ביולי 2023 אישרה הממשלה את מינויו של בני כשריאל, ראש העיר מעלה אדומים לשעבר, לתפקיד שגריר ישראל באיטליה - אך לאחר שרומא סירבה לאשר את המינוי מאחר שכשריאל היה בעברו ראש מועצת יש"ע וכיהן כראש עיר מעבר לקו הירוק, נמצא פתרון יצירתי: הוא ימונה לשגריר ישראל בהונגריה, בעוד שמי שיועד לכהן כשגריר בבודפשט, הדיפלומט יוני פלד, ימונה לשגריר באיטליה. במילים אחרות: הצרחה.
אלא שההצרחה הדיפלומטית לא מתבצעת ומינויו של כשריאל עומד בסימן שאלה. לדברי גורמים בכירים במשרד החוץ, ספק אם הוא ימונה לשגריר. נכון לעכשיו, יוני פלד הוא השגריר הבא בהונגריה לאחר שהממשלה אישרה את מינויו בדצמבר האחרון. מבלי שפלד יעבור לרומא - אין סיכוי למנות את כשריאל להונגריה.
ישראל אפילו גיששה מול ממשלת הונגריה, אחת מידידותיה הבודדות באיחוד האירופי, וקיבלה הבטחות שלא יהיו התנגדויות למינוי, אלא שוועדת המינויים של משרד החוץ כלל אינה מתכנסת כדי לאשר את המינוי של פלד לרומא ובכך לשחרר את הונגריה לכשריאל.
אז מה קרה כאן? לא ממש ברור. לפי גורמים שמעורים בנושא, לשכת ראש הממשלה הטילה וטו על המינוי של פלד לרומא, כנראה בגלל שנתניהו מייעד אותה למינוי פוליטי אחר: אולי של חבר כנסת או שר, ואולי של מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, שמוזכר גם כמועמד לתפקיד שגריר ישראל בפורטוגל. במערכת הפוליטית גם נשמעות טענות שנתניהו לא מעוניין לוותר על רומא וגם לא שש למנות את כשריאל לשגריר בהונגריה.
המשמעות היא שכשריאל, שעל סמך ההבטחה שקיבל משר החוץ הקודם אלי כהן להתמנות לשגריר ברומא לא התמודד בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, עלול להישאר קירח מכאן או מכאן. שר החוץ הנוכחי ישראל כ"ץ לא מתערב בפלונטר וממתין להנחיות מלשכת רה"מ - שלא ממש מגיעות.
נשיא איטליה סרג'ו מטרלה הוא שסירב לאשר את מינויו של כשריאל. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, משרד החוץ אף ביקש את התערבותו של נשיא המדינה יצחק הרצוג מול האיטלקים, אך אלו עמדו בהתנגדותם. הפרשה גרמה מבוכה רבה ואיימה לפגוע בשמו של כשריאל, שעל סמך ההבטחה לקבל את המינוי לאיטליה הסיר כאמור את מועמדותו לתפקיד ראש העיר מעלה אדומים. גורמים המעורבים בנושא אומרים כי לכשריאל - שכבר החל בלימודי איטלקית - נגרם עוול, ולא שיקפו לו את המצב האמיתי.
באתיופיה לא מעוניינים בח"כ לשעבר מהליכוד, וגוררים רגליים
גם המינוי של חבר הכנסת לשעבר וחבר מרכז הליכוד אברהם נגוסה לשגריר ישראל באתיופיה מוטל בספק רב. כבר ארבעה חודשים שממשלת אתיופיה לא מאשרת את המינוי של נגוסה על רקע טענות כי הוציא את דיבתה של אתיופיה רעה בעבר, כשפעל לעודד את עליית בני הפלאשמורה לישראל. בעבר הוא אף היה מנוע כניסה אליה בשל פעילותו.
האתיופים נמנעים מלהודיע לישראל כי התשובה היא שלילית כדי לא להעכיר את היחסים בין שתי המדינות, ובמקום זאת גוררים רגליים בתקווה שישראל תבין את הרמז ותבטל את המינוי של נגוסה. לנגוסה עצמו נשלחו מסרים ולפיהם כדאי שהוא ימשוך את המינוי כדי לצאת מהעניין בכבוד, אך הוא לא הבין את הרמז ומפעיל לחצים על לשכות ראש הממשלה ושר החוץ כדי שיקדמו את המינוי שלו - אך האתיופים לא מוכנים לשמוע.
הנוהל במינויים של שגרירים הוא שהמדינה הממנה מגישה בקשה לאישור המינוי למדינה המארחת (אגרמון). מדינה יכולה משיקוליה שלא לאשר מינוי של שגריר זה או אחר מסיבות כאלה או אחרות. במקרים רבים הדרך "לחסל" מינוי היא לא בדחייה רשמית אלא באי-מתן תשובה במשך תקופה ארוכה ובהעברת מסרים בצינורות דיפלומטיים.
לא ברור בדיוק על מה יצא קצפם של האתיופים. לפי פרסומים בכלי תקשורת באתיופיה, מדובר על תקרית ישנה שבה נגוסה היה מעורב בפעילות לעידוד עלייה מאתיופיה, ובמקביל הואשם ששרף בקתה של יהודים, צילם את השריפה והפיץ את הסרטון בטענה שבאתיופיה יש אנטישמיות נגד יהודים. בעקבות התקרית, כך נכתב בתקשורת המקומית, נגוסה היה מנוע כניסה לאתיופיה כמה שנים. אין אימות משום מקור אם הפרסום נכון, אבל זה מה שנטען כאמור בתקשורת המקומית.
דובר משרד החוץ באדיס אבבה נשאל לאחרונה במסיבת עיתונאים אם ארצו מתכוונת לאשר את המינוי של נגוסה ש"הוציא את דיבתם של הממשלה והעם האתיופי". הדובר השיב: "יש לנו תהליכים מסודרים לאישור או דחייה של בקשות למינוי".
בשורה התחתונה, שני מינויים פוליטיים של שגרירים תקועים חזק – ואין פתרון בקצה המנהרה. ההערכה היא שמיד אחרי פסח יוחלט סופית מה יעלה בגורלם של שני המינויים ואם הם יקבלו פיצוי בדמות מינוי אחר.
