ממשלת גאורגיה הודיעה אתמול (חמישי) כי היא משעה עד 2028 את שיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי, והאשימה את בריסל ב"סחיטה". אחרי ההודעה פרצו עימותים בין מפגינים לשוטרים בטביליסי. נשיאת גאורגיה, שתומכת במחאה, אמרה שהממשלה "הכריזה מלחמה על העם".
אלפי מפגינים תומכי האיחוד האירופי חסמו אמש כבישים בטביליסי, והמשטרה השתמשה בזרנוקי מים ובגז מדמיע כדי לפזר את ההפגנה מחוץ לפרלמנט. מתפרעים רעולי פנים ניסו להתפרץ לבניין, והמשטרה הרחיקה אותם. חלק מהמתפרעים השליכו זיקוקים לעבר השוטרים, וקראו לעברם "רוסים" ו"עבדים". משרד הפנים הגאורגי מסר כי שלושה שוטרים נפצעו בעימותים.
בחודשים האחרונים הידרדרו היחסים בין גאורגיה לאיחוד האירופי, על רקע ההתקרבות של הממשלה לקרמלין, ובעקבות הבחירות השנויות במחלוקת שהיו במדינה באוקטובר. הבחירות הסתיימו בניצחון של מפלגת השלטון, "החלום הגאורגי", אך האופוזיציה סירבה להכיר בתוצאות וטענה כי הניצחון הושג בזכות זיופים, איומים ומעורבות רוסית. האופוזיציה מסרבת לכהן בפרלמנט החדש, ושורת מדינות סירבו להכיר בניצחון של "החלום הגאורגי" ודרשו בחירות חדשות. "החלום הגאורגי", ו-ועדת הבחירות בגאורגיה, אמרו כי הבחירות היו הוגנות.
הניצחון של מפלגת השלטון הפחית דרמטית את הסיכוי שגאורגיה תשלים את תהליך ההצטרפות לאיחוד, ומתנגדי הממשלה ראו את מערכת הבחירות האחרונה כרגע שבו צריכה גאורגיה להכריע בין מפלגת שלטון שמעמיקה את הקשר עם רוסיה, לאופוזיציה שרוצה להפוך לחלק אינטגרלי מהמערב. לפי הסקרים כ-80% מהגאורגים תומכים בהצטרפות של המדינה לאיחוד האירופי.
נשיאת גאורגיה סלומה זורבישווילי, פרו-מערבית שמתנגדת לממשלה ותפקידה סמלי בעיקרו, התייצבה לצד האופוזיציה אחרי הבחירות וקראה להמונים לצאת לרחובות. גם אתמול, אחרי ההודעה על הקפאת השיחות לארבע שנים, תמכה זורבישווילי במחאה והאשימה כאמור את הממשלה ב"הכרזת מלחמה על אזרחיה". הנשיאה גם התעמתה עם המשטרה, ושאלה אותה אם היא משרתת את גאורגיה – או את רוסיה.
במשך תקופה ארוכה נחשבה גאורגיה למדינה פרו-מערבית ביחס למדינות אחרות שבעבר היו חלק מברית המועצות. ההתחייבות להצטרף לאיחוד האירופי, ולנאט"ו, נכללת בחוקה ובכניסה לבניינים ממשלתיים במדינה ניתן לראות, לצד דגל המולדת, גם את דגל האיחוד.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 חלה הידרדרות דרמטית ביחסים בין טביליסי למערב: גאורגיה סירבה להטיל סנקציות על מוסקבה כפי שעשו בעלות בריתה המערביות; מייסד מפלגת השלטון כינה את ארה"ב ואירופה "מִפלגת מלחמה גלובלית" והאשים כי הן חותרות לגרור גם את גאורגיה למלחמה עם רוסיה; ובחודשים האחרונים אישר הפרלמנט הגאורגי שורה של חוקים דכאניים בהשראת חוקים דומים שחוקק הקרמלין.
