אחרי שמזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב היום (רביעי) לשרים שלא תתכנס הישיבה שבה הם אמורים להצביע על מתווה חוק הפטור מגיוס לחרדים, בשל העובדה שלא הושגה תמיכת הייעוץ המשפטי באף אחת מההצעות, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לשנות כיוון - ובוחן את האפשרות לא לבקש מבג"ץ הארכה במתן תשובת המדינה, שאמורה להגיע עד היום בחצות, אלא לבקש שלא לשלול תקציבים מהישיבות שלא יגייסו את תלמידיהן - ולהסביר מדוע אי אפשר לעשות זאת "פתאום". בממשלה מעריכים שהיועמ"שית תסכים לטעון בבג"ץ נגד עצירה מיידית של תקציבי הישיבות.
נסביר: המטרה המרכזית של הממשלה הייתה להאריך את הוראת השעה שהורתה לשר הביטחון להימנע מאכיפת החובה לגייס תלמידי ישיבות, חרף פקיעת חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד. אותה הוראת שעה מסתיימת בסוף החודש הנוכחי, כלומר בעוד ימים אחדים, ובלי החלטה חדשה תיאלץ הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות. בבג"ץ תלויות עתירות נגד ההחלטה הזו - וגם נגד המשך העברת תקציבי "תמיכה" בישיבות. את אותם תקציבים שוקל נתניהו לבקש מבג"ץ להשאיר על כנם. ב-31 במרץ, בכל מקרה, פוקע הפטור הנוכחי - והחל מיום למחרת ניתן יהיה לשלוח צווי גיוס לתלמידי הישיבות.
במכתבו של פוקס, הוא תקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת שר הביטחון יואב גלנט - שטען מנגד כי האשמותיו שקריות. "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים-פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו", טען פוקס במכתב.
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה". לקריאת מכתבו המלא לחצו כאן.
לשכת שר הביטחון יואב גלנט הגיבה למכתב וטענה כי "ההאשמות שפורטו בו מגמתיות ושקריות". לפי הלשכה, "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותיענה בחיוב בהמשך. בהתאם להנחיית שר הביטחון - אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון".
הכותרת
למה צה"ל עדיין לא הצליח לגייס את הצעירים החרדים?
25:56
במערכת הפוליטית מתרשמים בינתיים כי בהרב-מיארה הגיעה למסקנה שאין התקדמות מהותית במתווה, ואין טעם שוב להגיע לבג"ץ ולהתבזות. לכן, המגמה שלה כעת היא לא לייצג את הממשלה אם זו תבקש הארכה.
המחלוקת העיקרית נותרה התעקשות הממשלה לשמור על עמימות ביחס ליעדים המספריים של גיוס החרדים, ולא להתחייב עליהם בבג"ץ. מקורות המעורים בפרטים אומרים כי כאשר צו על תנאי של בג"ץ מונף מעל המדינה, כל עוד אין החלטה "בשרית" או "דמי רצינות" שמאותתים כי הממשלה אכן מעוניינת בשוויון ובגיוס חרדים - אסור למערכת המשפטית לתת יד ל"ישראבלוף". גם היועמ"שית עצמה דורשת לכלול בהצעה מספרי מתגייסים.
הדילמה: החרדים מול בג"ץ והיועמ"שית
המחלוקת הקשה הזו מציבה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני דילמה לא פשוטה, שכן החרדים מאיימים לפרוש מהממשלה אם יוצבו מכסות שיקבעו כמה חרדים אמורים להתגייס בכל שנה. ראש הממשלה נפגש אמש עם נציגי החרדים יחד עם שר המשפטים יריב לוין, אבל הצדדים לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם בנוגע לחוק הפטור מגיוס.
במכתב התראה שנחשף שלשום ב-ynet, היועצת המשפטית לממשלה והמשנה ליועצת עו"ד גיל לימון הבהירו לפוקס כי לא ניתן להעביר בממשלה החלטה על מתווה הגיוס כשהיא ריקה מתוכן ונושאת תוכן הצהרתי בלבד. עוד בתחילת השבוע פורסם כי בהרב-מיארה אף סבורה כי בשל "קשיים משפטיים משמעותיים", היא תתקשה להגן בבג"ץ על הצעת החוק שהטיוטה שלה נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
הממשלה כבר ביקשה מבג"ץ לדחות את המועד להגשת תשובה - וקיבלה הארכה עד 27 במרץ, כלומר, היום. במסגרת הדיון האחרון בעתירות, ביקש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס, ולהסביר למה נוכח פקיעת החוק מגיעות להם תמיכות. השופטים עדכנו באותו דיון כי במידה שלא תוגש התגובה לבקשה למתן צו ביניים, ההחלטה תינתן על יסוד הנתונים שיונחו לפני בית המשפט.
אתמול הובע כאמור חשש בקואליציה מפני פרישה של יהדות התורה מהממשלה אם להצעת החוק יוכנסו יעדי גיוס (מכסות) וסנקציות. גורם פוליטי בכיר טען כי יהדות התורה אכן מאיימת בהתפטרות אם חוק הפטור יעבור כך - אך במפלגה הכחישו - וטענו שמדובר בתרחיש לא סביר. גורם במו"מ ציין שאכן נשמע איום כזה מצד יהדות התורה, אך במפלגה כאמור הכחישו בנמרצות שזה יכול לקרות בנקודת הזמן הזו.
לפני כן, שרי הממשלה עודכנו כי ישיבת הממשלה שהייתה אמורה להתקיים אתמול שבה היו אמורים לאשר את הנוסח בוטלה - מאחר שלא הושגו הסכמות על הנוסח. דיונים מרתוניים התקיימו מאתמול בבוקר בלשכת נתניהו במטרה לפתור את המשבר שנוצר - גם בהשתתפות בהרב-מיארה.
