10 צפייה בגלריה
מימין למעלה: חתימת הסכמי אברהם, פסגת שארם, הרצוג באנקרה ואלהרר ושר האנרגיה הטורקי
(צילום: AFP)
שר החוץ יאיר לפיד יארח בשבוע הבא בישראל את מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן יחד עם שרי החוץ של איחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. את המפגש שיתקיים בראשון ובשני מגדירים במשרד החוץ "פסגה מדינית היסטורית וראשונה מסוגה", כשבפועל מדובר בציון דרך נוסף בשרשרת האירועים שהחלה ב-13 באוגוסט 2020 - אז הודיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על הסכם שלום היסטורי עם איחוד האמירויות.
זמן קצר אחרי איחוד האמירויות, הצטרפו גם בחריין ומרוקו למה שכונה "הסכמי אברהם" - וגם וסודן, שאיתה בינתיים ההסכמים מתקשים להמריא בשל אי היציבות הפוליטית בתוכה. סעודיה, המדינה החשובה באזור, נתנה הסכמה שבשתיקה למתרחש, ואף אפשרה למטוסים ישראליים לטוס מעל שטחה בדרך למפרץ ואת פרסום פגישתו של נתניהו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
ביוני 2021 התחלפה הממשלה בישראל, אך גם מאז מתפרסמים מעת לעת דיווחים על מגעים כלשהם לנורמליזציה בין ישראל למדינות מוסלמיות נוספות. בנוסף, הממשלה הנוכחית הצליחה להוביל להתחממות משמעותית ביחסים עם טורקיה, ירדן ומצרים, שם נראה לראשונה זה זמן רב דגל ישראל, בפסגה שהתקיימה בשארם א-שייח בין ראש הממשלה נפתלי בנט, הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי ויורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד.
בעת האחרונה, וגם על רקע השינוי ביחס למגפת הקורונה, פגישות מדיניות בין מנהיגים ישראלים לערבים הפכו לשגרה - כשבנט, הנשיא יצחק הרצוג, שרים ואנשי צבא בכירים כבר ביקרו וחתמו על הסכמים במצרים, בחריין, איחוד האמירויות, טורקיה, ירדן, מרוקו וייתכן שגם במדינות נוספות. בארמונות בבחריין, בטורקיה ובאמירויות התנוססו דגלי ישראל ונשמע המנון "התקווה" בזמן שמנהיגים ישראלים ומוסלמים לחצו ידיים, כשגם במצרים התנוסס לאחרונה דגל ישראל במהלך פסגת שארם - ובנט אפילו לן לילה אחד במדינה.
10 צפייה בגלריה
"רוח המפקד של א-סיסי מחלחלת יפה במצרים". הפסגה בשארם
(צילום: סוכנות הידיעות של איחוד האמירויות WAM)
הסיבות להתחממות ביחסי ישראל והעולם הערבי הן רבות ומגוונות, ולעיתים משתנות בין מדינה למדינה. כך למשל, ישראל מספקת מים לירדנים, ששמחו גם על חילופי הממשלה בישראל אחרי מתיחות ממושכת בין המלך לנתניהו - שיש הטוענים שהייתה נדבך מרכזי באי-חידוש ההסכם בעניין מובלעות צופר ונהריים; המצרים מעוניינים מאוד בתיירים הישראלים, וקו חדש ייחנך מנתב"ג לשארם א-שייח; האמירתים חתמו על שורת הסכמי סחר עם ישראל, ומתעניינים מאוד בחדשנות ובהיי-טק הישראלי.
לסיבות אלה, כמובן, יש להוסיף גורמים רבים אחרים - אך נראה כי ישנם שני דברים עיקריים לשינוי הכיוון בשנתיים האחרונות: האיום האיראני והגז הישראלי.
"חיים באזור שמדבר אנרגיה"
בימים של מחירי אנרגיה עולים, לישראל יש נכס אחד חשוב: גז, והרבה ממנו. ייצוא הגז הישראלי למצרים הזניק את הרווחים מאסדת לווייתן לשיאים חדשים, כשבמקביל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מובילה את מדינות אירופה לחפש אלטרנטיבה לגז הרוסי - וגם כאן יש שיתוף פעולה ישראלי-מצרי.
מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר כי "בשנה האחרונה די ברור שדיפלומטיית האנרגיה הפכה למרכיב חשוב בבניית העוצמה של מדינת ישראל ויחסי החוץ שלה. זה ניכר גם באזור שלנו - במערכת היחסים עם מדינות האזור, כמו מצרים, ירדן ומדינות אחרות, וגם מערכת היחסים שלנו עם המעצמות היותר גדולות, כמו האיחוד האירופי וארה"ב. הנושא האנרגטי עולה בהרבה מאוד שיחות.
"אנחנו חיים באזור שמדבר אנרגיה", הוסיף שילת. "נורא קל לדבר עם איחוד האמירויות, כי הם מדברים אנרגיה - נפט וגז. וגם כשהאנרגיה היא מתחדשת קל ליצור שפה משותפת איתם".
