כחודש וחצי לאחר ההתפתחות הדרמטית במשפט הרג סלומון טקה, המחלקה לחקירות שוטרים ערערה היום (ראשון) לבית משפט המחוזי בחיפה על החלטת בית משפט השלום בעיר - שהחליט לזכות את קצין המשטרה שירה בו למוות. "יש בהכרעת הדין המזכה משום קביעת נורמה חדשה, הנוגדת את הדין הקיים, שעלולה להעביר לשוטרים, אנשי כוחות הביטחון והציבור הרחב האוחז בנשק מסר שגוי ומבלבל - וטמון בה פוטנציאלי ממשי עתידי של סיכון חיי אדן, חלילה, על ידי נושאי נשק", נכתב בערעור.
הערעור העקרוני נובע משתי טענות עיקריות - במחלקה לחקירות שוטרים מתעקשים כי השוטר לא היה בסכנת חיים ממשית ומיידית, כפי שטען בית המשפט; למרות שהיה מצוי ב"סכנה מסוימת", היה עליו לפעול על פי הקבוע בפקודות באמצעות ירי לאוויר - ולא למשטח האספלט, סמוך לרגליו של טקה והנערים שהיו במקום עימו.
עוד נטען בערעור מח"ש כי בעוד שבית המשפט סבר כי ישנו חסר בפקודות הירי בנוגע לאופן ביצוע "ירי אזהרה", הפרקליטות סבורה כי ההסדר הקבוע בפקודות ובנהלים הוא הסדר מלא ומקיף. לטענת מח"ש, השופט יצר, למעשה, "הסדר חדש" - והעניק בכך שיקול דעת רחב לאוחזי הנשק בכלל, לרבות שיקול דעת באשר לאופן ביצוע "ירי אזהרה" במקרה של סכנת חיים וזאת בניגוד מוחלט לתכליתו של הנוהל והפקודה, שנועדו ליצור ודאות ואחידות ומעל לכל – נועדו למזער למינימום את הסיכון הטמון בכל ירי, לרבות "ירי אזהרה".
"המערערת אינה חולקת כי המשיב היה נתון בסיטואציה מורכבת ובסכנה מסוימת", הדגישו בערעור מח"ש - עליו חתומים בכירי המחלקה, בהם עו"ד קרן בר מנחם, מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים והמשנה שלה עו"ד רונן יצחק. "הרי יודו לעברו אבנים על ידי הנערים, והוא אף נפצע מפגיעתן, אך לא בסכנת חיים ממשית ומיידית לו ובוודאי שלא לבני משפחתו לגרסת המשיב הוא חשש שירצחו את כל בני המשפחה, לרבות בנו, התינוק, בעגלה, ולכן יכול היה, לכל היותר, לירות ירי אזהרה באוויר, כקבוע בפקודה ובנוהל".
המערערת (מח"ש - לא"ח) תטען כי "בית המשפט קמא התווה, בהכרעת דינו, מדיניות חדשה – ולדידה של המערערת, מדיניות שגויה – ולפיה מוצע למשטרת ישראל 'לפעול לתיקון נוהל הפתיחה באש ולהוסיף לה סמכות ירי אזהרה גם לצד המטרה...'. מדיניות זאת, אותה התווה בית המשפט קמא, בנושא כה רגיש, הקשור במישרין לחיי אדם, עלולה, חלילה, להעביר לשוטרי משטרת ישראל, אנשי כוחות הביטחון ולציבור נושא הנשק בכללותו, מסר שגוי, מבלבל, בעל פוטנציאל מסוכנות גבוהה, באשר לשימוש בנשק בכלל ושימוש בנשק לשם אזהרה בפרט".
עו"ד אסי פיסו, המייצג את משפחתו של סלומון טקה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בירך על הגשת הערעור על ידי מח"ש. "חייו של סלומון טקה נגדעו ברגע אחד, באופן טרגי, שהיה ניתן למנוע אותו, כפי שמצביעות העובדות המפורטות בערעור שהוגש לבית המשפט".
עו"ד יאיר נדשי, המייצג את קצין המשטרה: "מדובר בהחלטה שגויה. עם זאת, ננצל את הבמה המשפטית כדי לשוב ולטעון כי תיק זה לא היה צריך לבוא לעולם כלל וכי החלטת מח"ש להגיש כתב אישום נבעה ממניעים פוליטיים, על רקע הלחץ העצום שהופעל על מקבלי ההחלטות בפרקליטות. כפי שהוכח, אנו לא חוששים ממאבק משפטי והעובדה שהצדק עמנו אך מחזקת את עמדתנו. אני סמוך ובטוח כי הצדק יצא לאור גם בהליך הנוכחי".
