שמונה בני אדם נרצחו בישראל בתוך פחות משבוע – בגל של חיסולים פליליים שמצטרף לאלימות שמשתוללת במגזר הערבי – והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמבקש בכל דרך להראות תוצאות חיוביות בתפקידו, בשינוי מסלול דרמטי. האיש שכבר שנים תוקף בחריפות את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד יהודים החשודים בטרור ביהודה ושומרון – בטענה שמדובר במהלך לא-דמוקרטי בעליל – הורה למשטרה לבחון את האפשרות להשתמש באותם צווים מנהליים כחלק מהמאבק בפשיעה ובחיסולים.
3 צפייה בגלריה
השינוי הדרמטי של בן גביר. "אני לא אוהב צווים מנהליים, זה צעד קיצוני - אבל אין מנוס"
(צילום: נדב אבס, EPA)
"אני לא אוהב צווים מנהליים וזה צעד קיצוני, אבל אין מנוס מכך", הוא אמר שלשום (ה') בדיון עם המפכ"ל יעקב שבתאי. "בימים כאלו שיש מרחץ דמים ברחובות, זו סיטואציה קיצונית ואנחנו צריכים להשתמש בצעדים קיצוניים. זה צו השעה כדי להפסיק את המראות הקשים הללו", הוא הוסיף. בן גביר הדגיש כי השימוש בכלי הזה צריך להיעשות ב"צורה מדודה, מצומצמת ונחושה", ודרש שהמשטרה תכין חומר מודיעיני כדי להיערך להוצאת הצווים: "עם החומר הזה תפנו ליועמ"שית ובקשו ממנה לאשר את המעצרים המנהליים הללו במהירות האפשרית ובמיידי, כדי שנוכל להילחם בפשע המתחולל".
גורם במשטרה אמר בהמשך כי ייבדק מול היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אם ניתן יהיה להשתמש במה שהוא תיאר כ"צעד דרסטי וחריג במלחמה נגד העבריינים" – אבל גורם משפטי-ביטחוני מבהיר היום בשיחה עם ynet כי ההצעה של בן גביר חסרת תוחלת משפטית, אלא אם כן יפעל לשינוי החוק הקיים.
3 צפייה בגלריה
האלימות משתוללת: זירות דקירה וירי בימים האחרונים, בירושלים, בחולון, בראשון לציון ובאלעד
(צילום: נדב אבס, לירן תמרי, תיעוד מבצעי מד"א)
הגורם ציין כי שימוש במעצרים מנהליים כדי לכלוא את ראשי הפשע המאורגן לא יכול להתבצע, כיוון שחוקי הביטחון מאפשרים מעצרים שכאלה רק למטרות ביטחוניות. מי שיכול להפעיל את הסמכות הזו הוא שר הביטחון בלבד, ורק מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה. לכן, אם בן גביר רוצה לעשות שימוש באמצעי זה, עליו לפעול כאמור לשינוי החוק.
השימוש בצווי מעצר מנהליים נעשה כבר שנים ארוכות על ידי מערכת הביטחון נגד פלסטינים וגם מתנחלים שחשודים בפעילות טרור, והוא מבוסס על חוק סמכויות שעת חירום מ-1979, המאפשר מעצרים מנהליים בזמן מצב החירום השורר במדינה. בחוק נקבע כי לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים, אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה. לרמטכ"ל סמכות לעצור אדם ל-48 שעות.
תיעוד חיסולו של ליאור גרינברג בחולון, השבוע
על מערכת האכיפה להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות, אחרת הוא ישוחרר. הדיונים בהליכי המעצר בבתי המשפט נעשים בדלתיים סגורות. לשופט מחוזי סמכות לבטל את הצו אם הוכח שהמעצר לא היה מטעמים ביטחוניים, ובכל מקרה ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון. סמכויות שר הביטחון לפי החוק לא ניתנות להאצלה לגורם אחר.
העובדה שבן גביר קורא כעת לשימוש במעצרים מנהליים היא כאמור תפנית דרמטית מבחינתו: כעורך דין שפעל בעבר לסייע ליהודים שנעצרו בחשד לעבירות על רקע אידאולוגי הוא תקף לא אחת את הכלי הזה. בין היתר כתב בטור שפרסם ב-2015 כי מעצרים מנהליים אינם יעילים אלא רק "מתדלקים" את הפעילים. הוא הזכיר כי הוא עצמו נשלח למעצר בית מנהלי כשהיה בן 18, וטען כי הדבר רק חיזק את נחישותו כ"פעיל למען ארץ ישראל".
הוא כתב אז שמדובר ב"בעיה מוסרית", והוסיף באותו טור מלפני שמונה שנים: "כל משפטן יודע שחייבים לשחק משחק הוגן, והמשפט הפלילי הוא ניסיון להגיע לחקר האמת ולהוצאת הצדק לאור תוך שמירת כל הכללים ומתן אפשרות לאדם להגן על עצמו...".
אבל לא צריך להרחיק לכת ל-2015: רק לפני חודש נועד בן גביר, כשר, עם משפחותיהם של שלושה יהודים, שני בגירים וקטין, שנעצרו בצו מנהלי של שר הביטחון יואב גלנט – והבטיח כי "אעשה הכול" כדי לשחררם. "בעיניי, זה לא דמוקרטי לעצור אדם ולהשליך אותו לכלא, ללא ראיות וללא משפט ובוודאי לאחר שבית משפט הורה לשחרר את החשודים וקבע שאין ראיות שיצדיקו את מעצרם", הוא הוסיף באותו מפגש ב-30 במרץ.
