עדיין לא ברור מתי תחל ישיבת הממשלה שבה אמורים השרים להצביע על הפטור מגיוס - כשבמקביל מנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו דיונים מרתוניים, בזמן המלחמה, כדי לפתור את המשבר שנוצר.
לנתניהו דד-ליין ברור להעברת החוק, שכן עד מחר צריכה המדינה להשיב לבג"ץ על העתירות שהוגשו בנושא - אך גם בקואליציה שלו גוברת ההתנגדות למתווה. בשעות האחרונות כינס ראש הממשלה גם פגישה משולשת עם שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שעומדת על כך שיהיו יעדים מספריים לגיוס כדי שתוכל להגן על החוק בבג"ץ.
בישיבה עם היועמ"שית עלה היעד של 2,500 מתגייסים חרדים בשנה - אבל מיד לאחר הפרסום על כך בכלי התקשורת, ראש הממשלה מיהר להבהיר כי לא מדובר ביעד גיוס שהציב. לדבריו, המספר מייצג "את מספר המשרתים הנוכחי בכל המסלולים הקיימים של שירות צבאי ואזרחי". השאלה שתישאר פתוחה בכל מקרה, כנראה, היא מי מוגדר "חרדי" שמתגייס מכורח החוק החדש.
בינתיים ישנה תסיסה בקואליציה ובממשלה סביב הכוונה לאשר את החוק. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי החוק מחייב שיפור - והדגיש: "מי שלא לומד ויוצא לשוק העבודה, חייב להתגייס. זה יותר ממחצית מהגברים החרדים. זה חיוני לכלכלה ויוסיף למערכת הביטחון עשרות אלפי חיילים בשנים הקרובות".
שר העלייה והקליטה מהציונות הדתית, אופיר סופר, אמר היום בכנס של משרדו כי יש צורך ממשי להכניס יעדים מספריים לחוק הגיוס - כפי שאומרת גם היועצת המשפטית לממשלה. "אנחנו צריכים מהלכים אמיתיים של ממש, להגיד שעד הקיץ אנחנו מגייסים 3,000 אנשים", אמר.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, אמר כי ישנם ניסיונות "לעקוף את תקנון הכנסת" ולמנוע דיון בוועדה על החוק. "אני לא יודע מה יהיה בממשלה, אבל אני שומע שיש שם כל מיני דיונים מרתוניים על חוק הגיוס", אמר. "לצערי אני מתחיל לשמוע שמועות שמתכננים איזשהו ניסיון לעקוף את ועדת חוץ וביטחון, כי כנראה שהוכחנו בשנה האחרונה שאנחנו לא חותמת גומי של הממשלה".
מנגד, חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית אמר היום בריאיון ל-ynet כי "לא רציני לחשוב שאנחנו יכולים לגייס את החרדים". לדבריו, "אנחנו שם לחלוטין, אבל אנחנו פשוט יודעים שלגייס את החרדים זה לא רק עניין שתלוי בצעד פופוליסטי כזה או אחר שנעשה היום - זו בעיה שקיימת 75 שנה במדינת ישראל, ולא הצליחו לפתור אותה עד היום. אני חושב שלפתור אותה מהיום למחר זה יומרני".
לטענת אדלשטיין, בממשלה "מתכננים כל מיני ועדות קואליציוניות, סיעתיות, מתבססים על כל מיני תקדימים שהיו סביב חוק הגיוס". הוא הבהיר: "אני רוצה לומר בצורה חד משמעית - מחוץ לחדר הזה אין חברי כנסת שיש להם את התמונה של כוח אדם, של דרישות תקציביות, של עליות, של צורך בחיילים לבט"ש וכל הדברים שהם הכי רלוונטיים לצרכים של מערכת הביטחון. לכן כל ניסיון לעקוף את תקנון הכנסת ולמנוע מוועדת החוץ והביטחון לטפל בחוק הגיוס, אם וכאשר יבוא, ייתקל בתגובה הולמת. אני אומר את זה כאן ועכשיו לפני שמישהו עלה על המסלול הזה, זה לא יהיה סימפטי לאף אחד שינסה לעשות את הדבר הזה".
המתווה המקורי שהוצג לחרדים היה נוח עבורם, שכן לא כלל יעדים מספריים של כמה חרדים בדיוק יתגייסו - אך היועמ"שית הבהירה כי בלעדיהם לא ניתן יהיה להגן על החוק בבג"ץ. החרדים, מצידם, מסרבים שיוכנסו לחוק מספרים - ונתניהו אף העלה חשש שלא ניתן יהיה לעמוד בדרישותיהם. כך, ההבטחה המקורית שניתנה להם - לגיבוש עקרונות כלליים שיאפשרו תשובה לבג"ץ שתעניק זמן נוסף לממשלה - נתקעה.
גם השרים ניר ברקת, עמיחי שיקלי, אבי דיכטר ומיקי זוהר הביעו בפני נתניהו התנגדות לחוק, אבל עדיין לא ברור כיצד יצביעו בממשלה. חברי כנסת נוספים בקואליציה, וגם שרים, לא תומכים במהלך. שרי המחנה הממלכתי יתנגדו לחוק, וכך גם שר הביטחון יואב גלנט - שהדגיש כי הוא לא הובא על דעתו. מנגד, לשכתו של גלנט הוציאה היום הודעה שבה הכחישה פרסומים שלפיהם הוא הורה לאנשי המקצוע במשרדו "לא לשתף פעולה עם משרד ראש הממשלה ומזכירות הממשלה". גלנט הדגיש כי יתמוך רק בהצעה שתעלה בהסכמת כל חלקי ממשלת החירום.
מוקדם יותר נחשף ב-ynet כי במסגרת הניסיונות להשיג לגיטימציה רחבה יותר לחוק, הציעו בקואליציה "דיל" לגדעון סער - שלפיו יצורף לקבינט המלחמה בתמורה לתמיכתו בפטור מגיוס. סער סירב, ובכיר בקואליציה תקף: "פוליטיקה זו לא תוכנית כבקשתך. אי אפשר רק לקבל בלי לתת".