תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכונית שכל נגיעה בדוושת הגז מקפיצה אותה קדימה במהירות אדירה, אבל כשאתם מנסים להשתמש בבלמים המכונית לא רק מאיטה, אלא גם סוטה ממסלולה. עם שתי בעיות כאלה, קשה לראות איך תגיעו ליעדכם בבטחה. המכונית במשל זה היא המשטר בישראל בשנת 2023, ששלוש הרשויות המרכיבות אותו לא מצליחות לעבוד יחד בתיאום ובאיזון. בישראל, הכנסת והממשלה משולבות זו בזו באופן שכמעט אין לו מקבילה בעולם. כתוצאה מכך הן יכולות לקדם מדיניות וחקיקה במהירות אדירה, ללא דיון ציבורי מעמיק, ואפילו לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר בתוך ימים ספורים – לדחות את מועד פיזור הכנסת, להגדיל את הממשלה, או לשנות חוק יסוד בשביל אדם יחיד.
זה לא תמיד היה ככה: בעשורים הראשונים לקום המדינה חוקי היסוד נחקקו בהליכים איטיים ושקולים, למפלגות הגדולות היו בלמים פנימיים שהשפיעו לטובה על המערכת כולה, והתרבות הפוליטית הייתה מקוטבת פחות. למדינות אחרות יש מערכת בלמים מורכבת, שמאפשרת איזון ובלימה הדדית של הרשות המחוקקת והמבצעת. יש מדינות שמקיימות בחירות נפרדות לפרלמנט ולממשלה או לנשיאות. מדינות אחרות מפצלות את הכוח החקיקתי בין שני בתי מחוקקים, הבולמים זה את זה, או מקיימות משטר פדרלי, שבו כל מחוקק אחראי לחלק קטן מהחקיקה. במערכת כזו אי אפשר לשעוט קדימה ללא שליטה, כי העברת חקיקה מחייבת דיונים מקיפים ותיקון כללי המשחק לא אפשרי ללא הסכמה רחבה.
בית המשפט העליון הוא חלק מרכזי ממערכת הבלמים בכל מדינה דמוקרטית, אולם בעקבות השינויים ביחסי הכנסת והממשלה, בג"ץ הפך לבלם המשמעותי היחיד בישראל. כמובן, כל מערכת שנעשה בה שימוש-יתר באחד הרכיבים עלולה לצאת מאיזון. הניסיון של בג"ץ לפצות על חולשת ההפרדה בין הממשלה והכנסת מובן, אך גם מוביל אותו שוב ושוב להתערב בסוגיות מדיניות, פוליטיות וערכיות, שצריכות להישאר בהובלת ובהיגוי נבחרי הציבור.
פרופ' נטע ברק-קורןכדרכם של דימויים, משל המכונית אינו מדויק, אבל הוא מסייע להסביר את הבעיה הקריטית בתוכנית הנוכחית לשינוי מערכת המשפט. ח"כ שמחה רוטמן והשר יריב לוין מנסים לפתור את הבעיה במערכת הניווט באמצעות הסרה תחילה של הבלם המתפקד היחיד, בלי לפתור את הבעיה בדוושת הגז ומבלי לספק בלמים אחרים. התוכנית מערימה מכשולים שאינם קיימים באף דמוקרטיה אחרת על יכולת הביקורת של בג"ץ על הממשלה והכנסת, ומכפיפה את מינוי השופטים לקואליציה, באופן שמשול לחיבור הבלמים לדוושת הגז. קשה להפריז בסכנות שתוכנית זו מציבה בפנינו. את בג"ץ יש לכוונן, לא להשליך, ובמקביל חובה לחזק את יכולת הבקרה של הכנסת ולשפר את יציבות הממשלה.
במסמך שפרסמתי לאחרונה ניתחתי בהרחבה את הרכיבים המוצדקים ואת ההיבטים המסוכנים בתוכנית לוין-רוטמן והצעתי סדרת דרכים לשיפור המערכת. ישראל זקוקה לטיפול 75 אלף. זה רק הגיוני בהתחשב בכך שעלינו על הכביש בדהרה ונמנענו עד היום מכינון חוקה. המשבר הנוכחי קשה וכואב, אבל כפי שווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם, אסור לבזבז משבר טוב. זה לא פשוט לאף צד, אך בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מטיפול מקיף ביחסי הרשויות והסדרת גבולות הכוח השלטוני מול האזרחים. טיפול כזה הוא האינטרס המשותף של תומכי תוכנית לוין-רוטמן ושל מתנגדיה. כולנו נוסעים במכונית, ורוצים להגיע בשלום ליעדנו – ישראל יציבה ופורחת, המנווטת בבטחה גם בכבישים משובשים ורוויי מהמורות.
- פרופ' נטע ברק-קורן היא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
