו של קודמו בתפקיד, השגריר לשעבר דייוויד פרידמן שכיהן תחת הנשיא דונלד טראמפ, ולפיהן לבנון תקבל 100% מהתמלוגים בשדה הגז קאנא שבשטח המחלוקת בין הצדדים, בעוד ישראל תקבל 0%. "יש לי הרבה כבוד לדייוויד, ואני בשום צורה לא מבקר אותו. אבל זה שגוי. למעשה, ראש הממשלה לשעבר נתניהו תמך גם הוא בעסקה מאוד דומה לפני שנים אחדות", אמר ניידס, כשהוא מתייחס ככל הנראה למגעים שהתנהלו בין ירושלים לביירות ב-2020.
ניידס טען כי "הבסיס" לעסקה שעומדת כעת על הפרק זהה לזה שעמד על הפרק במשא ומתן שהתנהל בתקופת נתניהו, וכי היתרונות עבור ישראל מההסכם שמקדם כעת המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין יהיו "דומים" לאלו שאמורים היו להיות מאותו הסכם שהוצע לפני שנים אחדות. הוא אמר כי למרות המכשול החדש שצץ כעת במגעים, ארה"ב בטוחה שניתן יהיה לגבור עליו ולהגיע להסכם. "בשום אופן לא נתמוך במשהו שיגרום לסיכון ביטחוני לישראל, או שיציב אותה בעמדת נחיתות", הדגיש.
נתניהו האשים: "נסראללה איים ולפיד התקפל"
(מתוך הרשתות החברתיות)
בתוך כך, הבוקר דיווח העיתון הלבנוני אל-אח'באר – המזוהה עם חיזבאללה – כי המתווך האמריקני הוכשטיין העביר לאליאס אבו סעב, סגן יו"ר הפרלמנט הלבנוני, מכתב המכיל את ההערות הישראליות על התיקונים הלבנוניים שהוצגו לטיוטת הסכם הגבול הימי. בהתייחס לכך, העיתון דיווח מפיו של מקור רשמי עלום שם כי "ללבנון אין מה להציע, כמו שהציג הנשיא מישל עאון. לבנון נמצאת על קרקע יציבה והתגובה שהיא תציג להוכשטיין תהיה ברורה ותגיע בקרוב מאוד".
בנוסף, כך טען אותו מקור לפי הדיווח הלבנוני, "כולם, ובראשם ארה"ב, יודעים שלא ניתן למשוך עוד זמן ולדחות את ההסכם יותר ממה שקרה עד עכשיו. הם גם יודעים שללבנון לא אכפת מאיומים מצד המנהיגים המדיניים והצבאיים של ישראל". דבריו אלו מתייחסים אולי להוראת שר הביטחון בני גנץ להיערך לתרחיש אפשרי של הסלמה בצפון, בצל איומי חיזבאללה לתקוף את אסדת הגז כריש אם תתחיל לפעול לפני הסכם מול לבנון. בישראל מתעקשים כי תחילת הפעילות האסדה תיעשה במועד המתוכנן, ככל נראה סוף החודש, בלי קשר למגעים להסכם.
הגורם הלבנוני הוסיף: "המשוואה ברורה ופשוטה, יציבות היא הדרך בה לבנון תקבל את מלוא זכויותיה". המקור הדגיש כי "כל ניסיון להפיל את התיקונים הלבנונים ובמיוחד את שתי הסוגיות הקשורות לקו המצופים ידחה. מדובר על תיחום גבולות האזורים הכלכליים ולא הגבולות בין שני הצדדים, וללבנון הזכות המלאה לעבוד בשדה קאנא מבלי לחכות לאישור ישראלי".
המקור התייחס גם למעורבות הצרפתית במשא ומתן: "הצרפתים נכנסו לקו לאחר ההסלמה הישראלית. הצד הצרפתי העביר מסר באמצעות ראש הממשלה הלבנוני נג'יב מיקאתי שישראל לא מתכוונת להסלים". הוא הוסיף כי "ארה"ב עומדת מאחורי העמדה הישראלית, במיוחד בנקודה הקשורה לפיצוי כספי. ארה"ב עומדת מאחורי רעיון הפיצויים כדי לעזור לממשלת לפיד להתמודד עם הקמפיין שעומד בפניו לפני הבחירות בישראל". המקור מסביר כי "התעקשות על המילה פיצוי מטרתה להציג לכאורה תמונה בה ישראל הצליחה לחלץ הכרה לבנונית בזכותה בשדה קאנא".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס שלשום ודן במשך שלוש שעות וחצי בהערות הלבנוניות להסכם הגבול הימי, כשמסביב לשולחן הייתה הסכמה גורפת שבלעדיהן מדובר ב"הסכם מצוין". כלומר, בקבינט מאמינים שאם ההסכם יתבסס על ההצעה הראשונית שישראל הסכימה לה, יש לקדמו. הקבינט הסמיך הקבינט את ראש הממשלה לפיד, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט ואת שר הביטחון גנץ לנהל "תרחישי הסלמה" מול לבנון.
