בצל הפסימיות הרבה במערב עם סיום הסבב השביעי של שיחות הגרעין בווינה, דובר משרד החוץ באיראן הכריז היום (ב') כי טהרן לא מעוניינת להגיע להסכם חלקי עם המעצמות ועם ארה"ב – כלומר הסכם שיאפשר הסרה מסוימת של הסנקציות על הרפובליקה האיסלאמית, שבתמורה תפסיק חלק מההפרות הבוטות שלה לתנאי ההסכם, כמו העשרת אורניום לרמות שמתקרבות לרמה הנדרשת לנשק גרעיני.
3 צפייה בגלריה
ביידן, ראיסי, ובנט. בהתנגדות להסכם חלקי נראה שדווקא יש הסכמה בין איראן לישראל
(צילום: AP, EPA)
ראש המוסד לשעבר: "הוויכוחים הפומיביים עם ארה"ב לא משרתים את ישראל"
(צילום: נויל האריס)
בישראל הביעו בשבועות האחרונים חשש מהאפשרות שהשיחות בווינה יסתיימו בהסכם חלקי שכזה, אשר יוכל לפי גורמים בירושלים לשחרר למשטר האייתוללות מילארדי דולרים מבלי שיגביל באופן משמעותי את תוכנית הגרעין שלו, אך כעת שלל הדובר האיראני, סעיד חטיבזאדה, את האפשרות הזו. במסיבת עיתונאים הבוקר בטהרן אמר כי איראן מתנגדת לרעיון של הסכם ביניים או פתרון שיתבסס על צעדים שיינקטו בהדרגה על ידי הצדדים.
מטרת השיחות הלא-ישירות בין איראן לארה"ב בבירה האוסטרית היא להחיות את הסכם הגרעין מ-2015 – שהגביל משמעותית את תוכנית הגרעין האיראנית, בתמורה להסרת הסנקציות החונקות את כלכלתה – אחרי שארה"ב תחת דונלד טראמפ פרשה ממנו ב-2018, ומאז טהרן מפרה את תנאיו. השיחות החלו כבר באפריל לאחר השבעת ג'ו ביידן לנשיא, אך נקלעו למבוי סתום בסוף יוני והתחדשו בשבוע שעבר בתום הפסקה של חמישה חודשים. בתקופה זו כונן באיראן ממשל חדש וקיצוני יותר מקודמו, בראשות הנשיא איברהים ראיסי, והסבב השביעי הסתיים ביום שישי האחרון, כשבמערב מביעים כאמור פסימיות רבה.
דיפלומטים במערב אמרו כי איראן חזרה בה למעשה מהסכמות רבות שכבר הושגו בסבבים הקודמים, והגישה דרישות חדשות ומוגזמות. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן טען כי איראן לא מגלה רצינות במשא ומתן, ושב על האיום המרומז שהשמיע ממשל ביידן כבר כמה חודשים, ולפיו יש לוושינגטון "אופציות אחרות". דובר משרד החוץ האיראני השיב כעת לטענות הללו, ואמר כי ארה"ב "משחקת סוג של משחק האשמות" – לדבריו במטרה להתחמק מאחריות.
אלוף במיל' איילנד: "לשמור על פרופיל נמוך"
(צילום: סטס קופולו)
לפי שעה אין מועד מדויק לחידוש השיחות, אך לפי הדובר חטיבזאדה הן יתחדשו ב"המשך השבוע" הנוכחי. בדבריו שלל גם את הצעתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, לערב את ישראל ואת מדינות המפרץ במגעים המתנהלים בין מעצמות המערב מסביב למשא ומתן בווינה. חטיבזאדה אמר במסיבת העיתונאים הבוקר כי "צרפת יודעת היטב שההצעות הללו לא חוקיות וחסרות בסיס". מקרון טען בין היתר כי לא ניתן לפתור את סוגיית הגרעין האיראני מבלי לפתור גם את "הסוגיה האזורית" – כלומר את החשש של ישראל ומדינות המפרץ מהחתרנות האיראנית ברחבי המזרח התיכון – והוסיף כי "אנחנו לא יכולים להתקדם מבלי שנערב ידידותינו באזור".
