השתלטות הטליבאן על אפגניסטן תוך כדי הנסיגה האמריקנית מזכירה נשכחות. כך השתלטה תנועת האחות של הטליבאן, חמאס, על רצועת עזה, לאחר הנסיגה הישראלית. נכון, אז זה קרה שנתיים אחרי הנסיגה. אולם הקריסה המהירה של שלטון הרשות הפלסטינית בהנהגת פתח ברצועת עזה הייתה קדימון לקריסת הממשל האפגני בשבועות האחרונים. אולם בעוד ארה"ב שוכנת הרחק מאפגניסטן, לנו יש גבול משותף עם רצועת עזה, ואת תוצאות אשליית ה"שגר ושכח", או אם תרצו "התנתקות", אנו חשים על בשרנו עד היום. אם ישראל תיסוג מיהודה ושומרון ותקום מדינה פלסטינית עצמאית, גם עליה ישתלט חמאס במהרה, וגוש דן יהיה באחת לעוטף חמאסטן.
למה גבולנו עם הרשות הפלסטינית שקט יחסית ושונה מגבולנו עם רצועת עזה? הסבר מקובל הוא שברשות שולט פתח בעוד ברצועת עזה – חמאס. יש הקוראים לישראל "למוטט את שלטון חמאס ולהשליט שם את פתח", כאילו בנינו הם בשר תותחים של אבו מאזן וחבורתו. הטוענים זאת מתעלמים מהעובדה שהסיבה לכך שפתח עוד שולט ברשות היא שכבר 15 שנה אבו מאזן מסרב לקיים בחירות כי הוא יודע שניצחון חמאס בהן מובטח.
הסיבה להבדל במצב הביטחוני ברשות הפלסטינית וברצועת עזה אינה שלטון פתח מול שלטון חמאס. הרי כשישראל נסוגה מן הרצועה ועקרה את גוש קטיף ב-2005 רצועת עזה הייתה חלק בלתי נפרד מהרשות בהנהגת פתח. גם בשנתיים שבין ההתנתקות לעליית חמאס תושבי הנגב המערבי הותקפו ברקטות.
ההבדל הביטחוני בין הרשות לרצועת עזה לא נובע מזהות המפלגה השלטת בשתי הישויות, אלא מכך שביהודה ושומרון השליטה הביטחונית חזרה לידינו, וברצועת עזה לא
כך היה גם ביהודה ושומרון. מרגע שישראל נסוגה מאזור A והוקמה הרשות הפלסטינית היא הייתה בסיס טרור ושיגור מחבלים מתאבדים שזרעו מוות, הרס ואימה ברחובותינו. כל עלייה על אוטובוס, כניסה למסעדה או לבית קפה הייתה הימור ברולטת החיים. פיגוע התאבדות רדף פיגוע התאבדות.
אחרי יותר מ-1,000 נרצחים והתערערות הביטחון, ישראל יצאה למבצע "חומת מגן" (2002) שבו היא מוטטה את תשתית הטרור. המבצע יצר חופש פעולה לצה"ל ולשב"כ ברשות. היא ממשיכה לנהל את חיי הפלסטינים, אך מבחינה ביטחונית כוחות הביטחון של ישראל פועלים בתוכה כדי להגן על שלום אזרחי ישראל.
אורי הייטנראביהו שפיראההבדל הביטחוני בין הרשות לרצועת עזה לא נובע מזהות המפלגה השלטת בשתי הישויות, אלא מכך שביהודה ושומרון נערך מבצע "חומת מגן" והשליטה הביטחונית חזרה לידינו, וברצועת עזה לא. במאי 2002 אמור היה להתבצע שלב ב' של המבצע – ברצועת עזה. כלוחם בחטיבת הצנחנים הדרומית גויסתי בצו 8 לפעולה. במשך כמה ימים התאמנו בצאלים למשימה שלנו – פריצת ציר פילדלפי. ברגע האחרון הפעולה בוטלה. אנו הועברנו לטול כרם. ההבדל בין המצב הביטחוני בנתניה שבקרבת טול כרם לשדרות שבקרבת הרצועה נובע מכך שבטול כרם התבצע "חומת מגן" וברצועה – לא.
אי אפשר להשאיר את המצב ברצועה כמות שהוא ולצאת שוב ושוב ל"סבבים" בעזה שאינם משנים את המצב. על ישראל לבצע ברצועת עזה את "חומת מגן 2" ולהחזיר לצה"ל את חופש הפעולה בתוכה נגד הטרור.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
