בשיתוף האיחוד האירופי
בנתב"ג, בשעות השיא של פעילות שדות התעופה, מתחוללת מאחורי הקלעים, בחדרים צדדיים, מלחמה שקטה נגד סחר בבני אדם – תופעה שהתגברה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. בחסות המלחמה, גדל באופן דרמטי מספר הנשים המגיעות מאזורי המלחמה במזרח אירופה, שעולה חשש כי הן קורבנות סחר בבני אדם. מרביתן מתפתות להגיע לכאן בתואנות שווא.
בעקבות זאת השתלבה נעמה סבתו, עובדת סוציאלית בתחום קורבנות סחר בבני אדם וחסרות מעמד בזנות מטעם עמותת "לא עומדות מנגד", בין גורמי האכיפה בנתב"ג, כפנים הידידותיים הראשונים שרואות קורבנות סחר בבני אדם בהגיען אל שערי המדינה. הפרויקט הייחודי התאפשר בזכות תמיכה של האיחוד האירופי – וכעת החליטו סוף-סוף רשויות המדינה לממן אותו.
מצבי מלחמה ואסון ידועים כמערערי יציבות כלכלית ומעוררי צורך בהישרדות של אנשים, ובעיקר של נשים מוחלשות. עד לא מזמן, מי שהקורבנות פגשו בחדרים הללו היו אנשי ביקורת הגבולות, שהיו מזעיקים את אנשי משטרת מרחב נתב"ג, כדי לגרש את הנשים מישראל.
"זה נשמע רע, אבל סביב המלחמה עלתה המודעות לנושא", מציינת סבתו. "שיתוף פעולה בין המשטרה, משרד המשפטים ורשות ההגירה לבין גוף אזרחי הוא דבר שכמעט שלא קורה. אבל היה רגע כזה, שאפשר לנו להיכנס".
בביקורת הגבולות התחילו לפקוח עין על מי שעלולה להגיע לישראל כקורבן סחר ובמשטרה הבינו שהאישה לא רק מסורבת כניסה לישראל, היא גם צריכה לראות גורם טיפולי, וזאת אולי ההזדמנות היחידה שתהיה לה לכך בחייה הקשים. לוואקום הזה נכנסה עמותת "לא עומדות מנגד", שמסייעת לנפגעות ונפגעי מעגל הזנות - אחת האוכלוסיות השקופות והפגיעות ביותר בישראל.
הארגון בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, הצליח להקים מנגנון לזיהוי קורבנות סחר בנתב"ג והציב את העובדת הסוציאלית של הארגון, סבתו, בנמל התעופה.
"כשהתחלתי בתפקיד, שבניתי אותו מאפס, השפה בקרב עובדי הרשויות הייתה מזעזעת. כשהייתי באה, היו אומרים 'איפה הזונה הזאת' ובטוחים שהן רוצות את זה", היא נזכרת. "המטרה שלי, מלבד להיות עם הנשים ברגע המורכב הזה, היא גם להטמיע את התפיסה העכשווית ואת השיח של זנות וסחר בבני אדם, והיחס לנשים האלה, לתוך גופים כמו ביקורת הגבולות והמשטרה".
מה התפיסה הזאת אומרת?
"תפיסה שעליה התבסס חוק איסור צריכת זנות (שאכיפתו החלה ב-2021, מ"ש), שרואה את האישה כלא עבריינית בסיטואציה. מי שעובר על החוק הוא הצרכן. האישה היא אדם במצוקה, שמנסה לשרוד. והמצוקה הזאת התגברה מאוד, מאז תחילת המלחמה באוקראינה".
פנים חתומות, ואז חיבוק תודה
ב-30 ביולי תציין הקהילה הבינלאומית את היום הבינלאומי נגד סחר בבני אדם, אחד מצורות הפשיעה האכזריות בעולם. על-פי נתוני האו"ם משנת 2023, כ-50 מיליון אנשים נמצאים במצב של עבדות מודרנית; כ-25 מיליון מתוכם הם קורבנות סחר בבני אדם. נשים ונערות מהוות כ-70% מהקורבנות המזוהים, ואחד מכל שלושה הוא קטין. גם ישראל אינה חסינה מפני התופעה המחרידה.
מה התדירות שבה את נקראת לנתב"ג?
"אני בעצם כוננית יחידה, 24 שעות ביממה. עד שפרצה המלחמה בישראל הייתי מגיעה בממוצע פעמיים בשבוע לנתב"ג. כשהתחילה המלחמה המספרים פחתו, אבל מהר מאד חזרו לסורם".
איך נראה המפגש הראשון עם אישה בנתב"ג?
"אני מקבלת הודעה מהתשאול של ביקורת הגבולות, עם שם ופרטים שהם הצליחו לאסוף. אני יוצאת לנתב"ג ובדרך פונה לקבוצת מתנדבות דוברות השפה הרוסית. בגלל שזה מהרגע להרגע, אנחנו עושות תרגום טלפוני.
"כשאני פוגשת את האישה במשרדים, אני מתחילה בפרטים מאוד יבשים ופשוטים, כדי לקרקע אותה. איך קוראים לך, בת כמה, מאיפה. ואז אני מתחילה לשאול קצת יותר. מצב משפחתי, אחים, אחיות. לפעמים כבר שם אפשר לזהות איזשהו סיפור אנושי.
"תוך כדי שיחה, אני מנסה ליצור קצה חוט של אמון. אני מבהירה מההתחלה שאני לא מהמשטרה, לא מהרשויות אלא אני פה בשביל להיות איתך, כדי לבדוק אילו זכויות מגיעות לך. אני משתמשת בניסוחים כמה שיותר זהירים".
