יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ויו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג', שמאגדים תחתיהם את כל ראשי הרשויות בישראל, תקפו את הכוונה להעביר את חוק הרבנים בכנסת - אחרי שכבר נבלם בקיץ שעבר.
"נדהמנו לגלות שדווקא בימים אלו בעת מלחמה, תושבים מפונים, והיערכות להסלמה בצפון, החליטו להעלות את חוק הרבנים בנוסח הלא מוסכם כלל ועיקר לסדר היום", מסר ביבס. "הזוי שיש מי שחושב שזהו העיתוי הנכון והדבר הדחוף ביותר לעסוק בו. במקום לתמוך ברשויות שדואגות לעורף מנסים להטיל גזרות נוספות שיכבידו עוד יותר על קופות הרשויות שגם כך עומדות בפני קריסה".
במכתבו עם שי חג'ג' כתבו השניים כי "קיבלנו בהפתעה מוחלטת ובתרעומת רבה את ההודעה על קיומו של דיון המשך בהצעת החוק שבנדון, בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
לדברי השניים, "דיון זה נקבע תחת דיון אחר שהיה קבוע לאותו המועד, וזאת לאחר שיו"ר הועדה הודיע קבל עם ועדה, על החלטתו לעצור את הליכי החקיקה, בשל כך שהמדינה מצויה בעיצומה של מלחמה, משבר כלכלי ושסע וקרע בעם, ולאחר שכתוצאה מעצירת הדיונים הללו וחרף מחאות רבות, החליט השר לשירותי הדת לפרסם טיוטת תקנות שנועדו לשנות את ההסדר הקיים כיום בדין, ואף קיים עמנו דיוני-עומק מקצועיים לצורך הגעה להסכמות על מתווה מקובל".
"האמור לעיל אינו בבחינת הרצאה היסטורית של הלוך הדברים", הוסיפו. "מדובר בהתנהלות תמוהה, בלשון המעטה, שלמעשה מעידה על נחישות דורסנית, שאינה יכולה להיות עניינית בשום אופן וצורה. בכל הכבוד, איננו יכולים להבין כיצד נדמה למישהו בשלטון המרכזי, דווקא בימים אלה של מלחמה, תושבים מפונים, והערכות להסלמה בצפון, לעסוק דווקא בחוק שעניינו במינוי רבנים, הוספת משרות ומטלות תקציביות שיכבידו עוד יותר על קופות הרשויות שגם כך עומדות בפני קריסה בניסיונן לדאוג לתושבים ולחוסן העורף".
השניים תקפו: "ריצת האמוק הזו לקראת השלמת חקיקה ויהי מה, אינה יכולה להיתפס אחרת חוץ מעסקנות פוליטית".
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני ערים, רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות), שיזמו ח"כ ארז מלול מש"ס ושמחה רוטמן, קובעת לראשונה הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני ערים, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד. לפי הצעת החוק, השר לשירותי דת, כיום השר מיכאל מלכיאלי מש"ס, יקבע את הצורך במינוי רבני שכונות, מה שעלול להוביל למינויי מקורבים ותוספת תקנים בניתוק מצורכי הקהילה המקומית.
לפי ההצעה, הסמכות שהייתה קודם לכן של הרשויות המקומיות, תעבור למשרד לשירותי דת וכך יבוצעו מינויים בהתאם לשיקולים של המשרד והשר העומד בראשו. בנוסף, הצעת החוק תייצר מאות משרות רבנים חדשות, מאחר שלפיה על כל 50 אלף תושבים יהיה אפשר למנות רב שכונה אחד או יותר. הצעת החוק צפויה להגדיל מכמאה רבני שכונות שיש היום לקרוב לאלף רבנים, על פי ההערכות, וזאת בעיקר על חשבון כספי הרשות המקומית. סעיף נוסף בהצעת החוק קובע לראשונה שכל רבני השכונות ורבני הערים, כפופים לרבנות הראשית וזה אומר שייקבעו הכללים שלהם בלבד.
כמו כן קובע החוק כי רבני יישובים ורבנים אזוריים יתמנו רק בהסכמת התושבים המקומיים. עוד קובע החוק את משך הכהונה לרבנים שימונו לאחר כניסתו לתוקף, כך שרבני עיר יכהנו עד גיל 75 ורבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות יכהנו עד גיל 70, ללא אפשרות בחירה מחודשת, מה שעלול להוביל לכהונה ממושכת של עשרות שנים. שינוי נוסף הוא שרבני יישובים ורבנים אזוריים, בדומה לרבני ערים, ייבחרו על-ידי גוף בוחר ולא ועדה כפי שנעשה כיום.
