עורך דין מנוסה נזהר מלהתנבא בדבר תוצאותיו של הליך משפטי, ולמרות זאת אסתכן ואעריך כיצד יתפתחו העניינים בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לפי אמנת הג'נוסייד (השמדת עם) בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. אתחיל בחדשות הטובות: בסופו של דבר, לגופו של עניין, התביעה תידחה. ברור לכל משקיף הוגן שישראל לא מבצעת השמדת עם בעזה. מספרם הרב של ההרוגים, הפצועים, העקורים והסבל האנושי הרב של העזתים, שאין להכחישו, אינו נובע מכוונה של ישראל להשמידם.
מכאן, יש לי בעיקר בשורות רעות. ראשית, עד לדחיית התביעה יעברו שנים רבות. לדוגמה, תביעת קרואטיה נגד סרביה בהאשמות דומות נדחתה לאחר 16 שנים. גם תביעת גמביה נגד מיאנמר (בורמה), שהוגשה לפני יותר מארבע שנים עדיין תלויה ועומדת.
שנית, הבקשה לסעדים זמניים שהגישה דרום אפריקה תתקבל באופן חלקי. בשלב זה הנטל עליה להראות שתביעתה אפשרית ואינה מופרכת נמוך מאוד. כמו בכל פשע, נדרש להוכיח יסוד עובדתי ויסוד נפשי. במקרה הזה, כיסוד עובדתי יש להראות שכלפי המשתייכים לקבוצה אתנית, לאומית, דתית או גזעית (תושבי עזה) נעשו מעשים כגון הריגה, פציעה חמורה, או יצירה מכוונת של תנאי חיים המכוונים להביא להשמדתה הפיזית. כיסוד נפשי יש להראות כוונה מיוחדת להשמיד את הקבוצה או חלקה. בלי כוונה מיוחדת אין ג'נוסייד.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• הנכשלת וגם ירשת
• התפכחתי. סמוטריץ' אינו מה שחשבתי
• ההיגיון שבשיגעון של תפיסת הביטחון
• בצומת הכרעה: בין מיטוט חמאס לעסקת חטופים
אפשר ללמוד על הכוונה המיוחדת מהמעשים גם ללא הצהרות פומביות, אבל בית הדין הבהיר בעבר כי לשם כך נדרש ששום כוונה אחרת אינה יכולה להשתמע ממה שבוצע. למשל, בתביעת קרואטיה נגד סרביה נמצא שהתקיים היסוד העובדתי, אבל ייתכן שהכוונה הייתה "רק" לטיהור אתני של קרואטים ולא להשמדתם הפיזית (טיהור אתני הוא פשע נגד האנושות, אבל לא ג'נוסייד, שרק ביחס אליו לבית הדין לצדק סמכות שיפוט).
ישראל מפעילה כוח צבאי בעזה בעקבות התקפה ברוטלית של חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה וחטיפת ישראלים המוחזקים כבני ערובה. הסבל הנגרם בעזה ניתן להסבר כתוצאה בלתי מכוונת של לחימה במטרה להסיר איום זה ולהשיב את החטופים. לכן, לולא אותן הצהרות מתלהמות של פוליטיקאים ישראליים למחוק, לשטח ולשרוף את עזה המככבות בכתב התביעה לא היה סיכוי שהבקשה לקבלת סעדים זמניים תעמוד אפילו ברף הנמוך הנדרש. ככל שתתקבל הבקשה, יהיה הדבר באשמתם הישירה של והמסיתים להתבהמות.
אומרים שאין אדם נתפס בשעת צערו, וקשה לחשוב על צער – וזעם – רב יותר מזה שהרגשנו, כולנו, בעקבות מעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר. אבל מנהיג עומד למבחן דווקא בעת משבר. עליו להיות קר רוח, מרוסן ומודע לכך שחיים ומוות ביד הלשון. רבים ממנהיגינו כשלו בכך באופן מחפיר. בניגוד לעצתו של נשיא ארה"ב תיאודור רוזוולט, לדבר ברכות ולשאת מקל גדול – מנהיגינו התלהמו בזמן שצה"ל משתדל להילחם בהתאם לדין הבינלאומי ולערכי המוסר שלנו.
שלישית, הבקשה להורות לצה"ל להפסיק את הלחימה תידחה. זו בקשה מקוממת - לכבול את ידיו של צד אחד בלבד, בעת שהצד האחר, שפתח במלחמה, חופשי להמשיך ולנסות לבצע מעשי טבח, כפי שהצהיר שיעשה. הסעדים הזמניים שיינתנו יהיו כנראה בתחומים אחרים, כגון הגברת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה.
ולבסוף, אף שכנראה לא יינתן צו להפסקת הלחימה והתביעה תידחה, אין סיבה לנשום לרווחה. משך שנים ארוכות יהיה תלוי ועומד הליך נגד ישראל בטענה להשמדת עם בעזה, הליך שבית הדין הבינלאומי לצדק לא ידחה על הסף. לכך עלולות להיות השלכות שליליות מרחיקות לכת על מעמדה הבינלאומי וביטחונה של המדינה.
ד"ר לירון ליברמןצילום: המכון הישראלי לדמוקרטיהרבות ממדינות המערב חברות באמנת הסחר בנשק. אמנה זו אוסרת על מדינה לייצא נשק, אם בזמן שבו נשקל מתן ההיתר ידוע לה כי הוא ישמש לביצוע רצח עם, פשעים נגד האנושות או פשעי מלחמה. מדינות שממשלותיהן ידידותיות לישראל, כמו גרמניה או בריטניה, עלולות להתקשות להמשיך בייצוא נשק אלינו בצל טענות פנימיות בארצן שהדבר נוגד את התחייבותן באמנה תוך היאחזות בהליך המתקיים בהאג.
המסקנה המתבקשת מעניין זה, כמו מעניינים אחרים העומדים על הפרק בזמן המשבר הקשה שבו אנו נתונים, היא שאנו זקוקים לממשלה אחרת, אחראית ומרחיקת ראות. ממשלה שממנה יורחקו גורמים קיצוניים המסכנים את המשך קיומנו.
- אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן הוא עו"ד, מגשר ומרצה מן החוץ במכללת ספיר. לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל והתובע הצבאי הראשי
