שנה חלפה מאז הזדעזעה המדינה מהפרעות הקטלניות בערים המעורבות וברחבי הארץ במהלך מבצע "שומר החומות". רשויות החוק עבדו מסביב לשעון כדי להביא את האשמים לדין, מאות כתבי אישום הוגשו, אבל במספר תיקים מרכזיים – עדיין אין תוצאות.
מתפרעים בלוד, מאי 2021
כמעט 400 כתבי אישום הגישה הפרקליטות בשנה החולפת בעקבות הפרעות האלימות בירושלים, בערים המעורבות, בנגב ובגליל. רובם המוחלט של הנאשמים, 545, הם אזרחים ערביי ישראל.
לפי נתוני הפרקליטות, בכ-108 אירועים כללו כתבי האישום סעיף של ביצוע מעשה טרור או סעיף של מניע גזעני. בין היתר הוגשו כתבי אישום בגין מעשה טרור בעקבות אירועי לינץ' וניסיונות לינץ' ברחבי הארץ, יידויי אבנים או בקבוקי תבערה על אזרחים ושוטרים, דקירת אזרחים ועוד.
מבין 189 הנאשמים שהואשמו בביצוע מעשה טרור 89% הם ממוצא ערבי ו-11% יהודים. גם בבחינה של האישומים בביצוע המעשה ממניע גזעני עולה רוב מובהק של אזרחים ערביי ישראל (70% ערבים לעומת 30% יהודים).
בכ-80 תיקים שהתנהלו ברחבי הארץ הסתיימו עד כה ההליכים המשפטיים, ועל הנאשמים נגזרו תקופות מאסר שונות. חלק מהמקרים נסגרו בהסדרי טיעון.
עכו: הלינץ' שלא פוענח והרצח שלא הופיע בכתב האישום
אחת הערים שכיכבה בפרעות במאי 2021 הייתה עכו. כ-20% מהאירועים שהוגשו בעקבותיהם כתבי אישום בגין מעשה טרור או עם מניע גזעני אירעו בעכו.
שלושה ניסיונות לינץ' והצתה שגרמה למותו של אזרח יהודי אירעו בעיר. בחלק מהמקרים הוגשו כתבי אישום, באחד מהם גם נקבע גזר הדין, אבל הרבה ממה שאירע באותם ימים בעיר עדיין לוט בערפל.
תיעוד הלינץ' באלעד ברזילי
אחד האירועים המרכזיים שנותרו ללא כל התקדמות הוא תקיפתו של אלעד ברזילי. במהלך הפרעות יצא ברזילי יחד עם אנשי חינוך יהודים וערבים בניסיון להרגיע את הרוחות בעיר. בשלב מסוים הוא התפצל מהקבוצה כדי לאתר תלמידים, ואז הותקף על ידי מתפרעים ערבים ופונה לבית החולים במצב קשה.
חצי שנה אחרי שהותקף סיים ברזילי את תקופת השיקום שלו בבית לוינשטיין ושוחרר לביתו. במהלך הזמן שחלף עצרה המשטרה רק חשוד אחד בתקיפתו של ברזילי, וגם הוא שוחרר לבסוף. עד עכשיו לא הוגש כתב אישום נגד מי מהתוקפים, ולא נעצרו חשודים אחרים במעשה.
גם באחד האירועים הקטלניים שהיו בפרעות התמונה עדיין לא ברורה במלואה. קבוצת פורעים ערבים הציתה את מלון האפנדי ומסעדת אורי בורי בעיר העתיקה. זוכה פרס ביטחון ישראל וראש סוכנות החלל הישראלית לשעבר, אבי הר אבן ז"ל, התארח באותו הלילה במלון ונפצע אנושות מכוויות ושאיפת עשן. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם, ולאחר כשלושה שבועות נפטר מפצעיו.
