המאמר שפרסם שר החוץ של סעודיה, פייסל בן פרחאן, ב"פייננשל טיימס" הבריטי הוא מסמך מכונן. הסעודים למעשה מבהירים שמה שמעניין אותם כעת זה המצב שישרור באזור אחרי המלחמה, ורומזים שאם תנאיהם יתקבלו - הם מוכנים לסייע לוושינגטון ולישראל.
בסיום המלחמה, סעודיה רוצה ומוכנה לברית הגנה אזורית פרו-מערבית נגד "הקיצוניים", כלומר איראן, שתכלול גם את ישראל (עם ממשלה שהשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לא יהיו בה). העיקר, עבורם, הוא תחילת תהליך שיוביל להקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית ובעזה. הצעד הראשון מבחינתם הוא הקמת שלטון אזרחי פלסטיני בראשותו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שיחליף את שלטון חמאס ויאפשר להתחיל לשקם את הרצועה.
תכליתו של המאמר של שר החוץ הסעודי היא להבהיר לכל השחקנים את התנאים שלהם להמשך - לחמאס וללבנונים המסר הוא שסעודיה לא תאפשר את שיקום עזה אם לא יאפשרו לרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה; המסר לישראל, ולמי שייבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית, הוא ש"זה התנאי שלנו לנרמול יחסים והקמת ברית אזורית". ייתכן אפילו, ולא ניתן לפסול זאת, כי שר החוץ הסעודי פרסם את המאמר לבקשת ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. למעשה, השר הסעודי לא פירט תנאים למדינה פלסטינית, וגם לא ממש היה ברור בדבריו אם הוא ממש דורש להקים אותה או רק רוצה לקדם את הרעיון.
במאמר, בן פרחאן מסביר בהרחבה מדוע ריאד עצרה את תהליך הנורמליזציה עם ישראל - שערב 7 באוקטובר היה לקראת סיום. תחילה, הוא חזר על עמדת סעודיה והבהיר כי יש צורך להגיע להפסקת אש מיידית ברצועת עזה, והבהיר כי האזור "מתגלגל להסלמה מסוכנת" - ושיש צורך ב"אומץ ובמנהיגות" כדי למצוא את הדרך לשלום בר-קיימא "בתוך החורבן והייאוש". לדבריו, "הגיע הזמן לצאת לדרך בלתי-הפיכה לפתרון, כזו שתסתיים בשתי מדינות - פלסטינית וישראלית - שחיות זו לצד זו".
בהמשך, ציין כי לסעודיה יש מחויבות ארוכת שנים לפתרון הסכסוך, והזכיר כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן "גינה בחריפות את פשעיה של ישראל". הוא התחייב כי ריאד "תפעל ללא לאות להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, ולא תקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל ללא התנאי הזה".
בן פרחאן הדגיש כי בעיני סעודיה, מדינה פלסטינית עצמאית תספק יציבות אזורית, אינטגרציה ושגשוג לאזור. "פתרון שתי המדינות הוא לא רק האידיאל, אלא הדרך היחידה להבטיח את ביטחון פלסטין, ישראל והאזור לטווח הארוך", טען. "מחזורי הסלמה כאלה הם אבן היסוד של מלחמה רחבה יותר. בלבנון עדים לכך ממקור ראשון. שלום לא יכול להיבנות על בסיס כיבוש וטינה, ביטחון אמיתי לישראל יבוא רק מהכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני". לאחר מכן ציין כי המכשולים לשלום אינם "הפלסטינים והישראלים שמשוועים ליציבות ודו-קיום", אלא "הקיצוניים ומחרחרי המלחמה בשני הצדדים, שמבקשים להפיץ את הסכסוך ברחבי האזור ומחוצה לו".
במאמר, הוא טען כי "כבר זמן רב מדי ברור שהגנה עצמית אינה המטרה העיקרית של ישראל במלחמה הזו. במקום זאת, נראה שהמטרה היא לבטל את התנאים לחיים בכבוד למשך כל העשורים הבאים. המשך המתקפה שלפי הפלסטינים הרגה יותר מ-40 אלף בני אדם, עקירה של כמעט שני מיליון איש, הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית והטלת מגבלות תנועה, יוצרות מציאות שמצמצת את הסיכויים למדינה פלסטינית ריבונית".
לדבריו, "מדינה פלסטינית היא תנאי מוקדם לשלום ולא תוצר הלוואי שלו. זו הדרך היחידה שיכולה להוביל אותנו ממעגל האלימות הזה אל עתיד שבו גם ישראלים וגם פלסטינים יכולים לחיות בשלום, בביטחון ובכבוד הדדי. אל לנו להתעכב יותר".