הדרישות של ראשי הערים
חג'ג' וביבס הבהירו: "אנו מתנגדים לכל שינוי בהרכב הגוף הבוחר את רבני הערים. רב העיר מגיע מקרב הקהילה והמקום, וצריך להיות מקובל עליהם, בבחינת "עשה לך רב". תושבי הרשות המקומית הם אף אלה שנושאים בשכרו של רב העיר (באמצעות הרשות המקומית) לא נסכים להכנסת גורם בוחר מבחוץ, חשוב ורם מעלה ככל שיהיה להליך, בחירתו של רב העיר".
השניים גם הביעו התנגדות לשינוי ייצוג הנשים בהרכב האספה הבוחרת, ולהפחתת השיעור המינימלי של נשים היושבות בהרכב האספה הבוחרת את רב העיר - מ-40% לשליש בלבד. "החוק הקיים מלכתחילה מפלה את הנשים כאשר ייצוגן עומד על 40%, בעוד שהן מהוות כ-50% מהאוכלוסייה", כתבו השניים. "התקנות שפורסמו מבקות להרע אף יותר את ייצוגן באספה הבוחרת. לא ברור לנו מה הטעמים לשינוי זה, ולא מצאנו כל נימוק ענייני לכך. דווקא בתפקיד החשוב של רב העיר, שיש לו השפעה גדולה על תושבי ותושבות הרשות המקומית, חיוני לתת ביטוי משמעותי ושוויוני ככל האפשר לשני המגדרים".
השניים הוסיפו: "אנו דורשים להעמיד את גיל הפרישה של רב העיר, על 67 שנים, או לאחר 10 שנים כהונה, לפי המוקדם מהם". בנוסף, אמרו כי הם מתנגדים "לחוק שמבקש לאפשר מינוי רבני שכונות (גם לא ע"י הסמכת המשרד להתקין תקנות בנושא(, לאחר שהמדינה כבר הבינה כי מדובר במשרה שאין לה שום סיבה ושום נחיצות, וכבר הודיעה לביהמ"ש על הפסקת מינויים חדשים".
חג'ג' וביבס חתמו את מכתב - שנשלח גם לשר הפנים משה ארבל ולגורמים נוספים: "אנו קוראים לכם לגלות אחריות כלפי עם ישראל, ולעצור את קידומה של החקיקה המפלגת הזו, בוודאי בתקופה רגישה שכזו, ותחת זאת לפעול לגיבוש הסדרים שיקודמו בזמנים בהם יש פניות לנושאים חשובים אלו, ובהסכמות רחבות ככל הניתן".
רן קוניק, ראש העיר גבעתיים, אמר: "120 חטופים עדיין בעזה, מה שלא מפריע לממשלה לבצע בעצמה ובאור יום מחטף פוליטי הזוי. מזל שמתעסקים שם בעיקר, ואולי, מי יודע, זה חלק מהאסטרטגיה למיטוט החמאס, באמצעות מינוי מאות רבני שכונות חדשים על הראש והקופה של תושבי הערים".
גם ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי הגיב בחריפות: "אתם לא מתביישים, חזרתם לחוק הרבנים? אין מלחמה? אין קורבנות? אין חטופים? אין משבר כלכלי? לאן עוד תגיעו? 'אֶת־הַֽחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֨רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֨חַת֙ לֹ֣א הֲשֵֽׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָֽאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם', אבל בג'ובים התעסקתם".
ביקורת על החוק השמיעו גם ח"כים בליכוד. ח"כ דן אילוז ציין: "אני מתנגד בתוקף לחוק הרבנים שחוזר לדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, חוק שמחליש את הרשויות המקומיות במינוי רבנים במקום לחזק אותן. הרשויות המקומיות צריכות להיות חזקות הרבה יותר, לא פחות. הכיוון צריך להיות פחות ריכוזיות ויותר כוח לראשי ערים ולרשויות המקומיות. כמו כן, רבנים צריכים להיות קשובים לציבור שהם משרתים ולהכיר את הקהילה שלהם לעומק. הכיוון צריך להיות פחות כוח לגורמים ריכוזיים ברמה הארצית והרבה יותר כוח לרשויות המקומיות ולקהילות".
הוא הוסיף: "בכל מקרה, זמן מלחמה הוא לא הזמן לקדם חוק שנוי במחלוקת שכזה, שנותן לציבור תחושה עמוקה כאילו אנחנו מתנהגים בעסקנות במקום להתעסק במימוש יעדי המלחמה. אני קורא לממשלה לעצור את קידום החוק הזה ולתת עדיפות לנושאים שבאמת חשובים לציבור הישראלי".
בהכנת הכתבה השתתפה יעל צ'כנובר
