יחסי ישראל ודרום אפריקה, שמעולם לא היו טובים במיוחד, עלו בימים האחרונים על מסלול התנגשות. מתחילת המלחמה תומכת דרום אפריקה בעקביות בחמאס ומגנה את ישראל, ושוקלת לנתק את היחסים הדיפלומטים עם ישראל ולגרש את השגריר שלה.
שרת החוץ הדרום אפריקנית, נלדי פנדור, קראה בגלוי להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו על פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג. אותה שרת חוץ שוחחה במהלך המלחמה עם ראשי החמאס, שהודיעו לאחר מכן שהיא הביעה תמיכה ב"שיטפון אל אקצא" - השם שנתן לחמאס למתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר. דרום אפריקה היא המדינה היחידה בעולם, אולי למעט איראן, שבהודעה רשמית אחרי המתקפה טענה שנהרגו 1,400 "חיילים ומתנחלים".
כבר בשנת 2018 החזירה דרום אפריקה את שגרירה מישראל, ומאז לא היה לה כאן שגריר. בשבוע שעבר החזירה דרום אפריקה את כל הדיפלומטים שלה מישראל, במחאה על התקיפות בעזה, והודיעה שהיא בוחנת את המשך היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
דרום אפריקה גם מקיימת קשרים טובים עם איראן, ורק לפני כשלושה שבועות ביקרה שרת החוץ פנדור בטהרן. דרום אפריקה הייתה בין אלה שדחפו לצירוף איראן לארגון ה -BRICS שמאגד את כלכלות ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. לאחרונה החליט לצרף אל הארגון עוד שש מדינות, ובהן איראן.
במערכת הפוליטית בדרום אפריקה מתנהל מאבק בין המחנה המתון יחסית במפלגת השלטון ANC, שבראשו עומד הנשיא סיריל ראמפוזה, למחנה הקיצוני שבראשו עומדת שרת החוץ פנדור – שדוחף לניתוק היחסים עם ישראל. בדרום אפריקה חיים כ-60 מיליון איש, והאוכלוסייה המוסלמית מונה בין 5 ל-7 מיליון איש (המספר המדויק אינו ידוע). היא דוגלת במדיניות חוץ שמבוססת על האידיאולוגיה של ה-ANC כתנועה לשחרור לאומי ומקורבת בעיקר לפלסטינים, קובה, ונצואלה ואיראן.
מצד שני דרום אפריקה מקיימת מערכת כלכלית קפיטליסטית, שתלויה מאוד בהמשך שיתופי הפעולה עם המערב - ולכן נזהרת שלא להזדהות בפומבי עם ציר הרשע, מחשש שתאבד תמיכה אמריקנית. היא מקבלת הטבות כלכליות במסגרת תוכנית AGOA האמריקנית, שמאפשרת למדינות לייצא לארה"ב סחורות ללא מכסים או עם מכסים מופחתים. בקרב מדינות אפריקה, התוכנית הזו מועילה לה במיוחד. ארה"ב תמיד התייחס בחשדנות לדרום אפריקה אך לא ממש שברה את הכלים.
מאז ומתמיד דרום אפריקה ניהלה קשרים עם החמאס. השיא היה בשנת 2015, כאשר משלחת ראשי חמאס ביקרה במדינה בהזמנת הנשיא דאז, ג'ייקוב זומה. ישראל והנשיא הפלסטיני אבו מאזן זעמו על האירוח. בקייפטאון יש גם משרד של חמאס – למרות שהיא מכחישה רשמית את קיומו.
מאז פרוץ המלחמה אפשר לתאר את התנהגותה של דרום אפריקה במילה אחת: חרפה. כבר ב-7 באוקטובר פרסם משרד החוץ שלה הודעה מזעזעת שמטילה את האחריות על ישראל. ב-8 באוקטובר מפלגת השלטון ANC פרסמה הודעת גינוי לישראל ללא כל אזכור לחמאס.
שבוע אחרי פרוץ המלחמה, ולאחר מחאות נמרצות של הקהילה היהודית, הנשיא רמפוזה ניסה לאזן במקצת את הדברים. הוא גינה את "ההרג האכזרי של אזרחים על-ידי חמאס", אך באותה נשימה גם הביע הזדהות עם העם המדוכא בפלסטין.
לפני כמה ימים פרסם משרד החוץ בפרטוריה הודעה שבה קרא לשחרור החטופים והביע צער על הנרצחים הישראלים, אך ציין שמדובר ב-1,400 "חיילים ומתנחלים". הקהילה היהודית והציונית גינתה בחריפות את הממשלה, וקראה לה לגנות את חמאס.
בשבוע שעבר החזירה דרום אפריקה את הדיפלומטים שלה להתייעצויות מישראל, והודיעה שהיא שוקלת את ניתוק היחסים וגירוש השגריר אלי בלוצרקובסקי. משרד החוץ בפרטוריה זימן את בלוצרקובסקי לשיחת נזיפה בעקבות מה שהגדיר "התבטאויות מזלזלות שלו בממשלה".
מאז פרוץ המלחמה בלוצרקובסקי מרבה להתראיין בכלי התקשורת במדינה, מציג את עמדת ישראל ומקפיד שלא להתייחס לעמדת ממשלת דרום אפריקה. הראיונות של השגריר הרגיזו מאוד את ממשלת דרום אפריקה, שטענה שהוא מתבטא בצורה מזלזלת ותוקף את הממשלה. משרד החוץ הישראלי הודיע שהוא מגבה לחלוטין את השגריר.
כעת דרום אפריקה שוקלת לגרש את בלוצרקובסקי ולנתק את היחסים עם ישראל, אך חוששת מאוד מהתגובה של הקהילה היהודית ובעיקר מהתגובה של ארה"ב. בפרטוריה יש מי שמעריכים שצעד כזה יגרור תגובה אמריקנית חריפה עד כדי סילוקה מתכנית AGOA. עשרות אלפי אזרחים בדרום אפריקה מועסקים במפעלים בבעלות אמריקנית, ובמדינה מושקע כסף רב מארה"ב.
על אף מדיניות הממשלה, חשוב להדגיש כי חלקים בציבור תומכים בישראל - בהם חברי הכנסיות השחורות האוונגליסטיות והשגרירות הישראלית מקבלת גילויי תמיכה מאזרחים. מפלגות האופוזיציה, שמחזיקות ב-120 מתוך 460 המושבים בפרלמנט, מתבטאות בעד ישראל ונגד החמאס.