גורמים פוליטיים בקואליציה ובאופוזיציה פנו בימים האחרונים למשרד המשפטים כדי לברר מה יהיו ההשלכות של אי-העברת תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון בכנסת. ל-ynet נודע כי חוות הדעת הראשונית שנמסרה בעל-פה לאותם גורמים קובעת כי תושבי יהודה ושומרון יוכלו להצביע בבחירות גם אם התקנות לא יעברו - אך עם זאת, על רקע העובדה שלא יהיה ניתן להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון, ייאלצו התושבים לנסוע לקלפיות מחוץ להתנחלויות, הרחק מאזור מגוריהם.
הסיבה לבקשה טמונה בכך שבשנת 1970 נקבע כי בוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין בשטח שמוחזק על ידי צה"ל ייכללו בפנקס הבוחרים, ובשנת 1992 בוצע תיקון נוסף בחוק הבחירות לכנסת שמאפשר להם להצביע במקומות מגוריהם. מדובר בחוק שאינו זמני ואינו תלוי לכאורה בפקיעתו של התקנות בהתנחלויות.
עם זאת, מבחינה מעשית התעוררו בעיות קשות, משום שבמרשם האוכלוסין עצמו, כפי שהוסבר, לא ניתן לעדכן פרטים של ישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק - ולכן מי שיעבור להתנחלות לאחר פקיעת התקנות או שטרם עדכן את מרשם האוכלוסין בכתובתו, לא יוכל להצביע במקום מגוריו.
במערכת המשפט חוששים מאפשרות שהתקנות אכן לא יעברו בכנסת ויובילו לכאוס, כשבמקביל כבר ברור כי אם התקנות לא יעברו, ישראל תלך לבחירות. לכן, גורמים פוליטיים בקואליציה ובאופוזיציה פנו למשרד המשפטים כבר לברר מהן המשמעויות של אי-הארכת התקנות, ובין היתר ביקשו להבין אם תושבי יהודה ושומרון יוכלו להצביע בבחירות - ואם כן כיצד.
חוות הדעת המשפטית שקיבלו אותם גורמים טרם נמסרה רשמית, אולם היא מתגבשת במשרד המשפטים בעקבות האפשרות שהתקנות יפוגו בקרוב, ויביאו עמן ככל הנראה מערכת בחירות נוספת. ההשלכות של דבר כזה עלולות לפגוע בעיקר בבלוק נתניהו, שרבים מתושבי ההתנחלויות צפויים להצביע למפלגות המרכיבות אותו. האופוזיציה, נזכיר, לא מצביעה בעד התקנות, שתוקפן מוארך אחת לכמה שנים באופן קבוע, מתוך הערכה שאם הקואליציה לא תצליח לגייס לו רוב - הממשלה תיפול.
בנט ונתניהו מדברים בכנסת, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת )
מלבד חברי בלוק נתניהו, גם חברי הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ וחבר הכנסת מאזן גנאים מרע"מ מתנגדים להארכת תקנות החוק - והכריזו כי יפעלו עצמאית ולא לפי המשמעת הקואליציונית. בקואליציה מנגד ממשיכים לנסות לגייס רוב לתמיכה בחוק ולהעבירו עוד לפני סוף יוני, המועד האחרון האפשרי. בין היתר בודקים בקואליציה כיצד ניתן יהיה להזיז את זועבי וגנאים ממקומם.
אתמול, כפי שפורסם ב-ynet, הציב חבר הכנסת ניר אורבך אולטימטום לראש הממשלה נפתלי בנט, שלפיו אם זועבי וגנאים לא יוחלפו - הוא יפעל בגלוי ובאופן אינטנסיבי כדי להקים ממשלת ימין בכנסת הנוכחית. נכון לרגע זה, הבהיר, אין בכוונתו להצביע בעד פיזור הכנסת בשבועיים הקרובים.
"קשה לתאר את ניהול יו"ש ללא התקנות"
לאי-העברת התקנות, כאמור, עלולות להיות השלכות הרות גורל. בחוות הדעת שפרסמה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי, נזכיר, היא הבהירה כי תקנות החירום ביו"ש מסדירות מכלול רחב של היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה תושבי יהודה ושומרון, עם רשויות האזור - המפקד הצבאי ומי שפועל מטעמו, וממשקים מסוימים עם הרשות הפלסטינית. במערכת המשפטית נהוג לטעון כי מאחר שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון, או לא סיפחה את השטח למעשה, התקנות הללו מאפשרות לכל ישראלי המתגורר בשטחים "ללבוש עליו" את החוק הישראלי, וליהנות מכל ההגנות שיש לתושבים שמתגוררים בתוך הקו הירוק.
"לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום הללו כבר בשנת 1967. קשה מאוד לתאר את ניהול האזור ללא שהתקנות הללו בתוקף", הסבירה סומפולינסקי. בהמשך חוות הדעת היא פירטה כי כיום, תחת התקנות, קיים סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל לבין זו שפועלת ביהודה ושומרון. "המשטרה נוהגת כמשטרה אחת, מערכת הכליאה כאחת - ולמעשה, התקנות מאפשרות למדינת ישראל להפעיל את האכיפה הנהוגה בתוך תחומי הקו הירוק, גם ביהודה ושומרון. פקיעה של התקנות, עם זאת, תגרור היווצרות חיץ בין המערכות. אחת הדוגמאות הבולטות שייתכן שתהפוך למציאות: לא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל - ולהיפך. למעשה, המשטרה הפועלת ביהודה ושומרון תופרד ממשטרת ישראל פורמלית ומשפטית".
סומפולינסקי הסבירה גם כי משמעותה של פקיעת התקנות היא חוסר סמכות להחזיק בבתי כלא בישראל את מי שהורשעו בעבירות בבתי משפט צבאיים. מדובר בכ-3,500 אסירים ביטחוניים תושבי יהודה ושומרון, המוחזקים בבתי כלא בישראל. "כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".
