סגן שר הביטחון: "ארגונים שנגועים בטרור, עשינו עבודה מסודרת"
(צילום: ליהי קרופניק, סטס קופולו)
"מחאה חריפה" על הבנייה בהתנחלויות, והתעקשות מוזרה שישראל לא עדכנה את וושינגטון על ההכרזה על הארגונים הפלסטיניים כעל ארגוני טרור. המהלכים האחרונים שקיבלה הממשלה הצעירה בירושלים מעוררים מתיחות גוברת מצד הממשל הדמוקרטי של הנשיא ג'ו ביידן. אמנם אותו ממשל הודיע אמש כי ישראל היא בין המועמדות לקבל פטור מוויזה, אבל השאלה בכל זאת חייבת להישאל כעת – האם "ירח הדבש" בין ביידן לבין ראש הממשלה נפתלי בנט מגיע לסיום?
כדי להפיג את המתיחות, נציגים של משרד החוץ הישראלי ושב"כ כבר הגיעו לוושינגטון ואמורים להציג לממשל ביידן את המידע המודיעיני שבבסיסו התקבלה הכרזת שר הביטחון בני גנץ, על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כעל ארגוני טרור. לטענת ישראל, הארגונים הללו מסונפים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" – ומשמשים כזרוע שלו למטרות מימון והלבנת כספים.
כבר ביום שישי, אז נעשתה ההכרזה, אמר דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס שארה"ב לא עודכנה מראש על ההכרזה ומבקשת מישראל הבהרות. בישראל התקשו להאמין לדבריו: ברמה העובדתית ישראל העבירה לארה"ב מסרים בכמה הזדמנויות, והתריעה בפניהם שהיא עומדת להכריז על אותם ארגונים כארגוני טרור. המסרים הועברו בשני ערוצים: השב"כ מול מקביליו בוושינגטון, ומשרד החוץ הישראלי מול הגוף האמון על לוחמה בטרור במחלקת המדינה.
במשרד החוץ הישראלי העריכו מראש שיש בהכרזה הזו פוטנציאל לנזק מדיני, בעיקר מול מדינות אירופה שגם מממנות את ששת הארגונים האלה במאות מליוני אירו. לכן, משרד החוץ פנה בחודשים האחרונים לאותן מדינות אירופיות וביקש מהן לעצור את המימון לארגונים – שכן לפי המידע הישראלי הוא מגיע ל"חזית העממית".
לדברי בכיר ישראלי, כל המדינות האירופיות שעמן ישראל שוחחה הקפיאו את המימון ופתחו בבדיקה, מה שמעיד שהן הבינו את חומרת הדברים. למעשה, כך מתברר, האמריקנים אף הציעו בשלב מסוים – בתהליך שארך כמה חודשים – את עזרתם בתיאום מול האירופים בסוגיות הנוגעות להפסקת מימון טרור.
6 צפייה בגלריה
משרדי הארגון "אל-חאק" ברמאללה, אחד מהשישה שהוכללו ברשימת ארגוני הטרור. בישראל נערכו לגינוי אירופי, לא לחזית מול וושינגטון
(צילום: AP)
בישראל לא חשבו שההכרזה תגרום למשבר ביחסים עם ארה"ב, בעיקר בשל העובדה שוושינגטון לא ממש רלוונטית לארגונים הללו, ולא מממנת אותם. ולמרות זאת – ישראל שמרה את האמריקנים בתמונה ועדכנה אותם. העדכון האחרון והמכריע היה ביום חמישי שעבר, בפגישה של סמנכ"ל משרד החוץ לנושאים אסטרטגיים יהושע (יוש) זרקא עם מתאם המאבק בטרור במשרד החוץ האמריקני ג'ון גודפרי.
"אני בהחלט עדכנתי את ארה"ב על הכוונות שלנו. ייתכן שהם חושבים שהעדכון צריך להיות יותר מעמיק. זה לגיטימי", אמר זרקא בראיון לגלי צה"ל. "משרד החוץ רוצה לתקן את זה כך שמקרה כזה לא יישנה. היחסים עם ארה"ב חשובים, אנחנו לא רוצים שירגישו שהם לא הפרטנרים שלנו".
בשבת אמר בכיר ישראלי כי המידע אכן הועבר לאמריקנים, וכנראה לא חלחל לדרג הבכיר במחלקת המדינה, והעריך שבקרוב יגיע תיקון. אלא שהתיקון הזה לא הגיע. להפך: בתדרוך ביום ראשון בערב של דובר מחלקת המדינה נד פרייס הוא התעקש שישראל לא העבירה לארה"ב עדכון ספציפי בנוגע להכרזה. "אנחנו במגעים עם השותפים הישראלים כדי לקבל יותר מידע בנוגע לבסיס שעליו נעשתה ההכרזה. למיטב ידיעתנו זה מדויק לומר שלא קיבלנו מידע ספציפי בנוגע להכרזה עתידית. אנו מצפים לשמוע מהמשלחת הישראלית", אמר פרייס.