רוב תעבורת הגז היא באמצעות צינורות, מה שמחייב קשר הרבה יותר הדוק בין המדינות שבשטחן עוברות תשתיות הצנרת. מערכת היחסים עם מצרים בנויה, בין היתר, על תשתיות שישראל ומצרים בונות יחד, שמטרתן להעביר גז מישראל למצרים. "הגז כמובן הוא התשתית שעליו נבנית מערכת יחסים מאוד טובה", ציין שילת.
במשרד האנרגיה רואים בצעדה המפורסמת של א-סיסי לעבר השרה קארין אלהרר סימן מובהק לשינוי במעמד ישראל. "היו שרים מאיחוד האמירויות וירדן, עצם ההזמנה הייתה יוצאת דופן", אמר שילת. "העובדה שא-סיסי ניגש אליה באופן אישי הייתה מרגשת, אבל זו לא מחווה שהיא רק ג'נטלמנית - רואים שזה מחלחל למקבלי ההחלטות המצרים. כשאתה עובד מולם, אתה נפגש עם שרים אחרים, ורואה שהם פתוחים לסייע ולעזור. רוח המפקד מחלחלת יפה".
א-סיסי חוצה את כל האולם - ומברך את אלהרר
10 צפייה בגלריה
לא רק מים. לפיד ומלך ירדן עבדאללה
(צילום: AFP PHOTO / JORDANIAN ROYAL PALACE / YOUSEF ALLAN)
טורקיה גילתה עניין אף היא במאגרי הגז הישראליים - וכעת, עם ביקור הרצוג בטורקיה ודברי ארדואן על ביקור אפשרי של בנט, התחדש העניין. עדות לכך ניתן היה לראות בכנס העולמי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), שאליו הגיעו שרי אנרגיה ממגוון רחב של מדינות. זו הייתה הפעם הראשונה שישראל משתתפת בכנס של ארגון האנרגיה של מדינות ה-OECD, ושר האנרגיה הטורקי ניגש לשרה אלהרר וביקש תמונה. "השר אמר שהוא מעוניין מאוד להגיע לארץ", אמר גורם שהיה בכנס. כמובן שנשאלת השאלה למה שר האנרגיה הטורקי רוצה להגיע לישראל? התשובה היא גז, שכן ברור לכל שזו ליבת העניין הטורקי המתחדש בישראל.
שילת ציין גם כי "יש הרבה מאוד עניין באפשרויות הפיתוח של הגז הישראלי וביכולת שלנו לסייע לאירופה במצוקה שהיא נמצאת בה". ישראל אומנם לא מחוברת בצינור לאירופה, אבל במשרד האנרגיה אומרים כי הדבר מהווה פוטנציאל לשיתוף פעולה עם המצרים: למצרים יש מתקני הנזלה (הפיכת הגז לנוזל), כך שניתן להוביל ממנה גז במכליות לאירופה, שם יש מתקני גיזוז (התהליך ההפוך של הפיכת הנוזל לגז). "אחת האסטרטגיות של אירופה היא ללחוץ על האנרגיות מתחדשות", אמר שילת, "אבל בטווחים קצרים יש שלוש מדינות שמהן יוכלו האירופאים לקבל גז. לקטאר יש מתקני הנזלה גדולים, ויש את ארה"ב ומצרים. האפשרות המצרים אומרת, בין היתר, גם גז ישראלי שיונזל במצרים ויועבר לאירופה. ללא ספק אנחנו חלק מהאסטרטגיה לגמילה מהגז הרוסי. יש שיתופי פעולה גיאופוליטיים מעניים עם המצרים. אנחנו, המצרים והאיחוד האירופי עובדים יחד - מה שנראה עד לפני כמה שנים כמדע בדיוני".
בתרחיש מסוים, הגז הישראלי עשוי להגיע עד לבנון: ישראל, נזכיר, מזרימה גז למצרים - כשחלק מהגז מוזרם דרך ירדן. במקביל להזרמת הגז הישראלי, המצרים והאמריקנים רוצים לשפץ צינור גז שיוצא מירדן ומגיע לסוריה וללבנון, כדי להזרים גז ללבנון שנמצאת במשבר. כפועל יוצא מכך, ייתכן שגז ישראלי יוזרם ללבנון - אך בפועל אין לכך קשר ישיר לישראל, שכן המצרים ינהלו את משק הגז שהם קונים כפי שהם רוצים. אלהרר עצמה אמרה בינואר כי ישראל לא מתעניינת בנקודת האספקה הסופית של הגז שנמכר למצרים.