4 צפייה בגלריה
לפיד ואסדת כריש. הקבינט הסמיך אותו ואת גנץ לנהל "תרחישי הסלמה"
(צילום: ניב מוסמן, לע״מ)
גנץ וגורמי ביטחון דיברו בדיון על "דחיפות אסטרטגית" להגיע להסכם בגרסתו המקורית. הרמטכ"ל אישר בדיון שההסכם המקורי עונה על הצרכים הביטחוניים של ישראל. ראש המוסד דדי ברנע הבהיר בדיון כי מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה "סנדל" את עצמו פומבית למנוע מישראל להפיק גז מאסדת כריש אם לא יושג הסכם, ולכן יש חשש שיהיה מחויב לתגובה - גם אם תהיה סמלית. עם זאת, ברנע העריך שנסראללה לא מעוניין במערכה צבאית עם ישראל, והיה מעדיף שיושג הסכם שאותו יוכל להציג כהישג שלו.
גורם ישראלי בכיר הזהיר שלשום, מעט לפני הדיון הקבינט, כי הסיכוי שהסכם על הגבול הימי עם לבנון ייחתם לפני הבחירות קלוש, לנוכח השינויים המהותיים שביקשה לבנון להכניס לטיוטת ההסכם. בכירים בישראל אמרו כי ייתכן שהלבנונים חשבו שיוכלו "לעשות סיבוב" ולסחוט עוד הישגים בשיחות.
ההערות הלבנוניות נוגעות לשני נושאים שמבחינת ישראל הם קו אדום: הראשון נוגע כפי שציין הגורם הלבנוני לקו המצופים, שהוא עניין ביטחוני שמבחינת ישראל אי אפשר לוותר עליו. ההגדרה בהסכם הייתה אמורה להיות שקו המצופים הוא סטטוס-קוו שמופקד באו"ם וכולל את קץ התביעות (סוף הסכסוך). זה הקו הטריטוריאלי-יבשתי.
4 צפייה בגלריה
ראש המוסד העריך: נסראללה "סנדל" את עצמו כשאיים פומבית לתקוף, אבל הוא לא מעוניין במערכה מול ישראל
(צילום: AFP / HO / AL-MANAR)
מדובר באינטרס ביטחוני של ישראל שעליו לא הייתה מוכנה להתפשר. הלבנונים רצו לשנמך את קו המצופים להגדרה משפטית, שבמקום שייקרא סטטוס-קוו זה ייקרא קו דה-פקטו. המשמעות של השינוי היא שאין מדובר בסוף הסכסוך אלא משהו שיכול אחר כך להיות מוקד למחלוקת. על זה ישראל לא הייתה מוכנה להתפשר בשום אופן.
הנושא המהותי השני הוא התמלוגים שישראל מקבלת על המאגר בשטח המחלוקת. לבנון לא הייתה אמורה להעביר לישראל תמלוגים, אלא חברת הקידוח הצרפתית "טוטאל". בהנחה שהיה מתגלה גז היה אמור להיקבע אחוז מינימום שישראל תקבל על כל המאגר. המספרים המפורטים היו אמורים להיקבע רשמית רק לאחר בדיקת ההיתכנות של "טוטאל". כל המגעים בנושא הזה לא נעשו מול הלבנונים אלא מול החברה הצרפתית.
הגורם המדיני אמר כי ישראל הייתה אמורה לקבל תמלוגים מהמאגר שנעים בין 15% ל-35%. "הלבנונים ביקשו לבטל את זכות הווטו של ישראל על כל דבר שייעשה במאגר קאנא בנוגע לאיך יופק הגז ומי יכול לעבור את קו 23 דרומה בגלל שזה קו שישראל צריכה לכאורה להגן עליו", אמר הגורם. "ישראל התנגדה לכך שתהיה מעורבות לבנונית בסוגיית התמלוגים מהמאגר שהיא פועל יוצא של החלוקה בין המדינות בהסכם שאמור היה להיקבע".