בדצמבר 2023 העניק האיחוד האירופי לגאורגיה מעמד של מדינה המועמדת להצטרפות לאיחוד, אך בחודש מאי, בעקבות שורת עימותים דיפלומטיים עם הממשלה בטביליסי, הקפיאה בריסל את תהליך ההצטרפות ודרשה מטביליסי לנקוט צעדים קונקרטיים כדי לחזק את הדמוקרטיה שלה.
לשיטתה של בריסל, שורת חוקים שאושרו בגאורגיה, שכוללים פגיעה בזכויות להט"ב ואת חוק "הסוכנים הזרים" (חוק ששואב השראה מהקרמלין) מהווים מכשול בדרך להצטרפות. "חוק הסוכנים הזרים" מאפשר לסגור ארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח בגין היותם "סוכנים של השפעה זרה". נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בירך את גאורגיה על אישור החוק.
אתמול אימץ הפרלמנט האירופי הצעת החלטה שאינה מכירה בתוצאות הבחירות באוקטובר, בעקבות "אי-סדרים משמעותיים". ההצעה קוראת לקיים בחירות חדשות בתוך שנה, תחת פיקוח בינלאומי, ולהטיל סנקציות על אישים גאורגים – כולל על ראש הממשלה אירקלי קובחידזה.
בעקבות ההחלטה בפרלמנט האירופי הודיעה טביליסי כי עד 2028 לא יתקיימו שיחות עם האיחוד האירופי על הצטרפותה של גאורגיה. הממשלה הגאורגית טענה כי בריסל מנצלת את המגעים להצטרפות לאיחוד כדי "לסחוט" את טביליסי ו"לארגן מהפכה במדינה". בהודעת הקואליציה אתמול נמסר: "החלטנו לא להעלות לסדר היום את נושא פתיחת המגעים עם האיחוד האירופי עד סוף 2028. אנחנו גם מסרבים לכל מענק תקציבי מהאיחוד האירופי עד סוף 2028".
ראש הממשלה קובחידזה אמר כי ההצטרפות לאיחוד עלולה לפגוע בכלכלה הגאורגית, מכיוון שיידרש מטביליסי לבטל הסכמי סחר והסדרים על פטור מוויזה עם מדינות אחרות. גורם באיחוד האירופי אמר כי ההשפעה של המהלך הגאורגי היא עצומה, וכי הממשלה עשתה את מה שבבריסל קיוו מאוד שהיא לא תעשה. באיחוד האירופי אמרו היום כי הקפאת השיחות מנוגדת למדיניות של הממשלות הקודמות שהיו בגאורגיה, ולדעת הרוב המכריע של הציבור.
האופוזיציה הפרו-מערבית הגיבה בזעם להודעת הממשלה, ומפגינים יצאו לרחובות בטביליסי ובערים נוספות. גאורגי ושאדזה, ממנהיגי האופוזיציה, כתב בפייסבוק כי הקואליציה "חתמה על הבגידה בגאורגיה ובעם הגאורגי". במסיבת עיתונאים לצד ראשי האופוזיציה טענה הנשיאה זורבישווילי כי היא "הנציגה הלגיטימית היחידה" של השלטון וכי הקואליציה נלחמת בעם הגאורגי, בעברה של המדינה ובעתידה. זורבישווילי תסיים את תפקידה בדצמבר, והמועמד של מפלגת השלטון לתפקיד הנשיא הוא מחוקק לשעבר שמחזיק בעמדות אנטי-מערביות נחרצות.
מפלגת השלטון טוענת כי מטרתה היא שגאורגיה, בסופו של דבר, תצטרף לאיחוד. היא הצהירה שהיא מחויבת לדמוקרטיה ולהשתלבות במערב, ודחתה את הטענה שהיא מפלגה פרו-רוסית. במהלך קמפיין הבחירות הציגה עצמה מפלגת "החלום הגאורגי" כמפלגה היחידה שיכולה למנוע "אוקראיניזציה" של גאורגיה, קרי הפיכתה לזירת מלחמה נוספת בין מוסקבה למערב.