עד כה הוגשו כתבי אישום נגד שני נאשמים בלבד. לפי הפרקליטות, חסן עיד, בן 27 מעכו, שבר את דלת המלון והצית את הכניסה. צעיר ערבי אחר הואשם בהשלכת בקבוק תבערה לעבר דלת המלון. למרות התוצאה הקטלנית של הצתת המלון, כתבי האישום, שהכילו סעיפים של מעשה טרור ומניע גזעני, לא ייחסו לנאשמים עבירת רצח או הריגה. הסיבה לכך היא שהמשטרה והפרקליטות לא יכולות לקבוע מי היה זה שגרם להצתה שגרמה למותו של הר אבן.
תיעוד קשה: ניסיון הלינץ' במור ג'נאשווילי בעכו
בשני מקרי לינץ' אחרים שהיו בעיר יש התקדמות משמעותית בפן המשפטי. מור ג'נאשווילי נסע עם רכבו בעכו וספג מתח אבנים מצד עשרות מתפרעים ערבים רעולי פנים. הוא איבד שליטה ונתקע בחומה. המתפרעים עטו על הרכב ויידו לעברו אבנים, רהיטים וחפצים שונים.
ג'נאשווילי ניסה לברוח, אך הפורעים היכו אותו עד שאיבד את הכרתו. הלינץ' הופסק רק לאחר שהגיע למקום איש דת מוסלמי שדרש מהם לחדול.
עד כה הוגשו כתבי אישום נגד שלושה חשודים. הראשון הועמד לדין בגין מעשה טרור של ניסיון רצח ועבירות נוסף, אחר בעבירה של מעשה טרור של ניסיון לחבלה חמורה בכוונה מחמירה ועבירות נוספות, ונאשם שלישי הורשע בהתפרעות ונגזרה עליו שנת מאסר בפועל.
ניסיון הלינץ' במרדכי כץ
מקרה נוסף היה תקיפתו של מרדכי כץ, שנפגע מאבנים שיודו לעברו ברחוב הרצל בעיר. לאחר שנפגע מהאבנים התקרבו לעברו צעירים ערבים רעולי פנים והיכו במקלות ובעיטות בכל חלקי גופו. הם נמלטו רק אחרי שקצין משטרה שהגיע למקום ירה באוויר. אחד התוקפים הואשם במעשה טרור של ניסיון רצח, ובעבירות נוספות בגין מעורבותו בלינץ' של מור ג'נאשווילי.
הקשיים בהוכחת הלינץ' בלוד
עיר מעורבת נוספת שעלתה לכותרות במהלך הפרעות היא לוד. הצתות רכבים, תקיפת אזרחים ברחוב, הם רק חלק מהאירועים שהיו בלוד. בין היתר הוצת בית הכנסת "בית ישראל", הוצתה דירה של תושבים יהודים, והשיא היה בלינץ' שבו נרצח יגאל יהושע ז"ל.
שעות ספורות אחרי המהומות בהלוויה של מוסא חסונה, שנורה על ידי אזרחים יהודים שהגנו על עצמם מפני פורעים ערבים, החלו עימותים בין פעילי ימין קיצוני לערבים סמוך לאולם האירועים "רויאל פאלאס" ברחוב המסגר בלוד. בין היתר הם קיללו וזרקו חפצים אחד על השני.
תיעוד הלינץ' ביגאל יהושע
(צילום: דוברות המשטרה )
בסמוך לשעה 22:00 נסע ברחוב יהושע, שהיה בדרכו לביתו שבשכונת גני אביב. לאחר שהמתפרעים הערבים זיהו שמדובר ברכב שנוהג בו יהודי הם יידו לעברו אבנים בעוצמה מטווח קצר. מספר אבנים פגעו ברכבו של יהושע, אחת מהן חדרה את השמשה שליד הנהג ופגעה בראשו. הוא הגיע לביתו, התמוטט ברכב ופונה לבית החולים. לאחר שישה ימים נקבע מותו.
הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד שמונה נאשמים, מהם שני פלסטינים והשאר תושבי לוד. שבעה מהנאשמים הואשמו ברצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא, וכלל השמונה הואשמו במעשה טרור של יידוי אבנים ושיבוש מהלכי משפט. על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד יעל עצמון מהפרקליטות, חמישה מהנאשמים ניסו העלימו את הקלטות ממצלמות אולם האירועים שתיעדו את שאירע בכביש, אך המשטרה הצליחה לאתר חלק גדול מהחומר.
הקושי המרכזי של הפרקליטות הוא מחסור בראייה שתוכיח מי מהנאשמים היה זה שזרק את האבן הקטלנית שהרגה את יגאל יהושע. לטענת הפרקליטות, החוק מאפשר הגשת כתב אישום על רצח שבוצע "בצוותא", על ידי מספר אנשים, גם אם אין אינדיקציה ברורה מי מהם ביצע את המעשה ישירות.
הסנגורים טענו מנגד כי לא ניתן להאשים את הנאשמים ברצח אם אין לפרקליטות מידע מי ביצע אותו, וטענו שהוא נפגע לאחר מכן מאבנים שיודו על ידי אחרים, והם אלה שגרמו למותו. ביום ראשון ימשיכו השופטים לשמוע את עדי התביעה בתיק, ועוד צפויים ימי דיון רבים עד שתתקבל הכרעה בתיק.
הפרעות בלוד החלו כבר מהיום הראשון למבצע "שומר החומות", שעות ספורות אחרי שחמאס ירה רקטה לעבר ירושלים. עשרות צעירים ערבים החלו להתפרע ברחבי העיר, יידו אבנים, הבעירו פחים ורכבים, הציתו את מבנה המכינה הקדם צבאית בעיר ועץ משטרה והתקרבו לעבר בניינים ברחוב הפרחים כשהם מיידים אבנים וחפצים בוערים.
באותו הזמן היה במקום מוסא חסונה. בידי המשטרה והפרקליטות אין ראיות שיכולות לקבוע חד משמעית מה חסונה עשה שם. במהלך ההתפרעות ברחוב נורה חסונה בלבו ונהרג.
חמישה תושבים יהודים שגרו בסביבה נעצרו בחשד שירו למוות בחסונה. הממצאים הבליסטיים שללו בוודאות את האפשרות שארבעה מהם ירו את הקליע שנמצא בגופתו של חסונה, והתיק נגדם נסגר מחוסר אשמה. אצל החשוד החמישי הממצאים לא היו חד משמעיים, אבל הפרקליטות קיבלה את הטענה שהוא ירה מתוך הגנה עצמית, לאור ההמון הערבי שהתפרע והתקרב לכיוונו, וסגרה את התיק.
משפחתו של חסונה ערערה על ההחלטה לסגור את התיק נגד החמישה, באמצעות מרכז עדאלה, בטענה שהמשטרה ניהלה את החקירה במכוון באופן רשלני, שהייתה מעורבות פוליטית בחקירה, וכן שהחשודים לא היו בסכנה ממשית ולכן לא ניתן לקבל את הטענות שלהם בדבר הגנה עצמית. טרם התקבלה החלטה בנוגע לערר.
הלינץ' בבת ים
אחד האירועים שנחרטו בזיכרון אזרחים רבים היה הלינץ' שביצעו פעילי ימין קיצוני ותושבי בת ים בנהג ערבי. הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד 13 מעורבים, ארבעה מהם הורשעו, וחלקם כבר נגזר דינם. תשעת האחרים ממתינים לניהול משפטם.
ניסיון הלינץ' בבת ים
(צילום: יריב כץ)
אחד הנאשמים, להב נגאוקר אוחנינה, הודה והורשע בעבירות של אלימות והסתה על רקע גזעני נגד הנהג. אוחנייה ירק על קורבן הלינץ' לאחר ששכב פצוע וחסר אונים על הרצפה. לאחר מכן התראיין לכלי התקשורת והסית לפגיעה בערבים. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו שנה מאסר, ובעקבות ערעור הפרקליטות החמיר בית המשפט העליון את העונש ל-20 חודשי מאסר.
