ב-1902 פרסם בנימין זאב הרצל את ספרו הידוע "אלטנוילנד", שבו הוא חזה את מדינת ישראל ותיאר בפירוט איך היא תראה. כשיצא הספר לאור הוא נקרא כרומן מדע בדיוני. בדיעבד התברר שהיה זה אחד מספרי הנבואה הנועזים והמדויקים ביותר של העולם המודרני. כולנו שמענו ודאי על הספר הזה, אבל מה בעצם מסופר בו? העלילה עוסקת בין היתר במערכת בחירות דמיונית במדינת היהודים, שבה מפלגה פופוליסטית בראשות הרב גייער קוראת לשלול את אזרחותם של מי שאינם יהודים. הרצל היה חזק בנבואות.
הרצל מוקיע את הרב גייער כגזען שמפלג את הציבור מתוך תאוות כוח אישית, ושמתנכר לעקרונות שעליהם נוסדה המדינה ולערכי היהדות האמיתיים. הוא קורא לגייער "מסית וגונב את דעת אבינו שבשמים". הרצל מסביר שלאחר הרדיפות הרבות שידעו היהודים על בשרם, ולאחר האפליה שממנה סבלו במשך אלפיים שנה בגלל השתייכותם לגזע שונה או לדת שונה, "אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם. זה הכול מבחינתנו".
פרופ' יובל נח הרריצילום: גבריאל בהרליהבאחד מרגעי השיא של הספר מתאר הרצל את עצרת הבחירות הגורלית, שבה נציגי המפלגות השונים מסבירים את השקפת עולמם לקהל הבוחרים ומבקשים את תמיכתם. נציגו של הרב גייער מציע מדיניות של אפליה נגד מי שאינו יהודי. את עמדתו שלו שם הרצל בפי אחד מגיבורי הספר, שנושא נאום תוכחה נגד גייער. הוא מסביר שדרכם של גייער וחסידיו תמיט אסון על הארץ, שאין לשלול זכויות מבני אדם רק כי אינם יהודים, ושחובתנו לתמוך "בחופש הדעה, בסבלנות, באהבה לכל בני האדם. רק אז ציון היא ציון! ואם תבחרו באיש מאנשי גייער, אין אתם ראויים שתזרח על ראשכם השמש היפה של ארצנו הקדושה. זהו. אני אמרתי". הרצל אמר.
במערכת הבחירות הדמיונית שחזה הרצל סופג הרב גייער תבוסה נחרצת. הרצל מתאר את מדינת היהודים כמקום סובלני שבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואפילו "מאמינים בבודא ובראמינים", חיים זה לצד זה ונהנים מזכויות שוות. אם תרצו, אין זו אגדה.
- פרופ' יובל נח הררי הוא מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, ומחבר רבי-המכר "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר", "21 מחשבות על המאה ה-21" ו"תולדות האנושות: היסטוריה מאוירת"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