יצוין כי הגוף במחלקת המדינה האמריקנית שאחראי על לוחמה בטרור – זה שעודכן על המהלך מצד משרד החוץ – הורד בדרגה בצורה משמעותית, והוכפף לאגף ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ האמריקני שעוסק בזכויות אדם. כך שייתכן שהמידע שהעבירה ישראל לאותו גוף לא עלה למעלה לדרגים הבכירים במחלקת המדינה.
למרות זאת, אם ארה"ב קיבלה את המסרים – מדוע היא מתעקשת שישראל לא עדכנה אותה? האם יש פה עדות לבעיה חמורה יותר ביחסים בין בעלות הברית, או שאולי מדובר בעדות לתסכול גובר בוושינגטון מהממשלה החדשה בישראל ויחסה לפלסטינים? יש אפשרות סבירה שכן.
הלחץ הפרוגרסיבי: "ניסיון השתקה"
ההערכה היא שההתעקשות האמריקנית על השתלשלות האירועים שקדמו להכרזה אינה מקרית. היא נובעת מביקורת גוברת של המחנה הפרוגרסיבי-שמאלני במפלגה הדמוקרטית כלפי ישראל. המהלך הישראלי עורר תגובות קשות בקרב חברי קונגרס דמוקרטים, והבולטת שבהם היא בטי מקולום, חברת בית הנבחרים מטעם מינסוטה, שידועה כביקורתית מאוד כלפי ישראל ומשמשת כיו"ר ועדת המשנה לענייני ביטחון – כך שיש לה תפקיד משמעותי בקונגרס הנוגע לתקציב הפנטגון.
מקולום – שחתומה על שתי הצעות חוק לצמצום הסיוע הצבאי לישראל, בגין התעללות לכאורה בילדים ובני נוער פלסטינים – פרסמה הודעה רשמית שבה גינתה את ישראל על הוצאתם מהחוק של "ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים לגיטימיים שמקדמים זכויות אדם".
היא מסרה כי "זהו ניסיון להשתיק ביקורת על זכויות הפלסטינים. זה אנטי-דמוקרטי ומנוגד לערכים שמצפים מבת ברית של ארה"ב. אני מפצירה בממשל ביידן לקרוא מיידית לישראל לבטל את ההחלטה ולהחזיר את הארגון האלה כדי שיוכלו לפעול ולהמשיך בעבודה החשובה שלהם. במשך שנים עבדתי עם 'התנועה העולמית להגנה על ילדים' (אחד הארגונים המוכרזים – א"א) להגן על אזרחויות ילדים פלסטינים שנכלאים במתקני כליאה של הצבא הישראלי. אני סומכת ומעריכה את העבודה של הארגון שמקדם זכויות אדם".
מקולום לא הייתה היחידה. מארק פוקאן, נציג בית הנבחרים מטעם ויסקונסין, צייץ בטוויטר: "ישראל צריכה לבטל את ההחלטה הגורפת לתייג ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור. רבים מהארגונים האלה פועלים להבאת שלום לאזור והם מבקרים קולניים של חמאס והרשות הפלסטינית".
6 צפייה בגלריה
החוקקות הפרוגרסיביות אליהאן עומאר ורשידה טליב. "ארה"ב חייבת להפסיק לממן הפרות של זכויות אדם. מספיק"
(צילום: רויטרס)
רשידה טליב, חברת בית הנבחרים מטעם מישיגן והפלסטינית הראשונה שמכהנת בקונגרס, תקפה גם היא את ישראל על ההחלטה. "התיוג של משטר האפרטהייד של ארגוני זכויות אדם עטורי פרסים כארגוני טרור – רק בגלל שהם אומרים את האמת על האלימות הישראלית – היא אנטי דמוקרטית ומסוכנת", כתבה בטוויטר. "ארה"ב חייבת להפסיק לממן הפרות של זכויות אדם. מספיק".
המתיחות סביב ההכרזה הישראלית על ארגוני הטרור הפלסטיניים לא מגיעה בחלל ריק: בוושינגטון, כך נראה, ישנו תסכול גובר מהממשלה הצעירה בישראל. הממשל הפציר בישראל לרסן את הבנייה בהתנחלויות – ושלשום הכריז שר השיכון זאב אלקין על בניית 1,300 יחידות דיור ביהודה ושומרון – הרבה מעבר למה שמוגדר כ"גידול טבעי" שוושינגטון מוכנה לבלוע.
הממונה על שגרירות ארה"ב בישראל, מייקל ראטני, התקשר אתמול ליועצת המדינית של בנט, שמרית מאיר – והעביר לה מחאה חריפה בשם ממשל ביידן על ההחלטה לבנות את יחידות הדיור הללו בהתנחלויות. גם נד פרייס, דובר מחלקת המדינה, התייחס לכך בתדרוך היומי שלו אמש לתקשורת, והביע גם "התנגדות נחרצת" לתוכנית שמקודמת לבניית 3,000 יחידות דיור נוספות, "בעומק הגדה המערבית" כלשונו של פרייס.