נאשם נוסף, יעקב כהן, הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה לקורבן הלינץ', לאחר שבעט בו בפלג גופו העליון כששכב על הרצפה. במסגרת ההסדר, שבו יוצג הנאשם על ידי עו"ד שמואל פלישמן, נקבע כי כהן סבר בעת האירוע שמדובר באירוע חבלני, ולכן לא יוחס לו מניע גזעני. גזר דינו יינתן בסוף החודש.
בין הנאשמים גם שני נערים שהודו במעורבותם, הורשעו, וממתינים לטיעונים לעונש. אחד מהם, בן 15 המיוצג על ידי עו"ד מור עטיה, הורשע במעשה טרור וחבלה חמורה, הסתה לאלימות ולגזענות והתפרעות ממניע גזעני. הנער, יחד עם אחרים, גרם לנהג הערבי לחבלות חמורות, ולאחר התקיפה תיעד עצמו בסרטון ליד הקורבן מעודד אחרים לתקוף אותו.
יפו: החשודים שנעצרו לשווא, ובקבוקי התבערה שפספסו את היעד
למרות המרכזיות שלה, ואולי דווקא בגללה, יפו זכתה גם היא למקום נכבד בפרעות שאירוע במאי 2021. בין היתר הותקף בעיר חייל צה"ל ליאון שרנין, שעבר במקום בדרך לבקר את סבו. אחרי חקירת שב"כ, הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים.
התיעוד שזיכה שלושה מהנאשמים המקוריים
זמן קצר לאחר הגשת כתב האישום, עוד בטרם החל המשפט, חזרה בה הפרקליטות מהאשמת שלושה מהנאשמים. תיעוד מצלמת אבטחה, שלא אותרה על ידי המשטרה או שב"כ אלא על ידי הסנגורים, הראה שהשלושה הגיעו לרחוב רק לאחר שהחייל הותקף. הדבר העלה ספקות כיצד חוקרי שב"כ הוציאו מהם הודאה במעשים, אבל עד עתה לא נמסר כל הסבר לכך או הוקמה ועדת בדיקה.
משפטם של השלושה הנותרים, שמעצרם הוארך עד לתום ההליכים, מתנהל ונמצא כעת בשלב ההוכחות. על פי כתב האישום, אחד הנאשמים, עלי מצרי, חסם את שרנין עם האופנוע שלו וריסס אותו בגז מדמיע. לאחר מכן הותקף החייל על ידי צעירים ערבים נוספים. נאשם אחר, נור יוסף, ראה את תקיפת החייל ורץ לשם עם לבנה, אותה הטיח בחוזקה בראשו של שרנין, במטרה להרוג אותו.
נור יוסף הואשם במעשה טרור של ניסיון רצח, מצרי הואשם במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. הנאשם השלישי, מוחמד עיאש, הואשם בהסתה לטרור, שיבוש הליכי משפט וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. עיאש בין היתר תיעד את החייל לאחר התקיפה שעבר, בליווי כינויים וקללות.
תיעוד השלכת בקבוק התבערה לעבר הבית
מקרה נוסף שהעלה את יפו לכותרות היה זריקת בקבוקי תבערה לעבר בית ערבי בעיר. על פי כתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אסף שביט וטליה קלמרו מהפרקליטות, שלושת הנאשמים תכננו להרוג יהודים ולעורר פחד בקרב התושבים היהודים ביפו באמצעות הצתת בתי מגורים על יושביהם.
שניים מהנאשמים, ריזק ג'רבוע ואחמד דאוד, השליכו בקבוקי תבערה לעבר דירה שבה היו שתי נשים, לעבר מרפסת ריקה מאדם ולעבר מבואת כניסה לבית ברחוב אבן סינא. לאחר מכן, השליכו בקבוק תבערה מבעד חלון לתוך דירת מגורים, בה שהו באותה עת שבעה מבני משפחת ג'נטאזי. ילד בן 12 נכווה קשות בפניו, בקרקפת, בחזה, בצוואר וביד שמאל. אחותו הקטנה נכוותה גם היא.
