ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) קיימה היום (שני), בעקבות כתבה שפורסמה ב-ynet, דיון בנושא הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל.
לאחרונה מקיימת הוועדה סדרת דיונים המתמקדים במצוקה הנפשית והכלכלית של המילואימניקים הבודדים. במהלך דיוני הוועדה עלו מקרים של חיילים בודדים ששירתו ונפלו במלחמה, בעוד להוריהם ולאחיהם לא הייתה זכות להתגורר בישראל במעמד חוקי, והסדרת מעמדם בוצעה רק לאחר מות יקיריהם. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ישנן ארבע בקשות בלבד לשדרוג מעמד לקבע הנבחנות בימים אלה בוועדה ההומניטרית.
ברשות האוכלוסין קיים נוהל מתן מעמד להורים לחיילים. הורים לחיילים המשרתים לפחות 12 חודשים ונקראו לשרת מעל 18 חודשים זכאים להגיש בקשה לפי הנוהל. נוהל זה חל על הורים שהיו במעמד מדורג, והמעמד הופסק. הנוהל לא חל על מילואימניקים, אלא רק על חיילים בשירות סדיר.
פורר ציין כי "יש רצון טוב מצד רשות האוכלוסין וההגירה ומצד צה"ל. צריך להסדיר את הטיפול בהורים הזרים שילדיהם משרתים בצה"ל. ברגע שיודעים שיש הורה ללא אזרחות ישראלית, והבן או הבת שלו משרתים בצה"ל במשך 12 חודשים לפחות, ההורים צריכים לקבל אזרחות ישראלית באופן אוטומטי".
הוא הוסיף: "רשות האוכלוסין וההגירה נדרשת לגמישות מחשבתית כלפי הורי חיילים, בין אם ילדיהם הם לוחמים המשרתים בשירות סדיר או לוחמים במילואים. הצורך לפעול בנושא זה נובע מהחובה המוסרית להכיר בזכויות משפחות החיילים המסכנים את חייהם למען כולנו. מגיע להוריהם לקבל את הזכות לחיות כאן במעמד חוקי וקבוע".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "מדינת ישראל וצה"ל צריכים להחליט שכל עולה חדש המתגייס לשירות צבאי, הוריו זכאים אוטומטית להסדרת מעמד. צריך להבין שכשאר חייל עולה חדש מתגייס לסדיר או למילואים, הוא מביא איתו חבילה של זכאות גם לבני משפחתו".
לינה צ'רנייבה נשואה לישראלי כבר יותר מ-16 שנים. יש להם שני ילדים – אחד מהם חייל והשני בן 16. לינה מתגוררת בארץ ב-19 השנים האחרונות. בעלה נמצא בזימבבואה, אך לא ביקר בישראל כבר ארבע שנים בשל בעיות בריאותיות. "אני לא יכולה לבקר את בעלי מכיוון שלא תהיה לי אפשרות לחזור לישראל לאחר מכן", סיפרה. "אין לי שום זכויות בארץ ואני נאלצת לחדש את ויזת העבודה שלי בישראל בכל שנה. השנה קיבלתי סירוב מצד משרד הפנים לחדש את אשרת העבודה שלי".
עורכת הדין ליאת קרסקס אמרה: "ללינה יש בן חייל בצה"ל ובכל זאת סירבו להסדיר את מעמדה בישראל. איפה הרגישות של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה? כמו לינה יש עוד הרבה אימהות שהמעמד שלהן לא מוסדר והבן שלהן משרת בצה"ל – צריך להצדיע להן. קשה להיות אזרח זר בישראל, צריך להקל על האזרחים הזרים שילדיהם משרתים בצה"ל".
עו"ד ליאת שטיינברג ציינה: "אני מייצגת ארבע אימהות שלא מקבלות הכרה במעמד שלהן בישראל בזמן שבניהן משרתים בצה"ל. הן נדרשות להגיע למחלקת זרים במשרד הפנים כדי לחדש את המעמד שלהן בישראל ומרגישות אימהות סוג ב'. צריך להתאים את הנוהל הקיים לתקופת המלחמה הנוכחית".
לדברי הדס דריקס מרשות האוכלוסין וההגירה, "לאחר שהמקרה של לינה נבחן ונמצא שמרכז חייהם של בני הזוג לא היה בישראל, לא הוחלט על שינוי מעמדה. במקרה של לינה יש צורך להגיש בקשה הומניטרית לשהות בישראל".
אל"מ יונית קורעין, ראש מחלקת הפרט והשכר באגף כוח האדם, הסבירה: "החיילים שמשרתים בסדיר או במיל' הם בעלי מעמד מוסדר. אנחנו לא עוסקים בהסדרת מעמדם של הוריהם. אין לנו נתונים לגבי משרתים שאחד מהוריהם הוא לא אזרח ישראלי".
פורר סיכם את הדיון: "אני מבקש שמשרד הפנים ומשרד הביטחון ישבו ביחד ויסדירו את הסיפור הזה. בכוונתי לפנות לשר הפנים כדי שיאמץ נוהל אוטומטי להכרה בהורים ללא אזרחות ישראלית שבנם או בתם משרתים בצה"ל. אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה להציג לנו בדיון המעקב הבא נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו להסדר מעמד ולגבי מספר הבקשות שאושרו".