לפיד על הבנייה בהתנחלויות: ביקשתי שבפעם הבאה אהיה בחדר בזמן ההחלטה
(צילום: ערוץ כנסת)
לזה אפשר גם לצרף לתסכול בוושינגטון מכך שהתוכניות שלהם לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים עבור הפלסטינים, שאותה ממשל טראמפ סגר ב-2019, נתקלות באזהרות ישראליות שלפיהן הדבר עלול להביא להפלת הממשלה – ולעלייתו מחדש של בנימין נתניהו. יש בוושינגטון מי שחושב שמדובר בתירוץ ישראלי, שמונע כל התקדמות.
ביקורת גם בתוך הממשלה: "צורה רשלנית"
ואולם, לא רק האמריקנים מבקשים הבהרות בנוגע להכרזה על ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור. גם האגף השמאלי בממשלת בנט לא אוהב את ההכרזה הזאת, בלשון המעטה. בין המבקרים שלה שרת התחבורה מרב מיכאלי, שר הבריאות ניצן הורוביץ והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. מיכאלי מתחה ביקורת על האופן הסגור שבו התקבלה ההחלטה – בלי דיון בקבינט המדיני-ביטחוני – ואמרה כי "האופן שבו נעשתה ההצהרה הזאת גרמה לישראל נזק גדול בקרב ידידותנו הגדולות והחשובות ביותר. זה נזק שעלול לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל וזה לא היה צריך לקרות".
על רקע הביקורת הזו ראש השב"כ רונן בר נועד אתמול בנפרד עם השר ניצן הורוביץ ושוחח בטלפון עם מרב מיכאלי מתוקף היותם חברי הקבינט המדיני – ולבקשתם. שניהם קיבלו סקירה מעמיקה מראש השב"כ שבמהלכה הוצג להם החומר המודיעיני והראייתי המוצק שעמד בבסיס ההחלטה. הפגישות התקיימו בידיעת ואישור ראש הממשלה.
6 צפייה בגלריה
הקונסוליה האמריקנית בירושלים. לוושינגטון נמאס מהתירוץ שמדובר בסוגיה רגישה פוליטית
(צילום: AFP)
בינתיים, בכירים בממשלה משמיעים ביקורת על מה שהם מגדירים כ"צורה הרשלנית" שבה נוהל תהליך ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים. הנושא לא הובא כאמור לדיון בקבינט המדיני, והמועצה לביטחון לאומי אפילו לא קיבלה עדכון על כך – וגם לא בנט עצמו. הנושא טופל על ידי שלושה גופים: השב"כ, משרד הביטחון ומשרד החוץ. במשרד הביטחון אומרים כי ההכרזה היא בסמכות השר גנץ, וכי מדובר בתהליך שנמשך חודשים ושגם בעבר שרי הקבינט לא עודכנו על הכרזות כאלה.
ואולם, העובדה היא שבמערכת המדינית העריכו שמדובר בהחלטה בעלת משמעויות מדיניות ונערכו לכך, בעיקר מול מדינות אירופיות. למרות זאת לא הייתה היערכות הסברתית נכונה – במטרה להדגיש שלא מדובר בהחלטה שרירותית, אלא במידע מודיעיני מוצק. בכירים בישראל אומרים כי לאיש לא היה אינטרס לפגוע בארגוני זכויות אדם, ואלמלא המידע המודיעיני הנחרץ שהכספים מגיעים לחזית העממית – לא היו נוקטים צעד שכזה.
בינתיים, הנזק המדיני הולך ומתרחב. במשרד החוץ הצרפתי הביעו "דאגה" מהמלך, והצטרפו לדרישה לקבל הבהרות מישראל. נציג האיחוד האירופי בשטחים אף נועד שלשום עם נציגים של ששת הארגונים עליהם הכריז גנץ כארגוני טרור.
6 צפייה בגלריה
המפגש בין נציג האיחוד האירופי לנציגי הארגונים הפלסטיניים. "נעמוד לצד החוק הבינלאומי"
(צילום: המשלחת האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית)
בחשבון הטוויטר הרשמי של האיחוד האירופי, ''EU and Palestinians", נכתב: ''נציג האיחוד הבהיר כי האיחוד לוקח את הנושא מאוד ברצינות ומבקש הבהרות משותפיו הישראלים. טענות עבר על שימוש לרעה בכספי האיחוד בידי ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים לא הוכחו. נציג האיחוד האירופי שב והבהיר כי האיחוד יעמוד לצד החוק הבינלאומי ויחזק ארגוני חברה אזרחית".
הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מישל בצ'לט, גינתה את ישראל בחריפות על ההחלטה: "זו מתקפה על מגיני זכויות אדם ועל חירות ההתאגדות, חירות הדעה והביטוי ועל הזכות להשתתפות ציבורית ויש לבטלה לאלתר".
פורסם לראשונה: 23:16, 26.10.21
