1 צפייה בגלריה
סיור בקיבוץ בארי
סיור בקיבוץ בארי
מבנים שרופים בקיבוץ בארי אחרי טבח 7 באוקטובר
(צילום: דנה קופל)
בתגובה ל"אל תשתמשו במילה 'שואה' בקשר לטבח" מ-20 באוקטובר
בימים קשים כאלו זה עלול להיראות מיותר להתווכח על סמנטיקה, אבל זה לא מיותר כלל. אני מעוניינת להתייצב מול הטענה שלא צריך להשוות את טבח 7 באוקטובר לשואה, ולומר בבירור: חייבים להשוות. הנה כמה נקודות חשובות:
הגדרה: אצל הנביאים בתנ"ך (ישעיהו, צפניה) המילה "שואה" שימשה לתיאור סכנה מעמים שכנים. בספרים אחרים (איוב, תהילים) היא מבטאת מצוקה, כאב, ייסורים, הרס ופורענות. משנות ה-40 של המאה ה-20 החלה המילה לתאר את ההשמדה של יהודים על ידי הנאצים. אך כאמור, השתמשו בה לפני, ולצערנו עכשיו אנחנו נאלצים להשתמש בה שוב.
מספרים: מי שטוענים שאסור להשוות אומרים שהמילה "שואה" אמורה לתאר רק השמדה במספרים עצומים. אז ראשית, ככל הנראה כ-1,500 נרצחים ביום אחד זה מספר עצום. שנית, כדאי לזכור שבעשורים האחרונים הכירה ישראל בצדק בשואת יהדות ארצות האסלאם בגין רדיפתה במלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה. מספר הנרצחים ב 7 באוקטובר, ביום אחד, גדול מכל מספר הנספים בשואת יהודי צפון אפריקה.
מטרות: מטרת הנאצים הייתה להשמיד את היהודים. מטרות חמאס וארגוני הטרור האחרים שפועלים לצידם זהות אף שבחלק מהמקרים הם משתמשים במילה "ציונים" במקום "יהודים". הם מצהירים על כוונתם להשמיד את מדינת ישראל (וראינו כיצד), ותומכיהם ברחבי העולם מכוונים את החיצים שלהם במובהק ליהודים.
הזדהות: אפרופו, בשבועיים האחרונים אנו עדים להפגנות תמיכה אדירות בפלסטינים – מהמזרח התיכון עד ארה"ב ובריטניה. גם בהפגנות המכוונות לכאורה רק לתמיכה בחפים מפשע ברצועה ניתן לראות שלל צלבי קרס ואלמנטים נאציים אחרים. שמענו קריאות כמו "תזכרו איפה ב-1940" ואחרות, ועל גל האנטישמיות המתחולל ברשתות החברתיות אין צורך להרחיב.
תעמולה: צפייה בסרטונים על קייטנות חמאס מבהירה שהארגון מתחיל את הדה-הומניזציה של יהודים מגיל אפס. מחנכים את הילדים בעזה שהיהודים הם שטן שחייבים לחסל. תהליך האינדוקטרינציה הזה מוכר היטב מגרמניה הנאצית, שם מגיל צעיר תוכננה מערכת החינוך להטמיע הצדקה לג'נוסייד.
שיטות פעולה: כשהיהודים בגטו ורשה הבינו שהסוף מתקרב הם עמלו במשך חודשים כדי להכין לעצמם מקומות מסתור. הם יצרו בונקרים מאולתרים, ציידו מרתפים, הכינו מחבוא מאחורי קירות הבתים – הכל כדי לא לעלות על הרכבות. אבל הנאצים הגיעו לחסל את הגטו בצורה אחרת: הם נכנסו עם להביורים, עברו בית אחר בית ושרפו אותם. חלק מהיהודים נשרפו בחיים, אחרים נאלצו לברוח החוצה לידי הגרמנים. ממעשי הזוועה ב-7 באוקטובר ניכר שהמתכננים שיננו את השיטה. שיטות הפעולה בקיבוצים היו זהות. אנשים נאלצו לברוח החוצה מהממ"דים ואחרים נשרפו בבתיהם. אחת מהם היא חמותה של חברתי הטובה ביותר, אישה מבוגרת שחיה לבד בקיבוץ עין השלושה.
פרופ' ליאת שטייר-לבניפרופ' ליאת שטייר-לבני
שוד: אני תמיד אומרת לסטודנטים שלי שהשואה, מעבר לרצח נתעב של מיליוני יהודים, הוא השוד הגדול בעולם. הנאצים בזזו רכוש במיליארדים. הסרטונים של פלסטינים, על נשם וטפם (כולל זקנים על קביים), שנכנסים לקיבוצים כדי לשדוד ולחמוס, מהדהדים את המוכר.
אפשר להרחיב על קווי דמיון רבים אחרים ובהחלט צריך להשוות. בעלות הברית מיגרו את הנאצים, אבל הרעיון לא נעלם ומאפייניו התגלגלו לתוך ארגוני הטרור, וארגון שמטרתו להשמיד את היהודים הוא ארגון נאצי. שואה היא רעיון, אידאה. חמאס לא מעוניין בפתרון מדיני. הוא רוצה פתרון סופי.
  • פרופ' ליאת שטייר-לבני היא חוקרת זיכרון השואה, המחלקה לתרבות במכללה האקדמית ספיר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il