בשלב הזה הן עדיין לא יודעות מה מצפה להן בישראל.
"נכון, הרבה פעמים הן מכחישות כל קשר לתעשיית המין. הן לא משקרות, הן פשוט במצב של הישרדות. לפעמים הן אומרות, 'זה מה שבאתי לעשות, זאת בחירה שלי, תעזבי אותי'. אני לא קובעת להן מה הולך להיות, אבל אומרת להן שממקרים שאני מכירה, הן לא הולכות להיות מלוות אקסקלוסיביות לגברים עשירים ונאים, אלא להשתכן בדירה עם נשים נוספות, לשכב עם עשרות לקוחות ביום, בשביל רק 50 אחוז מהרווחים, בלי תמיכה, בלי גישה לשירותי רפואה, ולפעמים אחרי שלוקחים להן את הדרכון".
איך הן מגיבות?
"בהתחלה יש בהן משהו מאוד קר, הן מקשיבות בפנים חתומים. אחר כך חלקן מתחילות לשתף, הן מספרות שבאו ממלחמה, שיש להן חובות, שהן צריכות לדאוג לילדים. ואז אני מציעה להן סיוע. לרוב זה גם מפחיד אותן. חלק אומרות לי דברים כמו 'הלוואי שיום אחד אני אצליח לקבל עזרה, אבל כרגע אני לא מסוגלת לצאת מזה'.
"יש כאלה שנשארות בפנים חתומים וכשהן קמות הן נותנות לך חיבוק, ואת מרגישה שהחיבוק ממש מוקיר תודה. זאת סיטואציה שהמטרה המרכזית שלה היא לתת להן תחושה שהן לא לבד, חוסר שיפוטיות ושיש להן אופציות".
שלוש נשים בלוויה
סבתו בת 36, רווקה שמתגוררת בבנימינה, מה שמקל, כנראה, על אורח החיים ככוננית 24/7. היא מעידה על עצמה שיש בכוחה להתמודד עם הסיפורים הקשים שמתלווים למגע יומיומי עם קורבנות סחר בבני אדם. אבל מקרה אחד כמעט ושבר אותה. מדובר בסיפורה של מרינה מלינובסקי (32), קורבן סחר בנשים שנרצחה בתל אביב במרץ האחרון, לכאורה על-ידי ראוף שמילוב, תושב תל אביב עימו הייתה לה היכרות מוקדמת.
"לילה אחד קיבלנו פנייה מאחד מבתי החולים במרכז הארץ, שהגיעה לשם אישה במצב גופני רע, שאין לה תעודת זהות, אין לה דרכון ואין לה נעליים. לפני שהספקתי להגיע לבית החולים היא ברחה משם, יחפה. כעבור חודשיים התקשרו אליי שוב מבית החולים ואמרו שהיא הגיעה שוב, אבל הפעם מורדמת ומונשמת במצב קשה. לא ידעו אם היא תתעורר או לא.
"היא התעוררה מחוקה. היא סבלה מזיהום קשה. נאלצו לכרות לה אצבעות בידיים וברגליים. הייתה כבר מכורה לאלכוהול. הצלחנו להביא אותה למקלט בפתח תקווה, אבל מישהי שנמצאת במצוקה כזאת כל כך הרבה זמן, כבר נמצאת בתודעת שבי. המקלט לא היה מותאם בשבילה. היא החזיקה שם מעמד תקופה קצרה וברחה. ואז היא נרצחה".
רק שלושה אנשים הגיעו ללוויה של מלינובסקי. מנכ"לית "לא עומדות מנגד", ד"ר נעמה גולדברג, סבתו ושוטרת. אבל למרות המקרה הקשה, סבתו ממשיכה בפועלה המשמעותי. נתונים מראים כי מספר הנשים שהן קורבנות לסחר בבני אדם הולך וגדל, במיוחד בתקופות משבר, כגון זאת שאנחנו חיים בה כעת.
אחרי ההצלחה בהעלאת המודעות ושינוי התפיסות בקרב אנשי המקצוע בנתב"ג, בעמותה ממשיכים בהכשרת צוותים רפואיים בבתי החולים וחוקרי משטרה במחוזות, צמתים משמעותיים שאליהם מגיעות קורבנות סחר. המיזם החשוב הזה מתאפשר, בין היתר, באמצעות התמיכה של האיחוד האירופי, שמשתף פעולה עם גורמים בישראל, במטרה להיאבק בתופעה הגלובלית הזו.
לדברי סבתו, "על אף שיתוף הפעולה שיש לנו עם הגורמים השונים, עד עכשיו אף גוף רשמי במדינה לא לקח על עצמו את המימון של הדבר הזה. אם לא הפרויקט הזה, לא הייתי כאן. בשבוע שעבר קיבלנו הודעה שבשעה טובה, משרד הרווחה יממן את התפקיד שלי מספטמבר. זה מרגש מאוד. גם המימון, גם ההכרה ובעיקר האפשרות ממש לייצר פה משהו שיישאר יציב לטווח הארוך".
בינתיים, פעילותו של הארגון "לא עומדות מנגד" נמשכת בנחישות. "תופעת הסחר בבני אדם רחוקה מהכחדה. וכל עוד זה המצב, אנחנו כאן כדי לאפשר לכמה שיותר נשים קורבנות סחר גישה לסיוע, לטיפול ולפנים ידידותיים, שיפגשו אותן ברגעיהן הקשים".
בשיתוף האיחוד האירופי
