"יבוא יום שנוער הגבעות יירה עלינו, היהודים": כך אמר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בהתבטאות חריגה שחתמה את יום העדויות השלישי של ועדת החקירה האזרחית לטבח 7 באוקטובר, שנערך היום (חמישי) בתל אביב. אולמרט, ראש הממשלה ה-12 של ישראל, היה הראשון מבין ארבעה ראשי ממשלה לשעבר שהוזמנו השבוע להעיד בוועדה, בנוסף לרה"מ בנימין נתניהו, כאשר עד כה רק יאיר לפיד הודיע שיגיע גם הוא להעיד.
במהלך עדותו סקר אולמרט את שהתרחש במהלך כהונתו כראש ממשלה ותיאר את יחסה של ישראל תחתיו לחמאס ולרשות הפלסטינית באופן מונוטוני למדי. רק לקראת סוף עדותו אולמרט ביקש להעיר לחברי הוועדה על דבר מה, ואמר תוך שהוא דופק על השולחן: "יבוא יום שנוער הגבעות, שהיום רוצחים פלסטינים בשטחים, יירו עלינו. כשהם יחשבו שיש סיכון בלקיחת אדמות הקודש שלהם, זה יקרה".
אולמרט הוסיף כי "מי שמסוגל היום לעשות את מה שנוער הגבעות עושה ביהודה ושומרון, מחר יהיה מסוגל לעשות את זה גם כלפי ישראלים ויהודים שהוא חושב שלא נאמנים למדינה כי הם עושים ויתורים. אני אומר את זה עכשיו, כי אגיד את זה גם בוועדת החקירה הבאה שתקום. ההסתערות על בסיסי צה"ל השבוע הייתה רק ההתחלה. יבואו אלה שקיבלו נשק בלתי-חוקי משר הטיקטוק ויסתערו גם עלינו".
במהלך עדותו דיבר אולמרט על "15 שנות הקונספציה" תחת נתניהו, וטען כי במהלכן "כל גורם ביטחוני בכיר שאמר משהו הפך להיות יעד להכפשה, להשמצה ולהטלת דופי על ידי ראש הממשלה עצמו וכל סביבתו, וכך נוצרה אווירה שבה אנשים לא אמרו את העובדות ואת דעתם כדי שלא ייכנסו למלחמות שיערערו את מעמדם ואת יכולתם לפעול. כל מי שהעז להגיד משהו נמחק, ערערו על האמינות והאינטגריטי שלו".
אולמרט טען עוד כי ראשי גופי ביטחון התקשרו אליו לא פעם לאחר פגישות עם נתניהו בכדי לבכות על כתפו: "בא אליי פעם ראש של אחד מגופי הביטחון הכי חשובים במדינה, אחרי מבצע מסוים שהייתה בו חריקה, והוא אמר לי – ישבנו אצל ראש הממשלה, ישב איתי אחד מהבכירים ביותר שהוא אחד מגיבורי עם ישראל שהיה אחראי למבצעים אדירים בחו"ל, וראש הממשלה השפיל אותו והכפיש אותו וזלזל בו. אחרי הישיבה אותו אדם ביקש לשים את המפתחות וללכת הביתה. זה איש חשוב מאוד במערך ביטחוני רגיש במדינת ישראל, והייתי צריך לשבת ולשכנע אותו שלא יגיש את התפטרותו".
אולמרט ציין כי נקודת המפנה של חמאס הייתה לאחר ההתנתקות, אך בו זמנית הזכיר כי ירי הקסאמים החל לפניה. בתוך כך טען אולמרט כי התנגד נחרצות להעברת כספים לחמאס. "אמרתי 20 פעם לא לעשות את זה, הרבה לפני 7 באוקטובר. התנגדתי להעברת הכספים. אמרתי שזו סכנה למדינת ישראל. כמו שאותו (נתניהו) אפשר לקנות בכסף, הוא חשב שאפשר לקנות את יריביו בכסף".
אולמרט, שהעיד במשך שעתיים, הזכיר במהלך עדותו כיצד כבר ב-2006 ידעו בישראל על מנהרות החמאס. "חטיפת גלעד שליט חשפה בפנינו לראשונה את העובדה שיש להם מנהרות שמגיעות סמוך מאוד לנקודת ההפרדה בינינו לבינם. שאלתי את אנשי הצבא את אותה שאלה ששואלים גם היום – מה עם מנהרות בצפון? ראינו שיש מנהרה בדרום שבה חטפו חייל, מה עם מנהרות בצפון? אמרו לי שלא פוסלים שום אופציה, שכרגע אין להם שום קצה של מודיעין שיכול להצביע על אפשרות, אבל הם לא פוסלים".
"7/10 היה מתקפה צבאית, מעבר לאירוע טרור"
לפני עדותו של אולמרט הגיעו כמה בכירים להעיד היום בוועדה, בהם מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים לשעבר אלוף (במיל') ישראל זיו, שטען כי היו החלטות מאחורי המטרות של המלחמה, ופתאום שינו אותן מסיבות פוליטיות. ״זאת ממשלה שעושה דברים בניגוד לאתיקה, למוסר ולחוק. היא חוטאת לחוק. כולל זה שהיא לא מחזירה את החטופים, שזה כמעט גט כריתות ליסודה של מדינת ישראל".
זיו טען כי התנגד לפרויקט כיפת ברזל כי ״פחדתי שהיא תאפשר את אורך הרוח הזה שיורים עליך ואתה אומר להם 'אודרוב, תירו'. אתה מפתח תלות מוחלטת באיזושהי הגנה". הוא הוסיף: "אם הבעיה הייתה מאחורי הגדר היא לא הטרידה אותנו, ובעיקר הסתכלנו על מה עף מהגדר אלינו. השארנו את האויב כסוג של אינפנטיל או ארגון טרור. התייחסנו למה שעף אלינו, הסתכלות שהיא מאוד מיקרו-טקטית. מנגד, קרו הרבה מהלכים שבהם חמאס תפס את השלטון, השתלט על השטח והפך את עצמו לריבון.
"עד 2007 חמאס הגיע לשיא כארגון טרור, ועד 2015 הוא כבר הפך לחצי ארגון צבאי והתחיל לפתח מסגרות. משם הוא כבר עשה שינוי דוקטרינה שפספסו כאן – כי מה שראינו ב-7 באוקטובר הייתה התקפה צבאית, ולא מתקפת טרור. חל שם שינוי דרמטי - ולא ראו אותו אצלנו. כשירדתי לשטח בשבת השחורה חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. השארתי את האוטו, לקחתי טרמפ עם שני קצינים למפקדת האוגדה וחטפנו מארב בכניסה לאנדרטת חץ שחור. חוררו לנו את הרכב. תוך כדי לחימה אני מרים את העיניים ורואה באנדרטה כמות אדירה של מחבלים, עשרות מהם עם רכבים ומשאיות, ופה נפל לי האסימון והבנתי שנכבשנו בפעולה צבאית".