ריזק ג'רבוע ודאוד הואשמו בעבירות רבות של מעשה טרור של ניסיון רצח ומעשה טרור של הצתה. ראאד ג'רבוע הואשם בעבירות רבות של סיוע למעשה טרור של הצתה ושיבוש הליכי משפט. התיק, שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמצא כעת באמצע שלב ההוכחות.
האירועים שמיד אחרי הפרעות
פחות משבועיים לאחר הלינץ' ביגאל יהושע ז"ל בלוד, כשהרוחות יחסית נרגעו, המבצע הצבאי הסתיים, והחיים בערים המעורבות ניסו לחזור לשגרה, המציאות הייתה אחרת. מספר ערבים יידו בקבוקי תבערה לעבר בתים בשכונת חב"ד בעיר. אחד מבקבוקי התבערה נחת בחצר בית וגרם לנזק. שמונה תושבים ערבים מלוד נעצר והוגשו נגדם כתבי אישום.
תיעוד: בקבוקי תבערה הושלכו לעבר דירה של משפחה יהודית בלוד
שלושה נאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון, והושת עליהם עונש מאסר בפועל שנע בין שנה ל-20 חודשים. השלושה לא היו מעורבים בפועל ביידוי בקבוקי התבערה, אלא רק בשלבים המוקדמים של תכנון וסיוע בייצור בקבוקי התבערה.
שלושת הנאשמים המרכזיים בתיק, שני צעירים בני 19 ונער, הואשמו בין היתר במעשה טרור של ניסיון רצח. משפטם, כמו גם משפטו של נאשם נוסף בן 20, מתנהל וטרם הגיע לשלב ההוכחות. נאשם נוסף, נער, הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירה של מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור.
יומיים לאחר מכן נדרס למוות בעיר השכנה רמלה דסטאו ביסט ז"ל, בן 74. הוא ליווה שני קרובי משפחה אל תחנת האוטובוס ונדרס על ידי רוכבי אופניים חשמליים ערביים, שנמלטו מהמקום. הוא פונה לבית החולים, שם נקבע מותו.
למשטרה לקח זמן רב לחקור את האירוע. עדויות קרובי המשפחה נלקחו רק לאחר התעקשות בתו של ביסט, ורק עשרה ימים לאחר שנרצח הגיעו השוטרים לזירת האירוע ואספו את תיעוד מצלמות האבטחה.
בעוד המשפחה טענה מההתחלה כי מדובר ברצח על רקע לאומני, הקשור לפרעות שהסתיימו לא מכבר, המשטרה טענה בתחילה שמדובר בתאונת דרכים, אך בשלב מאוחד עצרה שני חשודים, צעירים ערבים מרמלה, בחשד לביצוע רצח. במשטרה טענו כי אין ראיות המלמדות מה הרקע לרצח. שני החשודים שוחררו בהמשך מחוסר ראיות.
המשפחה ביקשה לערב בחקירה את חוקי שב"כ בטענה שמדובר באירוע לאומני, אבל בארגון הוחלט שאין די ראיות שמצביעות על כך שמדובר בפיגוע. המשפחה, באמצעות עו"ד אריאל מטרי וחיים בלייכר מארגון חוננו, ביקשה למנות שופט חוקר. השופט החוקר טל הנר מבית משפט השלום בראשון לציון מונה לבחון את כל חומר החקירה וביקש את תגובת שב"כ. המשפחה ביקשה מהשופט לברר אם המשטרה העבירה לשב"כ את כל החומר שבידה, אך השופט סירב בעקבות עמדת המשטרה.
בעקבות כך הגישה המשפחה עתירה לבג"ץ נגד המשטרה, השופט החוקר ושב"כ בבקשה להוצאת צו על תנאי שיורה מדוע השופט החוקר לא מורה למשטרה להציג בפני שב"כ את כל חומרי החקירה, ולנמק מדוע שב"כ לא מעורב בחקירה. הדיון בעתירה ממתין בימים אלו לתשובת המדינה.
