שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, מעריך שבראש השנה הקרוב תגיע לאומן כמות חסידים גדולה פי שניים מבשנה שעברה. בריאיון לתקשורת האוקראינית אמר ברודסקי כי ממשלת ישראל תתריע גם השנה ותבקש מרבבות החסידים שלא להגיע לאומן, אך הודה כי כנראה אלו לא יקשיבו לה.
2 צפייה בגלריה
השגריר ברודסקי בטקס קבלת פנים לרגל 75 שנים לישראל בקייב. ארכיון
(צילום: שגרירות ישראל בקייב)
ברודסקי אמר כי "על-פי התחזיות שלנו יגיעו השנה כמעט פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה. אני חושב שאז עדיין היו חששות בגלל המצב הביטחוני, אבל מכיוון שלא קרה שום דבר יוצא דופן, הם מאמינים שיהיה בטוח שם, למרות שאנחנו ממשיכים לדבר על זה שאוקראינה היא לא המקום הכי בטוח בעולם - יש מלחמה, והכל יכול לקרות". השגריר הוסיף כי "מכיוון שאוקראינה לא הגבילה בשום צורה את כניסת עולי הרגל, וישראל לא יכולה לעשות זאת מבחינה טכנית - לא יכולה ולא רוצה לעשות זאת - יגיעו עשרות אלפי עולי רגל גם השנה".
השגריר הישראלי התייחס גם למתיחות בין המדינות בסוגיית אשרות הכניסה, שהביאה את אוקראינה למתוח ביקורת חריפה על ישראל, ש"מאפשרת לרוסים ולבלארוסים כניסה ללא מגבלות, אך לאוקראינים המציאה 'ויזה אלקטרונית'", כדברי השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק. ברודסקי אמר על הסוגיה כי "לא מדובר בוויזה, אלא באישור אלקטרוני החל על אזרחי כל המדינות שעימן יש לישראל הסכם פטור מוויזה. אותן מערכות קיימות גם בקנדה, ארצות הברית ואוסטרליה. אף אחת מהמדינות לא התלוננה לגבי זה מלבד אוקראינה".
בשנה שעברה, לקראת העלייה לאומן, אוקראינה העבירה מסר תקיף לישראל ולפיו אם לא תפסיק לגרש אוקראינים משטחה – תיאסר כניסת ישראלים לאומן ויופסק הסכם ביטול האשרה. ברודסקי אמר עוד בריאיון כי "כנראה יש ניסיון לנצל את המצב עם הגעתם של עולי הרגל שלנו. זה לא מכוון בשום אופן נגד אוקראינה, אין אפליה. בישראל מסיבות טכניות התקבלה החלטה לדחות את כניסתו לתוקף לכל המדינות בכמה חודשים".
"ישראל מתמודדת עם רוסיה במזה"ת". צבא אוקראינה בחרקוב
(צילום: רויטרס)
ביחס לכך שהעולם כבר לא תומך בישראל כמו אחרי טבח 7 באוקטובר, ועל כך שבחודשים האחרונים נראה סנטימנט פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי מובהק, ברודסקי אמר כי "לצערי, העולם אוהב מאוד יהודים מתים, אוהב כשיהודים סובלים, ולא אוהב שישראל נלחמת ומנסה להגן על עצמה. למרבה הצער, אנחנו חיים במצב של 'וילה בג'ונגל' במזרח התיכון. אנו נאלצים להתעמת עם כוחות הפועלים תחת חוקי המאה ה-19 בעודנו חיים במאה ה-21. צריך להבין שאנחנו לא מתעסקים באיום סטנדרטי, אנחנו לא מתעסקים בצבאות סדירים - אנחנו מתעסקים במחבלים. אחד ההבדלים העיקריים בין טרור למלחמה עם צבא סדיר הוא שהטרור פועל מתוך האוכלוסייה האזרחית. זה מה שקורה בעזה".
עוד אמר השגריר כי "מסיבה זו אי-אפשר להילחם בטרוריסטים בצורה סטרילית, אין אפשרות להפריד בין מחבלים לאוכלוסייה האזרחית, שכן המחבלים משתמשים בה כמגן אנושי. הם מסתתרים מאחוריה, מסתתרים מאחורי משפחותיהם, מאחורי נשותיהם והילדים. לכן ברור שבכל פעולה צבאית נגד הטרור יהיו נפגעים אזרחים. ישראל מעולם לא התכוונה לפגוע באוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה, שתושביה מוחזקים כבני ערובה על-ידי חמאס, ולכן לצערנו יש נפגעים בקרבם. אני באופן אישי וישראל בכלל מרחמים על כל חף מפשע שנהרג במצב הזה, אבל האשמה היא של מי שמחזיק באנשים האלה כבני ערובה".