בין ישראל ללבנון, אגב, מתנהלים מגעים ממושכים ולא מוצלחים בסוגיית גבולות המים הטריטוריאליים שלהן. לבנון סובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - וזקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי בשטחים אלה יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, וכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר, מסרה כי "חיזוק קשרים עם מדינות ערב המתונות היא חלק מרכזי ממדיניות הממשלה. בחודשים שחלפו מאז הוקמה קידמנו שיתופי פעולה וחתימה על הסכמים בתחומי סחר ואנרגיה. בחודשים האחרונים חתמנו שורה של הסכמים בתחום האנרגיה - הסכמי חשמל תמורת מים שחתמתי עם ירדן, איחוד האמירויות וארצות הברית, הסכמים להגדלת ייצוא הגז הטבעי למצרים ועוד שורה של הסכמים החשובים לא רק למיצובה של ישראל כשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה העולמי, אלא גם ליצירת בטחון אנרגטי לישראל בשגרה ובחירום".
האיראנים באים
ביקור בלינקן מחר יתקיים כשברקע חשש הן של ישראל והן של מדינות המפרץ הסוניות, בראשן איחוד האמירויות וסעודיה, מהשלכות של האפשרות לחידוש הסכם הגרעין מול איראן והסרת הסנקציות האמריקניות עליה. אתמול אמר היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן ג'ייק סאליבן שישנן עדיין בעיות בדרך להשלמת ההסכם עם איראן - והוסיף כי "אם הדיפלומטיה לא תצליח, נעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם שותפינו הבינלאומיים כדי להגביר את הלחץ על איראן".
לאור חתירת ארה"ב להסכם, הפגישה השבוע בעיירת הנופש בחצי האי סיני בין בנט, א-סיסי ובן זאיד הייתה חלק מארכיטקטורה ישראלית שלמה של כיתור האיראנים. זה כולל את כל הכוחות האזוריים, ובהם אפילו טורקיה, ונעשה בגיבוי אמריקני. בפסגה המשולשת בשארם א-שייח דנו המנהיגים בשיתוף פעולה בין המדינות בשורה של נושאים, כולל הנושא הביטחוני והאפשרות של הגנה אזורית מול איומי הכטב"מים האיראניים, הטילים ואיומי טרור אחרים. בנט הציג את החזון שלו להגנה אזורית אווירית בכל מיני ממדים, כולל במערכת הלייזר שמערכת הביטחון מפתחת.
האמירתים, כמו ישראל, כועסים על הדיווחים שלפיהם ארה"ב שוקלת להוציא את משמרות המהפכה של איראן מרשימת ארגוני הטרור. הם כועסים גם על כך שארה"ב מסרבת להחזיר לרשימת הטרור את המורדים החות'ים מתימן, על רקע ירי הטילים התכוף שלהם לעבר סעודיה והאמירויות. רק אתמול, למשל, הותקפו מתקנים של חברת הלאומית הסעודית בדרום המדינה ותחנת חשמל בדרום-מערב שלה. החות'ים, המגובים על ידי איראן, שיגרו מתחילת השנה כמה פעמים טילים בליסטיים לעבר האמירויות, בין היתר במהלך ביקורו ההיסטורי במדינה של הנשיא יצחק הרצוג.
פגישת אסד ובן זאיד באיחוד האמירויות
מדינות המפרץ חוששות כאמור מהסכם אפשרי בין ארה"ב לאיראן, ובצל החשש הזה נראה שהן פועלות כעת "להרגיע" זירות מתיחות אחרות במזרח התיכון, כמו סוריה. כך, לפני הגעתו לשארם א-שייח, יורש העצר של האמירויות נועד עם הרודן בשאר אסד, שביקורו באמירויות היה הביקור הראשון שלו במדינה ערבית כלשהי מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה לפני 11 שנה. בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון ובעל אוריינטציה פרו-סעודית, דווח לאחרונה כי מאחורי ההתקרבות הערבית המחודשת לסוריה עומד הרצון לדחוק החוצה את איראן. בעיתון נחשפה תוכנית מרשימה של המדינות הערביות שתתבצע כביכול "צעד אחר צעד" – התקרבות ערבית בתמורה לדחיקת איראן והכרה באינטרסים של רוסיה בסוריה.
האסטרטגיה של בנט בסוגיה האיראנית בנויה על אפשרות של חזרה להסכם הגרעין או אי-חזרה להסכם. ההסכם כולל אמנם פאוזה קצרה לנושא העשרת האורניום, אך לא משחרר מהתוקפנות האזורית של איראן והיבטים אחרים של תכנית הגרעין. לכן, עמדתו של בנט היא שעדיף שלא יהיה הסכם - ועדיף ליצור ברית אזורית שתתמודד עם איראן בכל הממדים.
עם זאת, חשוב להדגיש: במדינות המפרץ חוששים מכך שארה"ב מפקירה את ביטחונן בחתירתה להסכם עם טהרן, ולכן פועלות להבטיח את עתידן באמצעות הידברות עם כל השחקנים באזור, ובהם גם היריבה איראן בכבודה ובעצמה, לאחר שנים של עוינות.
פורסם לראשונה: 21:33, 25.03.22