הכרעת הדין שפתחה את הפצע מחדש
בחודש שעבר, חמש שנים אחרי שטקה נורה למוות על ידי קצין המשטרה, שופט בית משפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח, מסר את הכרעת הדין לפיה הנאשם זוכה. למרות דרישת משפחת טקה שהקצין יואשם בעבירה של הריגה, החליטה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), להגיש נגדו כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות - והוא זוכה גם מעבירה זאת.
במהלך הקראת הכרעת הדין יצאו מן האולם אביו ואחותו של טקה. גם אימו יצאה בהמשך. למרות שיצאה פנה השופט למשפחת טקה ואמר: "הצדק לא פועל רק לצד אחד, מביע תנחומים עמוקים". השופט הסביר את ההכרעה: "עדויות הנערים, שהיו עדי ראיה לאירוע, עשו עלי רושם בלתי אמין, הם סתרו אחד את האחר וסתרו חומר ראיות. חלקם אף הכחישו לגמרי שזרקו אבנים על הנאשם. בנוזלי גופו של המנוח נמצא ריכוזים שונים של אלכוהול, חומצת חשיש ו-THC. לפי מומחים החומר יכול היה לפגוע בשיקול הדעת ויכולת מוטורית".
"הנאשם תיאר את ההתנהלות שלו, האיום שחש לחייו שהוביל אותו לבצע ירי והסביר מדוע נמנע מלירות לכיוון האוויר. כל אימוני הירי שעבר הנאשם ושוטרים אחרים לא כללו ירי הרתעתי לרצפה. גרסת הנאשם נמצאה על ידי אמינה ונתמכת בראיות פורנזיות. שוכנעתי שעל אף שהיה נתון בסכנת חיים כלפיו ומשפחתו ולמרות שקמה לו הסמכות לירות לגוף הסכנה, דהיינו לגופו של סלומון טקה, החליט לירות לצידו של המנוח בתקוה שיגרום לסכנה לחלוף עם מינימום נזק".
עוד כתב השופט: "בטרם הגעת המנוח שיתפו פועלה עם הנאשם ומרגע שהמנוח הגיע לא רק שהשת"פ נפסק, אלא שעלתה רמת האלימות. רדפו אחריו כשביקש להתרחק. לא שעו להפצרותיו. השליכו לעברו אבנים שחלקן פגעו בו. כל אלה מעידים על הסרת עכבות אצל המנוח ויתר הנערים תוך הפגנת זלזול בוטה כלפי איש חוק ופגיעה בו. כל רצונו היה להרתיע את המנוח וחבריו ובכך לנטרל את סכנת החיים בה היה נתון. כתוצאה מהירי אכן נוטרלה הסכנה כלפיו וכלפי בני משפחתו אך מחיר נטרול הסכנה היה כבד מנשוא עת קיפח המנוח את חייו".
"שוכנעתי שהייתה הצדקה לירי", קבע השופט, "מסקנתי שהסיכון אותו נטל הנאשם עת ביצע ירי לצידו של המנוח לא היה בלתי סביר והירי היה מתבקש בנסיבות העניין. המסקנה הסופית היא שאני מזכה את הנאשם פעמיים. פעם אחת מאחר והסעיף שדורש שאדם שנטל סיכון בלתי סביר לא התקיים, לכן אני מזכה. מעבר לכך, גם אם היה מתקיים סעיף זה, אני קבעתי שמתקיימת במקרה זה הגנה עצמית, הנאשם עמד בכל התנאים להגנה עצמית לכן אני מזכה אותך גם בשם ההגנה עצמית. בסופו של דבר אני קובע שאתה זכאי".
בסיום דבריו פנה למשפחתו של טקה: "הזיכוי אין משמעותו שבנכם לא מת כתוצאה מהירי שביצע הנאשם. אלא שהנאשם בהתנהגותו לא עבר על החוק, למרות התוצאה הטרגית שנגרמה. יתכן ויהיה קשה לכם לקבל את החלטת ביהמ"ש ויתכן שתחוו תחושת ניכור כעס ואולי גם חוסר צדק וחשש שמא האמת לא הושגה. כפי שהודעתי, הצדק לא פועל רק לצד אחד אלא לשני הצדדים, במובן זה כששם שהצדק יכול היה להוביל להרשעת הנאשם, אותו צדק יכול גם להוביל לזיכויו כפי שקרה במקרה זה".
המשפחה של טקה, שכאמור יצאה מהאולם, סירבה בתחילה להגיב - ואחותו של המנוח צעקה מרחוק לעבר היוצאים מהאולם: "יש להם עכשיו אישור לכל השוטרים להרוג ילדים". בהמשך אמרה אמו: "כואב לנו מאוד, אי-אפשר היה לסבול את הדברים של השופט". אחותו אמרה: "השופט קיבל את כל הגרסה של הקצין ואח שלי נמצא בבית קברות. כל המשפחה שלנו נפגעה מהירייה הזאת. אנחנו מרגישים שכל יום רוצחים את סלומון מחדש".