בהמשך נשאל ברודסקי אם בישראל הבחינו בקריאתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי למנהיגי העולם להגיע לישראל לאות תמיכה בה, והשיב כי "בהחלט הבחינו בתמיכה מאוקראינה, שהיא אחת המדינות הכי פרו-ישראליות באירופה. יתרה מכך, אנחנו מרגישים את זה בכל הרמות, ומה שחשוב במיוחד, אנחנו מרגישים את זה מבחינת דעת הקהל באוקראינה, שהיא חד-משמעית בצד של ישראל. אנו מעריכים את קריאתו של הנשיא למנהיגי העולם, שנעשתה מיד לאחר 7 באוקטובר, להגיע לישראל ולהפגין סולידריות. למרבה הצער, זלנסקי עצמו טרם הגיע לישראל, אך אנו מקווים שהביקור הזה יתקיים. נשמח לראות את הנשיא זלנסקי בישראל בכל עת".
במקביל, השגריר ברודסקי ציין כי "אין תאריכים ספציפיים" לביקור של זלנסקי. "פעם נקבע מועד, אך ביוזמת הצד האוקראיני הביקור נדחה", אמר. על התחזקות הברית בין רוסיה ואיראן והשפעתה על היחסים עם ישראל אמר ברודסקי כי "אנחנו בהחלט לא אוהבים את זה, וכל שיתוף פעולה עם איראן אינו מועיל למצב וליציבות במזרח התיכון, במיוחד כשמדובר בשיתוף פעולה צבאי. עוד יותר מסוכן - שיתוף הפעולה הזה הוא גרעיני".
השגריר המשיך: "אני זוכר היטב את הימים הראשונים של המלחמה, כשישראלים אספו תרומות לטובת אוקראינה. ישראלים הפגינו תמיכה באוקראינה והראו זאת באופן פעיל, אבל אז היו דברים שלמרבה הצער אילצו רבים לשקול מחדש את עמדתם. זה לא אומר שהם הפסיקו לתמוך באוקראינה, אלא שהם פשוט הפסיקו לעשות זאת באופן אקטיבי. אני מדבר למשל על ההצבעה באו"ם. אני מדבר על עמדה מסוימת לגבי ישראל, לפיה היא 'חייבת' משהו לאוקראינה, בעיקר מבחינה צבאית, לפיה סיוע הומניטרי הוערך כלא מספיק ולעיתים אף מיותר.
"לא פעם נאלצנו להתמודד עם האמירה שאם ישראל תיתן לאוקראינה נשק, אז לא יהיו ילדים פצועים שיובאו לישראל לטיפול, או חיילים פצועים שהובאו אז לישראל לצורך התאמת תותבות. זה היגיון מעוות. אני מאמין שאם מדינה עוזרת, קודם כל צריך להודות על העזרה, ואחר כך לדון בנושאים אחרים. לא בעזרת אולטימטומים ולא בפנייה לתקשורת, אלא בעזרת ערוצים מיוחדים, במיוחד בנושאים רגישים כמו שיתוף פעולה צבאי-טכני".
ברודסקי הדגיש כי הקווים האדומים ביחס לסיוע צבאי לאוקראינה נשמרים, מאחר ש"אנחנו עדיין צריכים להתמודד עם רוסיה, עם הנוכחות הצבאית שלה במזרח התיכון, עם ההשפעה שיש לה על איראן וסוריה, ועם הקשר עם רוסיה בנוגע לפעולות חיל האוויר שלנו בסוריה".
על גילויי האנטישמיות ברוסיה ואירוח מנהיגי חמאס ואיראן במוסקבה אמר ברודסקי כי "יש צורך להבחין באנטישמיות מקומית, הקיימת ברוב מדינות העולם. ובמובן הזה, למרבה הצער, אוקראינה ורוסיה אינן שונות מדי זו מזו. אני מתכוון לאנטישמיות היומיומית, הביטוי שלה ברשתות החברתיות. למרבה הצער, אנחנו רואים את זה כמעט בכל מקום. ויש להבחין בצעדים המדיניים של רוסיה, בפרט פגישות עם הנהגת חמאס וחיזוק היחסים עם איראן. אנו מאמינים שהזמנת מנהיגי חמאס למוסקבה היא תמיכה עקיפה בטרור. אמרנו את זה ישירות. כמובן שאנחנו לא אוהבים את זה, כמובן שאנחנו רואים בזה צעד לא ידידותי לעבר ישראל. אנחנו מדברים על זה בגלוי במוסקבה, הנושאים האלה נדונים".