במשרד החוץ בטהרן השיבו אש גם להצהרות הלוחמניות הנשמעות כעת מצדו של ראש הממשלה נפתלי בנט. בין היתר קרא רה"מ למעצמות לנקוט קו תקיף כלפי איראן בשל מה שכינה "סחטנות גרעינית" בשיחות – מדובר בהתייחסות להודעת סבא"א בשבוע שעבר, על כך שאיראן החלה להעשיר אורניום לרמה של 20% בצנטריפוגות מתקדמות במתקן בפורדו. לפי דבריו שצוטטו בתקשורת האיראנית, חטיבזאדה אמר בתגובה כי ההצהרות הישראליות חסרות בסיס, וכי "האדם שמנפק אותן מביש".
על רקע הקו התקיף שמוביל בנט, בימים האחרונים נרשמה מתיחות מסוימת ביחסי ארה"ב וישראל. ביום חמישי קיים בנט שיחת טלפון שתוארה כ"לא פשוטה" עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, ובה דרש שלא להיכנע לאותה "סחיטה גרעינית" מצד איראן, וגם ראש המוסד דדי ברנע סיפק באותו יום התחייבות אישית, וחריגה, שלפיה לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני. אתמול ניפק גם הנשיא יצחק הרצוג הצהרה לוחמנית יחסית, כשהכריז ש"אם העולם לא יפתור את איום הגרעין – ישראל תעשה זאת".
על הקו התקיף הזה שמוביל בנט מתח אתמול ביקורת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, בטור מיוחד שפרסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בין היתר כתב כי "רהב חלול איננו הדרך הנכונה. זו איננה מדיניות, אלא מתכון להיחלשות ישראל ולצמצום יכולת ההרתעה וחופש הפעולה שלה. מממשלת השינוי החדשה אנחנו מצפים ליותר". בסביבת בנט תקפו בחזרה, ואמרו: "יש בכירים לשעבר שצריכים להיגמל מהנטייה לאמץ אוטומטית את עמדת הממשל האמריקני ולשמש כדוברים שלו. זאת בפרט בצומת דרכים חשוב שבו הצמרת הישראלית כולה מדברת בקו אחד ועושה מאמץ להשפיע על המערב לא להיכנע לדרישות האיראניות מרחיקות הלכת במשא ומתן בווינה".
לסוגיה הזו נדרש הבוקר בריאיון באולפן ynet ראש המוסד לשעבר דני יתום. הוא הזהיר כי מה שתיאר כ"החצנה" של חילוקי הדעות בין ישראל לבעלת בריתה החשובה ביותר פוגע באינטרסים הישראליים. "אני חושב שבמערכת היחסים בינינו לבין ארה"ב, חשוב מאוד שגם אם יש חילוקי דעות, אלה יישארו בחדרים סגורים", אמר יתום. "הוויכוחים הפומביים עם ארה"ב אינם מועילים לאינטרסים של מדינת ישראל. ארה"ב היא הידידה הכי טובה שלנו. אנחנו צריכים להמשיך ולשמור איתה על קשר, קשר שהוא דיפלומטי, מודיעיני, אופרטיבי".
הוא הוסיף כי "אסור בשום פנים ואופן, לדעתי, שהמוסד ייתפס כמי שתופס צד", בהתייחסות לאותה התחייבות פומבית של ראש המוסד הנוכחי ברנע בנוגע לאיראן. "ברור לגמרי שהמוסד הישראלי זה לא ה-CIA האמריקני, כי ה-CIA נאמן לאינטרסים האמריקניים והמוסד הישראלי נאמן לאינטרסים הישראליים. אבל בכל פעם שהיו חילוקי דעות והגורמים הפוליטיים בארה"ב לא דיברו עם הגורמים הפוליטיים בישראל, אזי היה זה המוסד שניצל את הקשרים שלו עם ה-CIA, במטרה להבטיח את המשך הקשר – הדיפלומטי, הפוליטי והמבצעי – בין ישראל לארה"ב".
-אז לתפיסתך ראש המוסד ברנע שגה בהתבטאויות האחרונות שלו?
"ראש המוסד ברנע דיבר בחדר סגור. אני הייתי שם. מה שלא טוב זה לא הדברים שהוא אמר אלא העובדה שהדברים יצאו החוצה – ואם זה היה בכוונת מכוון של איזשהו גורם פוליטי, אני חושב שהגורם הפוליטי הזה שגה".
