דברי לוין במליאה
(צילום: ערוץ הכנסת)
באופוזיציה הגיעו להסכמה על מועמדת מטעמם לוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, לאחר שיו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר העבודה מרב מיכאלי הודיעו כי הם מוותרים על מועמדותיהן, אך כמה שעות חלפו - ובצהריים (רביעי) קיבלו תזכורת משר המשפטים יריב לוין: הוא, כיו"ר הוועדה, יחליט האם היא תכונס, מתי היא תכונס, ואם בכלל יאפשר לחבריה לבחור שופטים.
בנאום מעל הדוכן במליאת הכנסת הוא טען כי "הרבה מהבעיות ומהעוולות שאנחנו מתמודדים איתם נובעות ומקורן בעובדה שמערכת המשפט שלנו נראית כפי שהיא נראית". לדבריו, "תהליך בחירת השופטים נעשה בדרך לא ראויה ופסולה, כפי שהדברים מתקיימים עכשיו בוועדה - בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, שאיננו מתאים ואיננו ראוי במדינה דמוקרטית".
4 צפייה בגלריה
אלהרר תהיה המועמדת היחידה של האופוזיציה, אך האם הוועדה בכלל תכונס?
(צילום: יואב דודקביץ')
הוא הבהיר, ברקע השיחות שעדיין מתקיימות בחסות בית הנשיא: "בדיוק בגלל הסיבות האלה אנחנו פועלים כדי לשנות את העניין (את הרכב הוועדה)". כמעט במקביל הודיעה מפלגת יש עתיד רשמית כי אלהרר אכן תהיה המועמדת היחידה מטעם האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, היא התחייבה "לפעול כשליחה נאמנה לחיזוק ערכי הדמוקרטיה ומערכת המשפט". לוין לא מתעקש על שני נציגי קואליציה, מכיוון שכפי שפורסם ב-ynet, אין בכוונתו לכנס את הוועדה, כל עוד היא בהרכבה הנוכחי.
גם אם יכנס אותה, אין בכוונתו לאפשר מינוי שופטים. המאבק המרכזי של הוועדה צפוי בחודש אוקטובר, אז תצטרך להכריע הוועדה על זהות נשיא העליון הבא. לוין המשיך בדבריו במליאה ואמר כי "ברור לחלוטין שאותם נושאים שבהם אנחנו עוסקים ברפורמה המשפטית, הם באמת ליבת העניין והבסיס כדי לייצר את השינוי המערכתי שיטפל בהרבה מאוד בעיות".
הוא נשאל על ידי ח"כ אביחי בוארון ממפלגתו, הליכוד, "האם הפרקליטות מונעת ממשטרת ישראל לבצע חקירות בגין האלימות של מתנגדי הרפורמה?" - והשיב: "יש אכיפה בררנית, לא שוויונית, הזועקת לשמיים". אז החל שר המשפטים במתקפה נוספת על שופטי בית המשפט העליון והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "יש דברים שכנראה בעיני היועצת המשפטית חשובים, קרי לסכל את הרפורמה המשפטית, ויש דברים שאינם חשובים קרי להבטיח את הסדר הציבורי או להבטיח ולשמור על ביטחונם של נבחרי ציבור מצד מסוים של המפה הפוליטית".
הוא שוב השווה בין המחאות נגד המהפכה המשפטית למחאות ולחסימות הכבישים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות ואמר כי "המציאות הזאת, של אכיפה בררנית - ואין דרך אחרת לקרוא לדברים, היא מציאות מקוממת. הייתי אומר שזה בסדר גמור אם המדיניות היא שמותר לחסום כבישים ואין שום בעיה הכול טוב, רק שלצערי זו מדיניות חדשה שנולדה לכבוד הפגנות מצד מסוים, כי כשהיו הפגנות מצד אחר באירוע הרבה יותר קשה וכואב של גירוש כעשרת אלפים יהודים מבתיהם ומסירת חלקי מולדת, הנתונים היו 6,000 עצורים ולמעלה מ-600 כתבי אישום, מספרים עצומים".
באשר לבג"ץ טען שר המשפטים כי "יש דרך מלך אגב כדי לפנות ולהלין על המדיניות הזו ועל ההחלטות האלה מעבר לפניות ישירות אל אותם גופים, שכנראה עד כה לא מועילות, והיא כמובן הייתה הליכה לבג"ץ, אלא שלצערי הרב יש גם בעניין הזה צד אחד במפה הפוליטית שמבין שאין לו טעם ואין תכלית לכך שילך לבית המשפט כי סעד שם הוא לא יקבל. יש אכיפה הלא שוויונית, הזועקת לשמיים, הפקרה של שרים אל מול הסתה ברורה והתנהגות אלימה כלפיהם".
"זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו רוצים ודוחפים קדימה את הרפורמה המשפטית כדי ליצור מערכת משפט לכולם שכולם יוכלו לפנות אליה שתנהג בשוויוניות מול כולם שתחייב גם את גורמי אכיפת החוק לנקוט במדיניות שוויונית כלפי כולם. אני לא זוכר אף מילה שנאמרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה בעניין הזה מאז החלו הפרות הסדר האלה בהיקפים עצומים כאלה, מאז שהחלה ההתנכלות והחלו האיומים על אישי ציבור".
הוא התייחס לנאומה של בהרב-מיארה לאחר הצגת המהפכה המשפטית על ידיו, שהגיעה לאחר הנאום החריף שנשאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: "הייתי אומר שאולי גם זו מדיניות חדשה של הייעוץ המשפטי לממשלה, שתיקה ואי-התערבות ואי-אמירת דבר, אלמלא לאחר שהצגתי את הרפורמה המשפטית היועצת מיהרה לנסוע עד חיפה כדי להשתתף שם בכנס ולתקוף במילים קשות את ההצעה שהצעתי".
