אין בסיס ממשי לחששות שהתעוררו בימים האחרונים מפני כניסה של צי המלחמה הסיני למעורבות במלחמה בישראל: חששות אלה התבססו על דיווחים באתרי חדשות שונים דוגמת SCMP ו-Daily Express US"", ולפיהם סין הציבה כוחות ימיים במזרח התיכון על רקע האירועים מאז 7 באוקטובר.
גורמים במערכת הביטחון ומומחים במגזר האזרחי תמימי דעים שכוח סיני צבאי - ימי או אחר - לא יתערב גם אם המלחמה תתרחב לצפון וגם אם תכלול לא רק את חיזבאללה, אלא גם גורמים נוספים בציר השיעי הרדיקלי כולל איראן.
ההערכה הזו מבוססת על כמה עובדות. הראשונה היא שישנם שני כוחות משימה ימיים של סין שנמצאים כעת באזור: האחד באוקיאנוס ההודי, מדרום לאיראן, והשני מול חופי סומליה באפריקה. שניהם קטנים בהיקפם ובעלי עוצמת אש מוגבלת מאוד, בוודאי בהשוואה לכוחות המשימה האמריקניים שנמצאים באזור.
שנית, שני כוחות המשימה הללו הגיעו למיקום שלהם לפני, או מיד אחרי טבח 7 באוקטובר, והם מיועדים להגן על ספינות סוחר מפני פיראטים סומאליים שפועלים מדרום למצרי באב אל מנדב שבין תימן לאפריקה. משימה משנית שלהם היא מדינית-דיפלומטית-כלכלית בעיקרה, ותכליתה להדק את היחסים עם מדינות האזור במסגרת אסטרטגיית "החגורה והדרך" של הממשל הסיני.
אחד מכוחות המשימה האלה ביצע לאחרונה תמרון עם הצי של עומאן, ולאחריו עשו מלחיו קניות בבירה מוסקט והשתתפו במשחק כדורסל עם נבחרת הצי המקומי. עדיין לא ברור אם כוח זה (כוח המשימה ה-44 של צי "צבא השחרור הלאומי") חוזר כעת לסין או נשאר באזור.
סיבה שלישית היא שהממשל של מנהיג סין שי ג'ינג פינג, כמו הממשלים של קודמיו, נמנע באדיקות ממעורבות ישירה בעימותים שאינם נוגעים במישרין לאינטרסים של ריבונות לאומית ואינטרסים כלכליים עיקריים של הרפובליקה העממית של סין. לאור כל אלה, נראה שהחששות שבאו לידי ביטוי ברשתות החברתיות מאז הפרסום הבוקר הם מוגזמים ומעידים על רגישות יתר בישראל.
