עדותו של פרדי בן שטרית בוועדת הבדיקה לבריחת האסירים
(צילום: מאיר תורג'מן)
יוני 2018. אני עורך בדסק החדשות של אתר ערוץ 20, נערך לקראת המהדורה. מאחורי הקלעים של הפושים שכולנו מקבלים מדי שעה מהאפליקציות השונות מתחולל תמיד דיון קטן. לפעמים בורחת אות או שגיאה והפוש זוכה לתהילת עולם. לפעמים זה פוש מסוג אחר. שאלתי את עורכי המהדורה מה ירצו שנפיץ, והם הפנו אותי אל לירן לוי, כתב המשטרה, שנראה לחוץ במיוחד. הסיפור שהוא הביא נשמע לקוח מדיסטופיה ביזארית על מדינה בהפרעה. ישראל, התברר, היא המדינה הזאת. מעשה שהיה כך היה: ארבע סוהרות אולצו לעבוד באגף הביטחוני בכלא גלבוע כדי שאסירים ביטחוניים, כלומר מחבלים, יוכלו לשזוף בהן את עיניהם ולהטריד אותן מינית.
הפרשה התפרסמה באותו ערב אבל מאז שב"ס לא באמת ניסה לתחקר או לתקן. הוא ניסה לטייח. הסיפור תפס קצת תאוצה, אבל הזמן חלף ודבר לא השתנה. אלמלא עדותו אתמול (יום ד') של מפקד כלא גלבוע פרדי בן שטרית בוועדת לחקירת מחדל הבריחה מהכלא, הסיפור על השימוש המופרע בסוהרות לא היה נכנס לתודעה הציבורית. ביממה האחרונה נדמה שהוא פורסם רק עכשיו לראשונה. עד כדי כך הצליח שב"ס להשתיק את הפרשה.
בן שטרית, אגב, שכאמור העיד בכלל על פרשה אחרת וכלל לא היה המפקד לפני שלוש שנים, נשאל על הבריחה מהכלא בערב ראש השנה והפנה אצבעות מאשימות לעבר כל מי שאינו הוא – הנציבה קטי פרי, הסוהרים, השר, הסמכויות, הנהלים, התקנות. מתברר שעט הוא לא יכול להזיז בלי אישור מגבוה. אבל דווקא בפרשת ניצול האסירות – שלא נגעה אליו אישית - היה לו מאוד נוח לקחת אחריות. "מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד אמרתי לעצמי: 'פרדי, איך אירוע כזה לא קורה שוב", אמר.
במקום להודות בתקלות, כל גורם מכסה את הישבן שלו מפני הבעיטה. מי שרגיל לטאטא דברים מתחת לשטיח, ימשיך לעשות את זה גם כשהמחבלים חופרים לו מתחת לאדמה
היה מי שהניח - במידה לא מבוטלת של צדק – שהתייחסותו לאירוע מ-2018 נועדה להסיט את האש ממנו. ולמה שלא יעשה זאת? פרשת הסוהרות כמשל: השר הממונה בתקופה ההיא גלעד ארדן מסיים בימים אלו כהונה מעניינת בארה"ב וצפוי להתמודד על ראשות הליכוד כשיחזור ארצה; נציבת בתי הסוהר דאז עפרה קלינגר סיימה את כהונתה בנחת; גם מפקד הכלא בזמן הפרשה, באסם קשקוש, לא הודח. להיפך, הוא קודם ופיקד על כלא גדול עוד יותר – צלמון (שם, אגב, אירעה פרשייה אחרת שבמסגרתה סוהרת נעלה עצמה בתא עם שני אסירים). ראני באשא, קצין המודיעין שלפי הפרסומים של לירן לוי "סידר" למחבלים את הסוהרות, כלל לא הואשם.
עקיבא לםדניס ויסלפומכל הפרשה הזו, רק אדם אחד הועמד לדין ונשפט בימים אלה: מחמוד עטאללה, האסיר הביטחוני שהטריד את הסוהרות. אלה שהיו אחראים למנוע ממנו לפשוע שוב ושוב, הפקידו בידיו סוהרות ויצאו בלא פגע. הכי קל להשאיר מאחורי סורג ובריח את מי שממילא כבר בכלא. אף אחד אחר לא זז לשום מקום. אם הייתי ציני הייתי אומר שלפחות עכשיו יש לסוהרות בכלא גלבוע מפקד שאכפת לו מהן.
חיל האוויר הוא חוד החנית של צה"ל ולא בכדי. חיילים עושים את המיטב יש גם על הקרקע וגם בים, אבל בחיל האוויר יש משהו שמעלה אותם לדרגה גבוהה יותר. הכוונה היא לתחקירים. טעויות במטוס עולות מיליונים לצבא, וכדי להימנע מהן ולשפר את התפקוד צריך לדעת להביט אחורה, להסיק מסקנות, לתקן ואולי גם להעניש.
התרבות הארגונית של שב"ס לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר משם. במקום להודות בתקלות, כל גורם מכסה את הישבן שלו מפני הבעיטה. השר חסר סמכויות, הנציבה חסר אחריות, מפקד הכלא חסר גבולות, קצין המודיעין חסר בושה והסוהרות חסרות ביטחון. מי שרגיל לטאטא דברים מתחת לשטיח, ימשיך לעשות את זה גם כשהמחבלים חופרים לו מתחת לאדמה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
