תיעוד מתוך אירוע החזית העממית בו נוכחים ראשי הארגונים
גורם ביטחוני בכיר אמר היום (ראשון) כי ההכרזה על ששת ארגוני הטרור הפלסטיניים כללה עבודה מדינית מוקדמת הכוללת יידוע ושיתוף של החומר הרלוונטי לפני קבלת ההחלטה. לדבריו, בימים הקרובים ייצא שוב שליח מיוחד של שב"כ ומשרד החוץ לוושינגטון עם חומר מודיעיני שמוכיח את הקשר החד-משמעי של הארגונים לחזית העממית. זאת, בהמשך למידע שכבר הועבר לגורמים הבינלאומיים, ולאחר שאתמול מסר גורם בכיר כי הממשל צפוי להוציא הודעת תיקון לבקשתו לבירור.
בתדרוך שקיים אמר הגורם כי "החומרים המודיעיניים הקשורים לארגונים שהוכרזו כארגוני טרור הם חלק מתיק מודיעין כבד מאוד, שבו קיימות ראיות חד-משמעיות הכוללות סרטים, תמונות, קבלות על העברות כספים - הקושרים את הארגונים המדוברים לתמיכה בפעילות טרור".
כהגדרתו, חומרי המודיעין לא מותירים מקום לספק והם בבחינת "יצוקים בבטון", ומוכיחים קשר ישיר של הארגונים ואנשים מטעמם לארגון הטרור החזית העממית. בין המסמכים שהוצגו היה כתב אישום לפיו הופקו משכורות פיקטיביות לעובדים באותם ארגונים כשבפועל הכסף זרם לפעילי החזית העממית.
לדבריו, מדינת ישראל מודעת למשמעויות של הכרזה על הארגונים כארגוני טרור. "מדובר בשיטת פעולה של ארגון החזית העממית שמשתמשת בארגוני חברה אזרחית כדי להסוות פעילות טרור ומימון טרור", אמר. "למדינת ישראל החובה להגן על עצמה ועל חיי אזרחיה ולהילחם בטרור בכל מקום ובכל היבט".
ביקורת בממשלה על המהלך
בישיבת ראשי הקואליציה השרים מרב מיכאלי וניצן הורוביץ מחו שלא עודכנו בהחלטה של שר הביטחון בני גנץ על הארגונים, ודרשו שיציג בפני הממשלה את המידע המודיעיני שבבסיס ההחלטה. גנץ מסרב להציג את החומרים בפורום כה נרחב, ומוכן להציג אותו בישיבת הקבינט המדיני-בטחוני. עם זאת, גם חברי הקבינט לא עודכנו בפרשה - וגם לא ראש הממשלה נפתלי בנט. בכדי להרגיע את הרוחות החליטו בנט, גנץ ושר החוץ יאיר לפיד להוציא את ההבהרה שמיוחסת לגורם הבכיר.
"שר הביטחון חותם בשנה על מאות צווים כאלה, והוא עידכן את מי שזה רלוונטי לגביו", אמרו בסביבת גנץ. לצד הביקורת כלפיו, גורמים בממשלה מתחו גם ביקורת על המל"ל, בראשות ד"ר אייל חולתא, שלא דאגה לעדכן את כל חברי הקבינט בהחלטות האלה.
גנץ הכריז ביום שישי על שישה ארגונים של החזית העממית ביהודה ושומרון כארגוני טרור. בהודעת משרד הביטחון נמסר כי ההחלטה התקבלה לאחר פעילות משותפת של שב"כ והמטה ללוחמה כלכלית בטרור, ואושרה על-ידי הגורמים המשפטיים.
לפי משרד הביטחון, ארגונים אלה הם חלק מרשת של ארגונים הפועלים בכיסוי בזירה הבינלאומית מטעם ארגון החזית העממית, על מנת לתמוך בפעילות הארגון ולקדם את מטרותיו. הארגונים הללו הם ועדת הנשים, המוסד המשפטי "אלצ'מיר", מוסד המחקר "ביסאן", ארגון "אלחק", התנועה העולמית להגנה על ילדים - סניף פלסטין (DCI-P) ו-ועדת הפעילות החקלאית (UAWC).
דובר מחלקת המדינה האמריקנית, נד פרייס, אמר בתגובה כי ארה"ב תפנה לישראל "לקבלת הסברים על הבסיס לסיווג ארגוני החברה האזרחית כארגוני טרור", והוסיף כי ארה"ב לא קיבלה שום אזהרה או התראה מראש על ההחלטה. עם זאת, אמש נודע ל-ynet כי ישראל דווקא כן עדכנה את ארה"ב מבעוד מועד על הצעד.
גורם בכיר בירושלים אמר כי "זו הייתה תקלה אצל האמריקנים. התגובה של הדובר לא הייתה פרופורציונלית". במגעים שהתקיימו בסוף השבוע בין ישראל לארה"ב סוכם כי האמריקנים יפרסמו "תיקון" לדברים בהמשך. גורם מדיני גם דחה את טענות לפיהן מאחורי ההחלטה לא עמדו סיבות מספקות. "שב"כ לא פוסל ארגוני זכויות אדם שנתמכים על ידי אירופה, אלא אם יש לו סיבות טובות מאוד ויש כאן מידע מודיעיני אמין שנבדק לעומק", הוא אמר.
