על רקע חילופי הדברים היום (ג') בין שר המשפטים יריב לוין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאמרה כי לא תירתע מאיומים לפטרה, ובצל המהפכה המשפטית - שכוללת הצעה להפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון, איגוד המשפטנים פנה למנכ"ל משרד המשפטים בטענה להתנכלות והשתלחות ביועצים המשפטיים, בין השאר במשרדי הממשלה.
בפנייה של יו"ר האיגוד יצחק גורדון למנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, הוא קבע שהמשפטנים לא ישלימו עם התנהלות זאת, ודרש מהמדינה ומהנהלת משרד המשפטים לפעול בכל הדרכים "להפסקת המתקפות וההשתלחויות על עובדי השירות הציבורי, ולתת לעובדים את מלוא הגיבוי וההגנות הנדרשים לצורך ביצוע תפקידם בבטחה ובאופן מקצועי".
עוד טען ראש האיגוד כי יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, משתלח פעם אחר פעם בעובדי הייעוץ המשפטי הציבורי ומהלך עליהם אימים בצורה כוחנית בדיונים בוועדת החוקה, כשכל מה שהם מבקשים הוא למלא את תפקידם ולהציג את עמדתם המקצועית בפני חברי הוועדה. "עובדי השירות המשפטי הציבורי מדווחים לנו כי הם חוששים למלא את תפקידם ולהגיע לוועדות הכנסת כדי להציג את עמדתם המקצועית".
האיגוד מזכיר את הופעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי, שניסתה להציג את העמדה המקצועית של הייעוץ המשפטי לממשלה בפני חברי ועדת החוקה של הכנסת. "היא ספגה מיו"ר ועדת החוקה צעקות, השתלחויות, השפלות והאשמות בוטות. הוא נהג כלפיה בבריונות ובאלימות מילולית של ממש, תוך שהוא משפיל אותה וחוזר שוב ושוב על כך שאין לה בכלל מנדט להציג בוועדה את עמדתה ועמדת היועצת המשפטית לממשלה.
"כך גם יחסו של יו"ר ועדת החוקה לייעוץ המשפטי של הכנסת עצמו, כפי שניתן לראות בדיונים המוקלטים של הוועדה. הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה מושתק באופן תדיר בדיוני הוועדה, לא מתאפשר להם להציג באופן סדור את חוות דעתם המקצועית ואת הסקירות המשפטיות המקיפות שהכינו, ויו"ר הוועדה אף הטיח בייעוץ המשפטי לוועדה שלדעתו מסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי הוא מוטה, ובהמשך אף דרש בכוחנות שיחזרו בהם מחוות דעתם המקצועית".
לדברי איגוד המשפטנים "המסר לכלל המשפטנים בייעוץ המשפטי לכנסת ובייעוץ המשפטי לממשלה, עד הזוטרים שבהם, ברור כשמש – או שהם יישרו קו עם עמדתו של יו"ר הוועדה או שיבולע להם". דוגמה לכך הם מצאו במשרד לשירותי הדת: "נמסר לנו כי מנכ"ל המשרד הודיע לפני מספר ימים על פגיעה ממוקדת בתנאי העבודה של עובדי הלשכה המשפטית בלבד. בכלל זה שעובדי הלשכה המשפטית לא יהיו זכאים יותר ליום עבודה בשבוע מהבית כפי שהיו זכאים עד כה כמו שאר עובדי המדינה, וכי כל בקשה לחופשה, לביצוע תפקיד מחוץ למשרד, ליציאה לקורס או להשתלמות תופנה מעתה למנכ"ל המשרד בלבד, ולא למנהלת הישירה של העובדים - היועצת המשפטית של המשרד - שהיא הממונה על כלל עובדי הלשכה המשפטית".
לדבריהם, "מדובר בהחלטה שערורייתית ומפלה, ופגיעה משמעותית בעובדים ובזכויותיהם, בצורה חד-צדדית ודורסנית". עוד הוסיפו כי העובדים מדווחים על "אווירת טרור, פחד ואיומים על עובדי הלשכה המשפטית".
חוק היועמ"שים
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין העבירו בחודש שעבר, נזכיר, טיוטת הצעה לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט טיוטת התיקון לחוק יסוד: הממשלה, הנוגעת לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה והיועמ"שים במשרדים השונים. לפי ההצעה של רוטמן, למעשה עמדת היועמ"שים לא תהיה מעתה מחייבת, וראש הממשלה והשרים לא יצטרכו לכבד חוות דעת משפטיות.
בהצעה של רוטמן נכתב מפורשות כי "עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורה. עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, לא תחייב אותם, ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורם. הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה".
בנוסף צוין כי ראש הממשלה והשרים הם שיקבעו אם היועמ"ש ייצג אותם בעתירות לבית המשפט העליון - או ייצוג פרטי, כפי שניתן בשבוע שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו בבג"ץ דרעי. "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר בתחומי משרדו, רשאים לקבוע לפי שיקול דעתם כי עמדתם, או עמדת רשות מנהלית הנתונה לאחריותם, בהליך מסוים, תיוצג בפני כל מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין בידי מייצג לפי בחירתם, לרבות ייצוג בידי עורך דין פרטי", נכתב. בבג"ץ דרעי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הייתה זו שאישרה ייצוג פרטי לנתניהו.
